נשיא גוגל EMEA: נגיע ל-6,000 סטארט-אפים בישראל עד 2022

"המטרה של גוגל בישראל לשלוש השנים הקרובות היא למלא תפקיד משמעותי בחייהם של 6,000 סטארט-אפים מקומיים. יש כאן היסטוריה מדהימה של סטארט-אפים מצליחים, ואנחנו רוצים לסייע לבאים לצמוח, לייצר מקומות עבודה, ולייצא שגשוג", אמר מאט בריטין, נשיא גוגל לאירופה, המזרח התיכון ואפריקה (EMEA) בביקור במטה החברה בת"א.

"זו מטרה שאפתנית", הודה בריטין. "בשנים האחרונות למדנו את התעשייה המקומית ואיך לעבוד עם אלפי סטארט-אפים. עכשיו אנחנו רוצים להיות שותפים בצמיחה העתידית של היזמים".

מאט בריטין, נשיא גוגל EMEA צילום: Jason Alden

גוגל מקדישה בשנים האחרונות משאבים רבים להעמקת מעורבותה בסצינת ההייטק בישראל ובחשיפת מגזרים נוספים לכלים דיגיטליים. אשתקד חנכה החברה קמפוס חדש בתל אביב המשתרע על 1,800 מ"ר ומארח פעילויות רבות לענף המקומי: הדרכות דיגיטל לבעלי עסקים, תוכניות ליווי לסטארט-אפים ומפתחים ומסלולי האצה לחברות מבטיחות וטיפוח תחומים שבהם גוגל מתעניינת כבריאות ובינה מלאכותית.

לפי בערכות, פועלים בארץ 6,000 עד 7,000 סטארט-אפים, וגוגל מעורבת כבר בפעילות של מאות מהן. הגעה ל-6,000 נוספות היא בגדר השתלטות על האקוסיסטם המקומית.

"זה אמנם המספר כיום, אבל בשלוש השנים הקרובות מספר הסטארט-אפים רק ייגדל. אנחנו רוצים לעזור ליזמים נוספים להגשים את הרעיונות שלהם ולבנות סביבם עסקים, יש לנו ארגז כלים שכל אחד יכול להשתמש בו. אנחנו לא מנסים לגרום לכל 6,000 הסטארט-אפים להשתמש רק בכלים של גוגל, אלא לעורר בהם השראה ולתת להם ביטחון לראות הזדמנויות".

השיחה עם בריטין התקיימה כ-24 שעות לאחר שגוגל הכריזה על רכישה ב-200 מיליון דולר של אלסטיפייל הישראלית, שפיתחה פתרון אחסון בענן לייעול חוות שרתים. ענקיות טכנולוגיה כגוגל מתמודדות עם ביקורת על כך שחיזוק נוכחותן בשוק המקומי עלולה לפגוע במוטיבציה של סטארט-אפים לבנות חברות צמיחה, מתוך שאיפה לבצע אקזיט כבר בשלבים מוקדמים. במקביל מתנהל בארה"ב דיון ער סביב הדומיננטיות של חברות כגוגל, אמזון ומיקרוסופט, ועל נטייתן לחנוק תחרות עתידית עוד בחיתוליה.

מה גוגל מרוויחה מהענקת הכלים הזו לסטארט-אפים מקומיים?

"כמו כל חברה יש את השורה התחתונה, המספרים. אבל כבר במסמך היסוד של גוגל המטרה המרכזית היתה להשפיע לטווח ארוך, וכך גם בישראל. התוכניות שאנחנו מפעילים פה מחברות את העובדים שלנו למציאות ומאפשרות להם להבין מה הקשיים האמיתיים של היזמים: גיוס כוח אדם, צורך בכלים, אמצעים לצמוח או בעיות מימון.

