אחרי דחייה נוספת, הפיכתו של בנק הדואר לבנק חברתי נראית רחוקה מתמיד

שר התקשורת דוד אמסלם דחה אתמול (ג') את יישום תיקון 11 לחוק הדואר שחוקק ביולי 2012. זו הפעם ה-13 בה שר תקשורת דוחה את התיקון לחוק, הקובע שורה של הוראות שיאפשרו את הרחבת תחומי הפעילות והשירותים שבנק הדואר מעניק לציבור. כמו כן, בתיקון נקבע כי תתבצע הפרדה מבנית מלאה בין חברת הדואר לבין חברת בנק הדואר, אשר תמשיך להיות חברת בת של הדואר (100%).

מנכ”ל בנק הדואר אבי בלו צילום: איל קרן

ההפרדה היא יוזמה של שר התקשורת דאז משה כחלון, שביקש ב-2011 להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי שיתרום להגברת התחרותיות בשוק הבנקאות וינגיש שירותי בנקאות לאוכלוסיות חלשות.

בידי שר התקשורת הסמכות לדחות את תחילתו כל 6 חודשים, אם הוא נוכח כי לא התקיימו ארבעה תנאים שנקבעו בו. התנאי הראשון הוא הודעה של חברת בנק הדואר לשר שיש באפשרותה לתת את השירותים הכספיים שנקבעו, כגון מתן אשראי, וכי נחתם בינה לבין חברת הדואר הסכם. נכון למועד זה, טרם הודיעה זאת החברה לשר וטרם נחתם הסכם.

התנאי השני הוא עמידה בהוראות המפקח על בנק הדואר במשרד התקשורת לעניין ההון העצמי המזערי הנדרש כתנאי למתן השירותים הכספיים. סכום ההון עצמי עומד על 150 מיליון שקלים, כאשר ההון העצמי ההתחלתי שנדרש כיום מבנק בישראל הוא 50 מיליון שקלים. נכון למועד זה, טרם יושמה הוראת המפקח. ביוני 2015 הודיעה המדינה לחברת הדואר שאם לא יהיה באפשרותה להעמיד את ההון הדרוש, היא תשקיע בבנק הדואר את הסכום הנדרש. בינואר 2017 הגיש משרד התקשורת בקשה לסיוע, לנוכח מצבה הכספי של חברת הדואר שלא מאפשר לה להעמיד ממקורותיה הכספיים את ההון העצמי. הבקשה טרם נענתה על ידי משרד האוצר. על-פי דו"ח שפרסמה חברת הדואר לשנת 2018, יתרת המזומנים ושווי המזומנים שברשותה עמדו על 49.5 מיליון שקל, כאשר בשנת 2016 עמדה היתרה על כ-145 מיליון שקל. בחברה מסבירים את בקשת הסיוע ממשרד האוצר בכך שאת הכספים העודפים הם מעדיפים להשקיע בנושאים אחרים, כמו פיתוח מוקדי השירות וטכנולוגיות.

התנאי השלישי הוא מינוי דירקטוריון לחברת בנק הדואר. נכון למועד זה, אכן מונה דירקטוריון, אך כהונתם של 3 דירקטורים הסתיימה זה מכבר וכרגע מונה הדירקטוריון חבר אחד בלבד והוא מנכ"ל חברת הדואר, מר אבי בלו, מה שלא מאפשר לחברה לקבל החלטות.

התנאי הרביעי הוא חתימה על הסכם קיבוצי לעניין יישום החוק בנוגע לתנאי ההעסקה של עובדים בחברת הדואר ובחברת בנק הדואר. נכון למועד זה, טרם התגבש נוסח מוסכם.

מנכ"ל דואר ישראל דני גולדשטיין צילום: יונתן בלום

דירקטוריון הדואר מונע את ההתקדמות

ביוני 2017 הנחה דירקטוריון חברת הדואר את ההנהלה להכין חלופה להפרדה המבנית, באופן שבו תוקם חטיבה עצמאית עסקית לפעילות בנק הדואר בחברה, במקביל להמשך המאמצים ליישומו של תיקון החוק. שנה לאחר מכן הודיע הדירקטוריון שעמדתו היא שלא לבצע את ההפרדה, ואנשיו אף פנו לשר התקשורת שיפעל לתיקון התיקון בחוק.

הכנסות חברת דואר ישראל הסתכמו ב-2018 ב-1.84 מיליארד שקל. הרווח הנקי הסתכם ב-17.5 מיליון שקל. בנק הדואר לבדו הכניס לחברה 418 מיליון שקל, המהווים כ-23% מכלל הכנסות החברה – נתון שמבהיר מדוע חברת הדואר ממאנת להיפרד מה"בייבי" שלה. כמו כן, הבנק מחזיק בחצי מיליון חשבונות, כאשר ברשותו פיקדונות בסך 3 מיליארד שקל.

סכומים אלו הם אינם דבר של מה בכך עבור חברת הדואר, שעד 2016 דיווחה בעיקר על הפסדים. הם מגיעים לאחר ארבע שנים של תוכנית הבראה שיצאה לדרך בסוף 2014, וכללה בין היתר: צמצום 1,200 משרות; מיזוג וסגירת סניפים; פתיחת נקודות בחנויות ומרכולים; הרחבת שעות הפעילות עד 20:00 בערב; והקמת קריית הדואר במודיעין.

לאחר הצלחת התוכנית, אישרה ביולי 2018 ועדת השרים לענייני הפרטה למכור 40% מאחזקות המדינה בחברת הדואר – העומדות כיום על 100% - בשני שלבים. חודש לאחר מכן אישרה ועדת הכספים של הכנסת את מתווה ההפרטה: בשלב הראשון ימכרו 20% מהמניות למשקיע אסטרטגי ובשלב השני עוד 20% מהמניות הנותרות יונפקו לציבור בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כך שבידי המדינה יוותרו לפחות 60% מהמניות. לא מן הנמנע כי דחיית התיקון משמעה דחיית תהליך ההפרטה.

מרשות החברות הממשלתיות סירבו להגיב לדברים.