נחשפו מיזמי התחבורה החכמה של מרכז Highroad
בין הסטארט-אפים שפועלים במסגרת מרכז החדשנות של PGL וקבוצת indihub נמנים פיתוחים כמחלף מבוסס בינה מלאכותית שמפנה את הדרך לפי הצורך, "עיני חתול" שמתקשרות עם המכונית והכביש ועוד
18:3417.07.19
מרכז Highroad, שהוקם על ידי חברת PGL וקבוצת indihub והושק במרץ האחרון, חושף את המיזמים שלקחו בו חלק. המרכז הוא מתחם עבודה המספק מעטפת של עזרים טכנולוגיים מתקדמים בשילוב עם תמיכה עסקית ופיננסית לחברות הזנק ומיזמים משלביהם הראשוניים ומתמקד במיזמים שמשנים את המרחב הציבורי.
איל הופמן, שלומי ארבל, רן קליף, שגיא גורפינקל, איריס ארבל גנץ, יורם שחם ואמיר שפירא צילום: דותן מאור
מרכז היירוד צילום: לירן יתום
קראו עוד בכלכליסט:
- סטארט-אפיסטים בין הבגרויות: "אלפי בני נוער משתתפים בתוכנית היזמות של יוניסטרים"
- האם אתם מובילים את המהלך החדשני הבא של ענף המזון?
- חברות טכנולוגיה בישראל גייסו 2.32 מיליארד דולר ברבעון השני - שיא של 6 שנים
במסגרת אירוע דמו שהתקיים השבוע, הציגו מיזמי הפורטפוליו של Highroad את הישגיהם בפני משקיעים פרטיים וראשי קרנות השקעות, בהם רותי הדר, מנהלת מרכז החדשנות של סמסונג בישראל; יוסי מולדבסקי, מייסד קרן TLV Ventures; טקהירו מוצ'יזוקי, ראש תחום מחקר בקרן מג'נטה; סקוט גרוס, שותף בקרן קורנרסטון; עומר שחר, שותף מייסד NextGear Venture; מירי ברגר, מנהלת פיתוח עסקי ותכניות IBM ועוד.
איל הופמן, שלומי ארבל, רן קליף, שגיא גורפינקל, איריס ארבל גנץ, יורם שחם ואמיר שפירא צילום: דותן מאור
בין החברות המציגות חברת RoadSense, שייסדו ברוך גואטה ואבי חסקלוביץ'. החברה פיתחה חיישנים המותקנים על הכביש, מודדים ואוספים מידע על הכביש והתנועה וגם מפעילים תאורה תגובתית המשנה את צבעה בהתאם לאירוע על הכביש. הנתונים מנותחים בענן על מנת לייצר מידע העומד לרשות משרד התחבורה, רשות הכבישים, הרשות המקומית, שירותי החירום, שירותי התחזוקה וכמובן משתמשי הדרך. הפיתוח מאפשר להפוך כל כביש לכביש חכם, בעלות נמוכה, על מנת להגביר את בטיחות המשתמשים.
חברה נוספת היא Slyde של רון עפרוני וגיל משעל. החברה פיתחה מערכת חכמה לניהול היסעים שכבר מוטמעת בציי הסעות של בתי ספר ברחבי ניו יורק ובערים נוספות בארה"ב. היום כמעט על האספקטים של ניהול הנסיעות נעשים באופן ידני. אפליקציית Slyde ממליצה על נתיבי נסיעה יעילים לאיסוף כל תלמיד ותלמידה ומשנה את המסלול באופן אדפטיבי למצב התנועה ולנקודות האיסוף המשתנות. כך, נמנעים איחורים מיותרים ומתבצע ניטור רציף של הנסיעה.
סטארט-אפ נוסף שהשלים את התכנית של Highroad ונחשף באירוע הוא Telicomm, ששם לעצמו למטרה לפתור את צוואר הבקבוק של רוחב פס האינטרנט של רשתות סלולריות לטובת העברת ווידאו (אבטחה, חניה, אכיפה וכו') ממצלמות עירוניות בזמן אמת. מאחר שראשויות עירוניות מתכננות 20 שנה קדימה היכן ימוקמו מצלמות ברחבי העיר, הפתרון של Telicomm מספק גמישות לאורך הדרך. המערכת של Telicomm גם מאפשרת לרשתות סלולריות העברה של פי 10 מכמות המצלמות האפשרית שניתן להעביר על גבי התשתית הקיימת כיום, דבר המאפשר הפחתת עלויות, יישום זריז וניידות.
מרכז היירוד צילום: לירן יתום
אהרון בראונר ודביר קניג הקימו את ITC, שמפתחת מערכת אדפטיבית מבוססת בינה מלאכותית לניהול רמזורים. המערכת מקיימת ניתוחים בזמן אמת של מצב עומסי התנועה בצמתים, מעבדת את הנתונים, מזהה דפוסים ותדירויות של הגעת כלי רכב לצומת ומתאימה באופן קבוע את פעילות הרמזור.
ולבסוף, הטכנולוגיה של חברת ACiiST מייעלת את ההליך של פרישת תשתיות תקשורת. מדובר פעולה יקרה שמצריכה אישורים ביורוקרטים מרובים, מה גם שהחפירות פוגעות ומפריעות לאורח החיים בעיר. הטכנולוגיה שפיתחה ACiiST מאפשרת לעיריות לוותר על הרעש, העלויות, הזמן והפגיעה באיכות החיים סביב הקמת תשתית תקשורת ברחבי העיר ובמקום חפירות והעברה של עשרות כבלים וצינורות המערכת מבזרת את המתגים על פי הצורך ובכך מקימה תשתית חכמה מבלי לפגוע בתשתיות קיימות. רשויות מקומיות שונות בארץ, כמו הרצליה וראשון לציון, כבר עושות שימוש בפיתוח החדשני המתאים לכל פרויקט חכם כמו רישות מצלמות ,Wi-Fi, חיישני איכות אוויר, תחנות מידע דיגיטלי ועוד.
איל הופמן, מנכ"ל Highroad מסר: "תחום הטכנולוגיות האורבניות ככלל ותחום הערים החכמות בפרט חווה צמיחה אדירה בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא שכולנו חווים ומבינים את הבעיות והאתגרים במרחב העירוני. גם הרשויות והממשלות מקצות לכך משאבים משמעותיים ואף מקדמות תהליכים של קליטת חדשנות, ולא לשווא".
"כיום, 1.75 מיליארד אנשים, כרבע מאוכלוסיית העולם, חיים בערים המונות למעלה ממיליון תושבים. ב-2018 הוצאו יותר מ-80 מיליארד דולר ברחבי העולם ועד 2022 סכום זה צפוי להכפיל את עצמו. למעשה, שווי שוק הערים החכמות, נכון להיום, עומד על מעל 800 מיליארד דולר ועד 2025 הסכום צפוי לחצות את רף ה-2.5 טריליארד דולר. בישראל, דווקא בגלל צפיפות האוכלוסייה וכלי הרכב, הכשלים במרחב הציבורי מורגשים בצורה בולטת במיוחד. לכן, יזמים ישראלים ממהרים לזהות את נקודות התורפה ויתרה מכך, הם מוסיפים לייצר טכנולוגיות שיביאו את המרחבים העירוניים הצפופים בישראל למצב אידיאלי ככל הניתן".