"בטווח הארוך, גוגל תרוויח מכך שאנשים ימצאו את הכלים שלנו שימושיים, וישתמשו בכמה מהם. אבל אין קו ישיר בין הסיוע שלנו לבין השאלה באילו כלים הם ישתמשו. גוגל מייצרת כלים ופלטפורמות - כמו מנוע החיפוש וכמו אנדרואיד - שמאפשרים לבנות עליהם, ואנשים משתמשים בשירותים שלנו כדי לצמוח ולגדול. אנחנו רק רוצים להיות חלק מההצלחה הזו".

"אנחנו משלמים את כל המסים שאנחנו מחויבים"

בריטין (50) הצטרף לגוגל ב-2007 ונחשב לאחד הדוברים הבולטים שלה בכל הקשור לחינוך דיגיטלי כמנהל הפעילות העסקית והתפעולית באזורים שתחת פיקוחו. בשנים האחרונות משקיעה גוגל מאות מיליוני דולרים בשנה על לובינג ויחסי ציבור בניסיון להדוף ביקורת ורגולציה מצד ממשלות. האיחוד האירופי מנהל כמה חקירות נגד החברה בסוגיות תחרות, תכנוני מס והגנה על פרטיות המשתמשים. מתוקף תפקידו ייצג בריטין את גוגל בדיוני ועדות שונות בפרלמנט הבריטי ובפורומים של האיחוד האירופי.

כמו חברות טכנולוגיה גלובליות אחרות, גוגל רתמה סדרה של תיאומי מס בינלאומיים כדי לצמצם משמעותית את תשלומי המס שלה ברבות מהמדינות שבהן היא פועלת. הביקורת הגוברת במדינות רבות, כולל בישראל, דחפה רגולטורים לגבש חוקים חדשים שיגדילו את המס שאפשר לגבות מחברות בינלאומיות. כך, חוק בצרפת שנמצא בשלבי אישור מתקדמים יטיל מס בשיעור 3% מהכנסות חברות כמו גוגל במדינה. בריטניה מקדמת חוק דומה בשיעור מס של 2%, וגם משרד האוצר בישראל מחפש פיתרון שיגביר את יכולת המדינה לגבות מסים מענקית החיפוש.

איך אתם מתמודדים על הלחץ הגובר של ממשלות רבות להדק את אכיפת המס עליכם?

"אנחנו משלמים, וברצון, את כל המסים שאנחנו מחויבים להם בכל העולם. אנחנו מודעים לכך שממשלות רוצות לראות יותר מס נכנס אליהן, אבל מערכת המס הגלובלית לא בנויה כך. אנחנו קוראים כבר שנים לרפורמה ולאחרונה פרסמנו מסמך שקורא לביצוע רפורמת מס שתטפל בעניין באופן בינלאומי. כל מדינה פועלת כיום בצורה עצמאית, באופן שלא בטוח שנוגע רק למגזר הטכנולוגי. אבל זו אחריות של הממשלות להחליט להתאים את החוקים, ואנחנו כמובן מעדיפים שזה יבוצע בהסכמה בינלאומית, אחרת זה לא יעבוד כמו שצריך".

לכל מדינה יש צרכים משלה ופעילות החברות משתנה בין מדינות.

"חייבת להיות רפורמה, שהכללים יתאימו למציאות בשטח ויתאימו לכל חברה בכל העולם. זה לא תלוי בנו אלא בהצלחת הפוליטיקאים למצוא פתרון משותף. אנחנו רוצים להתמקד בטכנולוגיה ולעשות לעסקים לצמוח. אנחנו רוצים שממשלות ינסחו את החוק בצורה הראויה לטעמן".

גוגל שולטת בתחום הפרסום הדיגיטלי במדינות רבות, כסוג של דואפול לצד פייסבוק, עד שיש מבקרים שקוראים לנקוט נגד שתי החברות בכלים של הגבלים עסקיים.

