מטלוויזיה קהילתית לפטמות בפייסבוק: צילה של מהפכת צנזורה מסוכנת

כנראה שמעולם לא שמעתם על Manhattan Neighborhood Network (או בקיצור MNN); מדובר בעמותה ללא מטרות רווח, שהוקמה ב-1992 ומספקת שירותי טלוויזיה קהילתית במנהטן. אלו הן תחנות שידור, שלא פעם מופעלות ללא מטרת רווח, ומאפשרות לכל אדם לרכוש בהן זמן אוויר ולשדר ככל העולה על רוחו. מדובר בקונספט שלא כל כך תפס בישראל, אך בארה"ב זו תופעה תרבותית על גבול הקאלט כבר כמה וכמה עשורים.

ההיסטוריה של התחנות הקהילתיות מתחילה בסוף שנות ה-60, ואף שלרוב הן זוכות לרייטינג מועט יחסית היה להן אימפקט תרבותי לא מבוטל בארה"ב ואפילו מחוצה לה ("עולמו של ויין", סדרת המערכונים ואח"כ הסרטים מבית SNL היא פרודיה על תוכנית טלוויזיה קהילתית).

אבל לתביעה משפטית שבה היתה מעורבת MNN, ושהוכרעה אתמול בבית המשפט העליון בארה"ב יכול להיות אימפקט אף יותר. לא כזה שיהדהד בתוכניות מערכונים, אך בהחלט כזה שעלול להשפיע על אופן התנהלותן של פלטפורמות המדיה החברתית הגדולות ביותר - מפייסבוק, עבור בטוויטר ועד יוטיוב עם כל מה שבאמצע.

מטלוויזיה קהילתית לעולם המדיה החברתית

מה שמעניין כאן הם הנימוקים להחלטת הרוב, אותם כתב ברט קוואנו, שופט העליון בעל מוסר מפוקפק. זוכרים אותו? הוא שמונה לתפקיד על אף עדות מפורטת של תקיפה מינית שביצע, לאחר שסימם את הקורבן. לפי קוואנו, התיקון הראשון לחוקה חל רק על "שחקני מדינה", או יישות ממשל. MNN, מנגד, היא יישות פרטית. "אספקת פורום ביטוי כלשהו הוא לא פעילות שרק יישות ממשל ביצעו מסורתית", כתב. "לפיכך, יישות פרטית שמספקת פורום ביטוי לא הופכת בעצם פעולה זו לשחקן מדינה".

השופט קוואנו צילום: איי אף פי

למעשה, יותר משיש דרישות לאפשר הצגת תכנים מסוימים, נראה שמרבית העיסוק המקוון בסוגיה מתמקד בדרישות לחסום תכנים אחרים. לרוב, כאלו שמנוגדים לעמדה האידאולוגית של הגולשים. משתמשים מבקשים מרשתות חברתיות על בסיס יומיומי לעצב מחדש את גבולות השיח הלגיטימי בהן, לחסום יותר תכנים שלא נעימים להם בעין. החלטת בית המשפט העליון תיתן להן מנדט לעשות זאת.

אבל התוצאה הסופית עלולה להיות בלתי נעימה: אם פייסבוק וחברות אחרות יחליטו לקחת את המושכות, הן יכולות לעצב את גבולות השיח בהן בצורה קיצונית במיוחד, מבלי שלגולשים תהיה אפשרות אמיתית להילחם בכך. לא מדובר רק בחסימת תכנים גזעניים או ביטויים אלימים (משהו שהחברות עושות כבר היום, אגב). החלטת בית המשפט נותנת להן לכאורה יד לעשות כל מה שהן רוצות. למשל, להשתיק מבקרים שלהן, אפילו לחסום אותם לחלוטין מהפלטפורמה. או ליצור שירות שמאפשר לחברות ענק לשלם כדי להשתיק ולהעלים ביקורת עליהן מהרשת החברתית (יהיה כנראה רווחי במיוחד).

אין כמובן שום אינדיקציה שפייסבוק אפילו שוקלת מהלך שכזה, אך החלטת בית המשפט נותנת לה לכאורה גב לעשות זאת במידה שתרצה. זיכרו שכבר היום יש לא מעט מבקרים של פייסבוק שטוענים שהחברה מתנכלת להם מכיוון שביקרו אותה ואת בכיריה (דורי בן ישראל מבלוג המזבלה הוא כנראה הבולט והקולני שבהם), כך שלא מדובר בתרחיש מופרך במיוחד.

זה עולם שבו, בפועל, הבורר העליון של זכות הביטוי הוא לא ממשלה או פרלמנט שנבחרו על ידי העם, אלא חברה פרטית שמחויבת רק לשורה התחתונה שלה. זאת, מכיוון שבמצב הנוכחי מדיה חברתית היא פלטפורמת הביטוי היעילה והרחבה ביותר שיש. נכון, עדיין אפשר להדפיס ולהפיץ עלונים או ללכת לצעוק בכיכר העיר, אבל מדובר בכלים שעלותם גבוה ותמורתם קטנה. פוסט מוצלח בפייסבוק יגיע מהר הרבה יותר להרבה יותר אנשים מכל כלי אחר בעולם כמעט. היכולת של הפלטפורמות לשלוט בצורה מוחלטת בתכנים שמופיעים אצלן תאפשר למעשה לחנוק כל סוג התבטאות שיבקשו.

צ'ק פתוח לצנזורה צילום: שאטרסטוק

מדובר בסוגיה מורכבת עם הרבה שאלות שמחייבות ברור מעמיק. למשל, בכלל לא בטוח שכל סוג של ביטוי צריך לקבל במה ברשתות חברתיות, אפילו אם הוא מוגן במסגרת התיקון הראשון. אבל ברור שהדיון בסוגיה צריך להתבצע בצורה מעמיקה ומחושבת, בהשתתפות גורמים רבים ככל האפשר וברמות הגבוהות ביותר. ולא דרך החלטה אגבית של בית המשפט שמשאירה את הבמה לחברות עצמן.

קצרצרים

1. אמזון ממשיכה להסתבך עם מחוקקים: חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז האשימה את ענקית הקמעונאות בניצול עובדים, ותשלום "שכר רעב" לפועלים במערכיה הלוגיסטיים. החברה, מצידה, השיבה שהיא חלוצה בתחום תנאי העובדים הזוטרים ומציעה שכר מינימום פלוס תנאים סוציאליים מלאים מיום ההעסקה הראשון. מעניין שזו ההגנה בה בחרה אמזון: העלאת שכר העובדים המינימלי בוצעה בעקבות לחץ של מחוקקים דמוקרטים בשנה שעברה; וכשעשתה זאת - ביטלה להם את הבונוסים.

2. אפל צפויה להציג כלי חדש ושימושי מאוד בגרסה הבאה של iOS: תזכורת למנויים פעילים לאפליקציות, שתופיע כשיבקש המשתמש למחוק אותן. הרעיון הוא להזכיר לו שביכולתו להיכנס לשירות מפלטפורמות אחרות, ושאם מדובר בשירות בתשלום - הוא ימשיך להיגבות על אף הסרת היישום.