התחרות רק התחילה: פריסת הסיבים תלויה בבזק ובמשרד התקשורת

סלקום הגבירה עתה את כוחה בתחום הסיבים האופטיים באמצעות IBC, אך היכן מצויות מתחרותיה, ואיפה מצויה ישראל ביחס לעולם? החלוצה בתחום היתה בזק, שהחלה לפרוס סיבים ב־2013, אך עם השנים האטה את הקצב. לפני כשנתיים, הודיעה על הקפאת פריסת הסיבים עד להודעה חדשה, מה שמשאיר אותה עם תשתית ה־NGN הקיימת, המספקת מהירות גלישה של 100 מגה בלבד. לשם השוואה, סיב אופטי מספק מהירות גלישה של עד 1 ג'יגה.

מנכ"ל בזק דודו מזרחי. פרויקט הסיבים של החברה נשאר מאחור

כאשר מדברים על פריסה של סיבים אופטיים יש להבחין בין שני סוגי פריסות הנדרשים להשלמת התהליך. סוג ראשון הוא פריסה אופקית, כלומר פריסה תת קרקעית לאורך הרחובות והכבישים, והשנייה היא פריסה אנכית, כלומר פריסה עד לבית הצרכן במעלה הבניינים. בזק הגיעה לכ־60% של פריסה אופקית, ואילו סלקום ופרטנר צפויות להגיע לכ־20% פריסה מלאה, אופקית ואנכית, עד סוף השנה. לשם השוואה, ספרד מובילה את מדינות האיחוד האירופי עם פריסה מלאה של 44%, כאשר הממוצע באירופה עומד על כ־12%.

פרויקט הדגל של פרטנר

פרטנר, שעל פי קצב הפריסה המהיר שלה נראה שהכריזה עליה כפרויקט הדגל שלה, דיווחה על פריסה שמגיעה ל־400 אלף בתים (וגם היא, כמו סלקום, מתמחרת את השירות ללקוח ב־110 שקלים). חשוב להבין כי המספרים מדברים על הנגשה בלבד, כלומר האופציה להתחבר, ולא על לקוחות משלמים בפועל על השירות — נתון שאותו החברות מסרבות לחשוף. ההערכות בשוק מדברות על כ־50 אלף לקוחות משלמים לפרטנר ועל כ־20 אלף לסלקום.

בשונה מסלקום שמאבדת עצמאות בפרויקט הסיבים, כל סיב שפרטנר פורסת הוא בבעלותה המלאה, ואם תרצה תוכל גם למכור תשתית לספקיות אחרות במסגרת השוק הסיטונאי.

אם כן, מדוע גם בזק לא מאיצה את פרויקט הסיבים, לאור מירוץ החימוש של מתחרותיה? העסקה החדשה בהחלט מלחיצה את בזק. החברה טוענת כי פריסה של 100% אינה רווחית עבורה, וכל עוד משרד התקשורת לא יגיע אתה להבנות - פרויקט הסיבים לא יתקדם. אפילו שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת בעבר, לא הצליח לגרום לבזק לשנות את עמדתה, על אף ההקלות שרצה לתת לה.

בזק מחכה להקלות

הרישיון של בזק אומר כי ברגע שתחבר לקוח ראשון בסיבים עליה לחבר את כל המדינה תוך שנה. משרד התקשורת מבין כי זו דרישה לא ריאלית, ובימים אלה מנסים שם להגיע עם בזק להבנות, בשיתוף משרד האוצר ורשות התחרות.

אחד ההסדרים שהוצעו הוא כי בזק תשלים תחילה פריסה מלאה ב־80% מהמדינה וה־20% הנותרים יתפרסו למשך זמן ארוך יותר או עד שיימצאו חלופות פחות יקרות מהדרישה המקורית. למשל, פריסה של טכנולוגיית 35B של בזק, המאפשרת קצב גלישה של 200-150 מגהבייט.

כאמור, משרד התקשורת מצוי במלכוד, מכיוון שלא משנה מה יחליט, בין אם יתעקש עם בזק על תנאי רישיונה ויעכב את המיזם, ובין אם יאשר פריסה באיכות פחותה באזורים מסוימים - טובת הציבור תיפגע. מה הסיכוי כי האפשרות השנייה תצא לפועל? תלוי בשר הנכנס, שיצטרך לחתום על צעד שלא יוסיף לו לפופולריות.

מה שבטוח הוא שגם ב־IBC וגם בפרטנר מבינים שכאשר בזק תיכנס למרוץ, היא תעשה את זה במהירות ובאגרסיביות, שכן בזק מצטיינת יותר מכל בתחום התשתיות. מה שיכול לאיים על בזק הוא חבירה של פרטנר כשותפה בחברת הסיבים החדשה. עד אז, במשרד התקשורת מבינים כי בלעדי בזק לא תהיה פריסה ב־100% מהמדינה, אך אישור העסקה עם IBC מאותת לה: אנחנו לא מחכים.

בחברת הכבלים HOT פרויקט סיבים כזה לא נראה באופק. החברה מנסה להשיק מהירות 500 מגה ונראה כי היא מתכוונת להסתפק בזה. גם במקרה של HOT, משרד התקשורת הגיע אתה להסדר בנוגע לפריסה הארצית. החברה תחויב לספק את שירותיה בישובים שבהם לא פרסה כבלים, אך עם הקלה משמעותית: השירות יסופק על גבי רשת האינטרנט הסלולרית.

עם זאת, חשוב להבין כי זו אינה בשורה אמיתית ל־8% מתושבי הפריפריה שאצלם HOT לא פרושה: קצב הגלישה המקסימלי הנדרש מ־HOT הוא 30 מגה בלבד. במשרד התקשורת מקווים כי מעבר של לקוחות מבזק ל־HOT יגרום לה לראשונה לשפר תשתיות באזורים אלה ובכך לספק שירות הולם יותר לתושבים.