הכמוסה
"החרדים המודרנים מכוונים לשורה הראשונה של שוק העבודה"
ליברמן מנע מנתניהו להקים ממשלה בטענה שהוא משתף פעולה עם "החרדים" - קבוצה אחידה שרוצה לכפות על החילונים את אורח חייה. אבל המחקרים של ד"ר לי כהנר מראים שכ־40% מהחרדים מנהלים אורח חיים דומה מאוד לזה של מעמד הביניים הישראלי
במסיבת העיתונאים שקיים יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, זו שהובילה את ישראל למערכת בחירות נוספת, הוא האשים את נתניהו בכניעה ל"חרדים" - קבוצה אחת אחידה, שבה כולם פרזיטים, לא רוצים להתגייס, רוצים לכפות על החילונים את אורח חייהם, מתעקשים על מדינת הלכה.
- כבוד ההאב!
- בין הקמפיין של ליברמן לשרוך של האדמו"ר מגור
- הנזק הכלכלי בהסכמים הקואליציוניים עם החרדים עלול להיות בלתי הפיך
לפי המחקרים של ד"ר לי כהנר, ממכללת אורנים ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, זו הכללה: אמנם 60% מהחרדים מגדירים את עצמם שמרנים או קלאסיים, אבל 40% רואים בעצמם מודרנים או מנהלים אורח חיים עם נגיעות מודרניות, שדומה במאפיינים רבים לזה של מעמד הביניים הכללי בישראל. בקהילה החרדית יש הרבה מאוד צבעים.
"האוכלוסיה הכללית לא יודעת להחליף זגוגיות במשקפיים", אומרת כהנר בראיון לפודקאסט "הכמוסה". "היא לא יודעת שמולה יש גם מעמד ביניים חרדי שיש לו שעות פנאי, נסיעות לחו"ל, מקצועות חופשיים, השכלה גבוהה ושיעורי פריון שקרובים לאלו של מעמד הביניים בציבור הכללי. יש להם צורך להיות קרובים גם למרחב החרדי, שהוא הבית והתרבות והאידיאולוגיה, ומצד שני להיות חלק מתרבות הרבים הישראלית, ממרחבי התעסוקה והפנאי שלה".
כהנר היא ד"ר לגיאוגרפיה חברתית, שעוסקת בעיקר במרחב החרדי ובקבוצות חרדיות מתחדשות ומודרניות, שהן מעמד הביניים החרדי. "יש תנועת שינוי עמוקה בחברה החרדית", היא מסבירה. "ראשית היא נבעה משינויים תרבותיים: כניסה לאקדמיה ולשוק עבודה איכותי ותרבות צריכה מטורפת, והכניסה של האינטרנט; אתה יכול לגור בעיר חרדית נבדלת והומוגנית כמו מודיעין עילית, אבל אם יש לך סלולר ביד אתה רואה הכל, כך שההתבדלות נפגעה מאוד. שנית, גורמי דחיפה כלכליים כמו קיצוץ קצבאות הילדים ב־2002, ונפילת הפילנטרופיה החרדית ב־2008 נוכח המשבר הפיננסי, דחפו את משק הבית החרדי לשוק העבודה. על זה צריך להוסיף תהליך של חילופי דורות בהנהגה החרדית, שמאפשר גיוון קהילתי".
איך נראים החיים של מעמד הביניים החרדי?
"מלבד העובדה שהוא חי במרחב החרדי והולך לבתי כנסת חרדיים, הוא מנהל חיים מאוד דומים לאלו של מעמד הביניים הכללי", מתארת כהנר. "האליטיזם הלמדני התחלף באליטיזם מקצועי - להיות המשפטן הכי טוב, או איש התקשורת הכי טוב, אז עובדים המון שעות. מעמד האישה דומה בתפיסה שלו לזה שבציבור הכללי, עם תרבות פנאי נשית מאוד מפותחת - טיפוח, זמן בילוי, ספורט, חוגים. יש שם הכל מבחינה תרבותית: הצגות, מסעדות, חופשות בחו"ל, פסח במלונות, בקיץ ריזורטים. הכל בכשרות מהודרת והכל ברמה מאוד־מאוד גבוהה".
השינוי הזה ניכר, למשל, במקומות כמו החינוך הבלתי פורמלי. "מי שיקים חוגים לילדים חרדים במתמטיקה, אנגלית ומדעים יהיה מיליונר. אפילו בקבוצות השמרניות יש פתיחות לחוגים אחרי הצהריים. ובהיבט של תהליכי שילוב זו הזדמנות: הזדמנות להכניס את הקביים של לימודי הליבה לתוך החברה החרדית, בלי שהיא תהיה בתחושה שמאיימים על ערכי הזהות שלה", מסבירה כהנר. "בקבוצות המודרניות והעובדות זה לגמרי נוכח, כי מי שעבר ויה דולורוזה בכניסה לאקדמיה לא רוצה שילדיו יעברו את אותו מסלול מכשולים. זו הכשרה מקצועית של צווארון לבן, כי שוב, אליטיזם מוחלף באליטיזם: זו חברה שאם היא עושה את הסוויץ' ומשנה חיים, היא רוצה להיות בשורה הראשונה של שוק העבודה הישראלי".
כמי שנמצאים במצב של תנועה ושינוי, החרדים המודרנים חיים בשני העולמות, שמנהלים איתם מערכות יחסים מורכבות. "מבחינת החרדים השמרנים יש גם קבלה שלהם וגם תנועה נגדם", מסבירה כהנר. "לא פשוט להם להתקבל למוסדות החינוך של הזרם המרכזי, יש עניין סביב השידוך והשאלה עם מי מתחתנים. בעבר הדינמיקה של שידוכים היתה 'אשכנזי מול ספרדי', היום נוכחת השיחה של 'מודרניות מול שמרנות'. זה משחק חברתי לא פשוט: כשאתה 'גם וגם', אתה משחק בשני מגרשים".
ואיך הם מתקבלים על ידי החילונים?
"יש מתח. כבר אמרנו שהחברה החילונית לא יודעת להחליף זגוגיות במשקפיים. לא מסוגלים להבין שיש כאן הזדמנות. כי חונכנו באש הלהבה לא לאהוב חרדים. ממש להירתע. מתחילת שנות התשעים החלו לבנות ערים חרדיות נבדלות, רק לחרדים. אין חיכוך. אבל הקבוצות של מעמד הביניים חייבות את החיכוך, באופן החיובי שלו. הן חייבות את רשות הרבים הישראלית כי הן מדברות בשפה אחרת מהקבוצות השמרניות, ומפני שכדי להתקדם הן זקוקות למרכזי התעסוקה וההשכלה והפנאי והישראליות".
בפרק אופטימי ופוקח עיניים של "הכמוסה" כהנר מתארת את האתגר התכנוני לבנות את 200 אלף הדירות החסרות לאוכלוסיה החרדית באופן שיאפשר להם לחיות בתפר שבין הקהילה החרדית לכללית, על המעסיקים שמוכרחים להתגמש ולתת הזדמנות לעובדים חרדים, והמדינה שצריכה לעודד אותם לרכוש השכלה. "אנשים הם אנשים, וזו ההזדמנות שלנו לקלף מהם את המיתוג שלהם", היא מסכמת.