פורצי הדרך
אלון מאסק חושף: כך ייראה הרובוט שיאפשר לשלוט על המוח האנושי
היזם הציג את המערכת שתשתיל שבבים ורכיבי תקשורת בתוך המוח, ותוכל לסייע כך בריפוי מחלות ונכויות כשיתוקים, חרשות ועיוורון; כמו כן, צפויה הטכנולוגיה להציג עולם חדש של ממשק אדם-מכונה. ניסויים בבני אדם צפויים להתחיל ב-2020
אלון מאסק הציג לראשונה אמש (ג') רובוט שיאפשר להחדיר למוח האנושי טכנולוגיה שתחבר אותו למחשב של חברת Neuralink שהקים. את הרובוט מתארים בחברה כסוג של "מכונת תפירה", מכיוון שהמחברים שישמשו לממשק אדם-מכונה נראים כמו סיבים דקיקים.
רובוט השתלת השבבים המוחיים
שבב השליטה המוחית
מחשב השליטה המוחית מושתל במוחה של חולדה
קראו עוד בכלכליסט:
- פותח כלי AI שמסוגל לזהות סרטן שד חמש שנים לפני התפרצותו
- הכירו את הרובוט-ברווז שיציל את שדות האורז הדועכים
- מטוס הגיטרה של KLM: ימריא או יישאר על שולחן השרטוט?
על פי דיווח של הניו יורק טיימס החברה צפויה להתחיל לעבוד על ניסויים בבני אדם החל מהרבעון השני של 2020. בסופו של הפיתוח, המערכת תוכל לקרוא ולכתוב כמויות עצומות של מידע מתוך ואל המוח. החזון של מאסק מרשים ומאוד עתידני, אך לא ברור עד כמה הטכנולוגיה הנוכחית מסוגלת לעמוד בהצהרות שלו. מאסק אמנם עמד בחזונו לחברת חלל מסחרית ולרכב חשמלי בייצור המוני, אך הדרך ליעדים שהציב להם היתה הרבה יותר ריאלית מבחינה טכנולוגית.
רובוט השתלת השבבים המוחיים
ואולם גם כאן המחקר עשוי להדביק את החזון שלו בשנים הקרובות. התיאור הקרוב ביותר לטכנולוגיה של Neuralink נמצאת ברומן נוירומנסר של וויליאם גיבסון - אבי ז'אנר הסייברפאנק - בו מתואר התקן בשם "מיקרוסופט" שמתחבר לשקע שמושתל בתחתית הגולגולת ומספק ממשק עם המוח. אותו התקן כולל נתונים מכל סוג ומאפשר למשתמש ללמוד כל דבר באופן מיידי. תיאורים אחרים של שימושים אפשריים של טכנולוגיה מעין זו היא בשליטה על כלי תחבורה, תקשורת ללא צורך במכשיר חיצוני או פשוט גישה ישירה לאינטרנט מתוך המוח.
שבב השליטה המוחית
הטכנולוגיה של Neuralink מיועדת בסופו של דבר לשימוש הרבה יותר מציאותי. היעד בשלב הראשון הוא לאפשר לרופאים לרפא נכויות שנגרמות בגלל מחלות נוירולוגיות. למשל לאפשר לנכים להחדש את הקשר בין עצבים לבין גפיים מושבתות על ידי מעקף של החיבור העצבי הקטוע מבחוץ, או לרפא אילמים, חרשים ועוורים.
מחשב השליטה המוחית מושתל במוחה של חולדה
המחשב הזעיר של Neuralink מתואר כמעין התקן קטן שמזכיר מאוד מכשיר שמיעה. הוא יורכב מאחורי האוזן ויחובר יחובר ישירות למוח דרך הסיבים הדקיקים שיושתלו לפציינט. הטכנולוגיה עצמה תהיה זמינה להשקה רק בעוד שנים, ובינתיים הושקעו בה כ-158 מיליון דולר. עם זאת בהדגמה שנערכה נחשפה מערכת שיודעת לקרוא נתונים מכ-1,500 אלקטרודות שמחוברות למוח של עכבר מעבדה - פי 15 יותר ממערכות שנוסו עד כה גם בבני אדם. התוצאות האלה מספיקות כדי להמשיך את המחקר והפיתוח של הטכנולוגיה ומראה פוטנציאל גדול.
Neuralink אינה החברה היחידה שעוסקת בפיתוח טכנולוגיה מעין זו. למשל, החברה הבלגית Imec הציגה טכנולוגיה בשם Neuropixels שמסוגלת לאסוף מידע מאלפי תאי מוח בבת אחת. גם בפנטגון עורכים בשנים האחרונות מחקרים בתחום ו-DARPA אף מימנה לא מעט כאלה באוניברסיטאות וסטארט-אפים. היעד שם הוא לאפשר שליטה של המוח על איברים מכניים חיצוניים כגון יד או רגל - אולי כדי לאפשר לרפא חיילים קטועי גפיים או פשוט כדי לנווט אנדרואידים מרחוק באופן אינטואיטיבי. בין היתר חלק מהמחקרים שם הציגו חיבורים מבוססי אור במקום הפתרון של נוירלינק שמבוסס על סיבי פלסטיק שדורשים השתלה פיזית.
