"החרדים המודרנים מכוונים לשורה הראשונה של שוק העבודה"

במסיבת העיתונאים שקיים יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, זו שהובילה את ישראל למערכת בחירות נוספת, הוא האשים את נתניהו בכניעה ל"חרדים" - קבוצה אחת אחידה, שבה כולם פרזיטים, לא רוצים להתגייס, רוצים לכפות על החילונים את אורח חייהם, מתעקשים על מדינת הלכה.

לפי המחקרים של ד"ר לי כהנר, ממכללת אורנים ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה, זו הכללה: אמנם 60% מהחרדים מגדירים את עצמם שמרנים או קלאסיים, אבל 40% רואים בעצמם מודרנים או מנהלים אורח חיים עם נגיעות מודרניות, שדומה במאפיינים רבים לזה של מעמד הביניים הכללי בישראל. בקהילה החרדית יש הרבה מאוד צבעים.

ד"ר לי כהנר. "הקבוצות של מעמד הביניים חייבות את החיכוך, באופן החיובי שלו" צילום: שרון צור

כהנר היא ד"ר לגיאוגרפיה חברתית, שעוסקת בעיקר במרחב החרדי ובקבוצות חרדיות מתחדשות ומודרניות, שהן מעמד הביניים החרדי. "יש תנועת שינוי עמוקה בחברה החרדית", היא מסבירה. "ראשית היא נבעה משינויים תרבותיים: כניסה לאקדמיה ולשוק עבודה איכותי ותרבות צריכה מטורפת, והכניסה של האינטרנט; אתה יכול לגור בעיר חרדית נבדלת והומוגנית כמו מודיעין עילית, אבל אם יש לך סלולר ביד אתה רואה הכל, כך שההתבדלות נפגעה מאוד. שנית, גורמי דחיפה כלכליים כמו קיצוץ קצבאות הילדים ב־2002, ונפילת הפילנטרופיה החרדית ב־2008 נוכח המשבר הפיננסי, דחפו את משק הבית החרדי לשוק העבודה. על זה צריך להוסיף תהליך של חילופי דורות בהנהגה החרדית, שמאפשר גיוון קהילתי".

איך נראים החיים של מעמד הביניים החרדי? 

השינוי הזה ניכר, למשל, במקומות כמו החינוך הבלתי פורמלי. "מי שיקים חוגים לילדים חרדים במתמטיקה, אנגלית ומדעים יהיה מיליונר. אפילו בקבוצות השמרניות יש פתיחות לחוגים אחרי הצהריים. ובהיבט של תהליכי שילוב זו הזדמנות: הזדמנות להכניס את הקביים של לימודי הליבה לתוך החברה החרדית, בלי שהיא תהיה בתחושה שמאיימים על ערכי הזהות שלה", מסבירה כהנר. "בקבוצות המודרניות והעובדות זה לגמרי נוכח, כי מי שעבר ויה דולורוזה בכניסה לאקדמיה לא רוצה שילדיו יעברו את אותו מסלול מכשולים. זו הכשרה מקצועית של צווארון לבן, כי שוב, אליטיזם מוחלף באליטיזם: זו חברה שאם היא עושה את הסוויץ' ומשנה חיים, היא רוצה להיות בשורה הראשונה של שוק העבודה הישראלי".

"יש מתח. כבר אמרנו שהחברה החילונית לא יודעת להחליף זגוגיות במשקפיים. לא מסוגלים להבין שיש כאן הזדמנות. כי חונכנו באש הלהבה לא לאהוב חרדים. ממש להירתע. מתחילת שנות התשעים החלו לבנות ערים חרדיות נבדלות, רק לחרדים. אין חיכוך. אבל הקבוצות של מעמד הביניים חייבות את החיכוך, באופן החיובי שלו. הן חייבות את רשות הרבים הישראלית כי הן מדברות בשפה אחרת מהקבוצות השמרניות, ומפני שכדי להתקדם הן זקוקות למרכזי התעסוקה וההשכלה והפנאי והישראליות".

רעיונות ואנשים יוצאי דופן שיגרמו לכם לראות את העולם קצת אחרת

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

בפרק אופטימי ופוקח עיניים של "הכמוסה" כהנר מתארת את האתגר התכנוני לבנות את 200 אלף הדירות החסרות לאוכלוסיה החרדית באופן שיאפשר להם לחיות בתפר שבין הקהילה החרדית לכללית, על המעסיקים שמוכרחים להתגמש ולתת הזדמנות לעובדים חרדים, והמדינה שצריכה לעודד אותם לרכוש השכלה. "אנשים הם אנשים, וזו ההזדמנות שלנו לקלף מהם את המיתוג שלהם", היא מסכמת.