"גוגל היא חלק מהצמיחה הפנומנלית של שוק הפרסום הדיגיטלי, אבל צריך לזכור שמעולם לא היתה תחרות חזקה כל כך בעולם הפרסום. מעולם לא היו לאנשים כל כך הרבה אפשרויות וערוצים לתקשר את המסרים שלהם לצרכנים. אפשר להגיד שהמצב הזה פועל לטובת גוגל, אבל ראוי לבחון מה אנחנו עושים. כ-50% מהישראלים שמפרסמים במנגון החיפוש של גוגל פונים בכלל לצרכנים מחוץ לישראל, כך שנוצר כאן מנגנון יצוא.

פרסום מקוון? גוגל שולטת בשוק

"בפלטפורמות פרסום אחרות של גוגל דוגמת יוטיוב או אדנס, בעל התוכן גורף את עיקר הרווח מפרסום. כל מה שאנחנו עושים זה לעזור לאנשים לצמוח. נכון, אנחנו לוקחים את החלק שלנו תמורת הטכנולוגיה שמניעה את זה, אבל צריך להבין איך זה באמת עובד".

"אנחנו לא אמורים להגיד למשתמשים מה לעשות"

לפני כשנה הודה מייסד גוגל סרגיי ברין שהחברה פספסה לחלוטין את מהפכת הבלוקצ'יין, והנה לפני שבועות בודדים פייסבוק נכנסה לתחום עם ליברה. איך גוגל צריכה לנהוג לנוכח הצעד הזה?

"הקדשתי זמן ניכר מחיי לספורט ולמדתי שעדיף להתמקד במה שאתה עושה ולא במה שהמתחרים עושים. יש המון הזדמנויות מעניינות לחדשנות, ואף שגוגל לא יכולה להיות חלק מכולן, היא כן בתחום השירותים הפיננסיים באמצעות שירות גוגל פיי (שלא פועל בישראל - א"ו). יש מקום רב לחדשנות ולחברות רבות להציג חידושים".

סרגיי ברין צילום: אי פי איי

השימוש הגובר בסמארטפונים ואיסוף המידע באמצעותם הם גורם עיקרי בביקורת נגדכם לגבי פגיעה בפרטיות. מה אתם עושים בנידון?

"אנחנו לא אמורים להגיד למשתמשים מה מותר ומה אסור, אנחנו צריכים לעדכן אותן איזה מידע אפשר לאסוף עליהם ולהעניק להם את היכולת לשלוט במידע הזה. האחריות להחליט מה לעשות עם זה היא של המשתמש. המידע הפרטי שלך נאסף בג'ימייל, באפליקציית התמונות וביוטיוב, וזה מידע פרטי שלך שיכול להימצא מאחורי סורג ובריח כך שאף אחד לא יוכל להשתמש בו.

"במקביל, אתה משאיר עקבות על חוף הים הדיגיטלי במהלך שיטוטיך באינטרנט. חשוב לסייע לאנשים להבין איך זה עובד, כיצד המידע הזה מנוצל ולהעניק להם שליטה על כך. 20 מיליון איש נכנסים מדי יום להגדרות חשבון הגוגל שלהם. האיחוד האירופי הציב רף גבוה עם תקנות ה-GDPR וסביב השאלה איך אנשים צריכים לתפוס פרטיות ואבטחת מידע. אנחנו תומכים בעקרונות האלו, כי הם תואמים לעקרונות שלנו ואנחנו רואים שמדינות רבות נעות בכיוון זה. זו דוגמה מצוינת לאופן שבו אירופה מתווה את הדרך עבור שאר העולם".

מהם הטרנדים הבאים מבחינתכם?

"חצי מהעולם עדיין לא מחובר לאינטרנט, כך שהאתגר בשנים הקרובות עדיין יהיה לחבר אנשים לרשת לראשונה בחייהם. גם מה שקורה במכשיר הסלולרי יכול להיות טוב יותר, גם בזכות חיישנים מתוחכמים יותר אבל גם הודות לתוכנה. אני לא יודע מה יחליף את הטלפון החכם, אבל ברור שזה יהיה קשור להנאה של אנשים משימוש בפקודות קוליות. ככל שזה משתפר, זה יעיל יותר ומשחרר את המשתמש לחלוטין מהמסך".