סלקום יוצאת לקאמבק על גבי רשת החשמל
משרד התקשורת אישר אתמול לסלקום לרכוש 35% מ־IBC ולהתניע מחדש את מיזם הסיבים שנכשל בסיבוב הקודם; בשוק התקשורת מעריכים כי ההכנסות השנתיות של המיזם צפויות להגיע ל־330 מיליון שקל בשנה ולחבר 250 אלף משקי בית לשירות האינטרנט המהיר בתוך חמש שנים
לאחר שרכישת IBC על ידי סלקום אושרה על ידי רשות התחרות, גם משרד התקשורת אישר אותה אתמול (ג').
IBC הוקמה כמיזם משותף של חברת חשמל ומספר תאגידים נוספים, ופרסה סיבים אופטים, המאפשרים אינטרנט אולטרה מהיר, על גבי תשתית החשמל של חברת החשמל.
- מיזם הסיבים: משרד התקשורת אישר מיזוג סלקום, קרן תש"י ו-IBC
- משרד התקשורת עוצר ל-HOT את שיווק 500 מגה באינטרנט
- הערעור של בזק לעליון נדחה: תשלם קנס של 8.5 מיליון שקל למשרד התקשורת
מימין: ניר שטרן מנכ"ל סלקום, דורון כהן מנכ"ל IBC ונתי כהן מנכ"ל משרד התקשורת. סלקום רוצה למכור טריפל וקוואטרו צילום: עמית שעל, תומי הרפז, אוראל כהן
סלקום מוצאת את עצמה נלחמת בשנים האחרונות בשוק שהתחרות בו נהיית קשה יותר ויותר. על מנת למקסם הכנסות, סלקום - כמו גם מתחרותיה - הרחיבה עם הזמן את פעילותה מחברת סלולר לחברת תקשורת המספקת סל שירותים לצרכן. סל זה כולל שירותי אינטרנט, כמו גם שירותי טלפוניה וטלוויזיה - שמתבססים שניהם על אינטרנט.
סלקום חתמה על עסקת leaseback (מכירה־חכירה), ההופכת אותה הן ללקוחה והן ולבעלים של IBC.
רכישת IBC הופכת את סלקום לאחת משלוש שותפות בחברה: תמורת סכום של 103.5 מיליון שקל סלקום ושותפתה השנייה, תש"י, מקבלות את IBC כשהיא נקיה מחובות. חברת החשמל תישאר השותפה השלישית במיזם.
הן תש"י והן סלקום, שלכל אחת מהן 35% מ־IBC, התחייבו להשקיע בפרויקט לכל הפחות 200 מיליון שקל במהלך שלוש השנים הראשונות. חברת החשמל לא מחויבת להשקיע כסף, אלא מאפשרת לשתי שותפותיה לפרוס את הסיבים על גבי התשתית העילית שלה - עמודי חשמל המהווים 60% מתשתיותיה - פריסה שמחירה נמוך באופן משמעותי מפריסת סיבים מתחת לפני האדמה.
מתשתית שנגישה ל־150 אלף משקי בית - למיליון
אחת הסיבות לכך שסלקום ולצידה תש"י - קרן בעלת ותק של מעל לעשור המתמחה בהשקעה בתשתיות - החליטו לרכוש את IBC היא העובדה שמשרד התקשורת החליט להעניק למי שתרכוש את החברה תמריצים בדמות הקלות במחויבות לפריסה: 40% בלבד בתוך עשור, במקום 100% כפי שנדרש כיום מחברות התשתית HOT ובזק.
בישראל כ־2.5 מיליון משקי בית, ו־IBC, שנכון להיום תשתיתה נגישה ל־150 אלף מהם, מצפה להגיע למיליון משקי בית, המהווים 40% מהם בתוך חמש שנים. עם זאת, לפי הערכות, כדי לעמוד ביעד זה יהיה עליה להשקיע כמיליארד שקל על פני עשר שנים, שאותם היא מקווה לגייס בעיקר ממוסדיים שיתעניינו בפרויקט.
מה הסיכוי של IBC להחזיר את ההשקעה בה? סלקום מתמחרת כיום את שירות הסיבים שהיא מעניקה ללקוחותיה ב־110 שקל לחודש בלבד. "אנלימיטד", מותג הסיבים של IBC, מוכר את אותו השירות בלא פחות מ־400 שקל לחודש. זאת כאשר ישנן ספקיות אינטרנט שמוכרות במחיר זה אינטרנט במהירות של 30 מגה בלבד. בתרחיש לפיו רק 25% מהלקוחות שתשתית הסיבים נגישה להם יתחברו לשירות, ובהנחה שהמחיר יישאר 110 שקל בחודש, IBC תכניס 325 מיליון שקל בשנה, כשבמקביל יהיו לה הכנסות מהחכרת התשתית שלה לחברות אחרות.
מיזם הסיבים האופטים של IBC הוא נקודה אופטימית לסלקום, שכן לראשונה זו סיימה את 2018 עם הפסד של 63 מיליון שקל, ואת הרבעון הראשון של 2019 עם הפסד של 16 מיליון שקל. אך מה שבאמת מטריד הוא החוב נטו של החברה, העומד על 2.27 מיליארד שקל. סלקום אינה רואה את הסיבים כדרך למכור אינטרנט מהיר בלבד, אלא כמקפצה שדרכה תמכור שירות כולל במסגרת חבילות טריפל וקוואטרו, הכוללות בנוסף שירותי טלפוניה, סלולר וטלוויזיה.
סלקום תשלם ל־IBC פחות מששילמה לבזק
סלקום צפויה למכור את פעילות הסיבים הקיימת שלה ל־IBC בסכום המוערך בכ־180־200 מיליון שקל. במהלך שנות פעילותה סלקום פרסה תשתית סיבים משלה, אליה מחוברים לפי הערכות כ־150 אלף משקי בית. מרגע שתמכור את התשתית שלה ל־IBC, סלקום תפסיק לעסוק באופן עצמאי בסיבים אופטים כחברה ציבורית, והיא תחכור אותם תמורת תשלום מ־IBC.
לסלקום יש כ־300 אלף לקוחות אינטרנט על תשתית שהיא חוכרת מבזק, תמורת כ־200 מיליון שקל בשנה. חכירת התשתית מ־IBC תאפשר לה להפחית משמעותית תשלום זה - אף על פי שיהיה עליה להמשיך לשלם לבזק, במקומות שבהם התשתית של IBC אינה פרוסה. אלא שבמקביל, סלקום התחייבה לרכוש מ־IBC שירות ל־10%–25% ממשקי הבית של החברה — סכום שיהיה עליה להעביר גם אם סלקום לא תחבר את כולם אל השירותים שהיא מוכרת כספקית אינטרנט.
מדובר בתשלום שייפרס על פני עשר שנים, שאחריהן סלקום תיחשב "בעלת" הסיבים עד סוף חייהם - IBC מעריכים שאורך חייו של סיב הוא 10-15 שנה, ואילו סלקום מעריכה שיותר - והיא תשלם ל־IBC עבור תחזוקה בלבד. חברות אחרות שירצו לשתף פעולה עם IBC יקבלו ככל הנראה את אותם התנאים, ובכך יבטיחו ל־IBC הכנסה קבועה, גם אם זמנית, שתאפשר לחברה להרחיב את פריסתה. לא מן הנמנע כי מודל כזה יהפוך את IBC בעתיד לחברת אחזקות בלבד.
