דו"ח טכנולוגי
המלכודת האמריקאית: כך יעשה לחברה שלא משתפת פעולה עם ארה"ב
מנהלי וואווי מקבלים תמיכה מוראלית מסיפורה של חברת אנרגיה צרפתית שנדרסה על ידי משרד המשפטים האמריקאי; הצנזורה הסינית סוגרת את כל הפינות לקראת יום השנה ה-30 לאירועי כיכר טיאננמן; ועברייני תנועה במזרח המדינה מקבלים אופציה להיחלץ מעונש תמורת וידוי ברשתות החברתיות
מייסד וואווי רן ז'נגפיי בן ה-74 נודע במהלך השנים כמי שמתנזר מהופעות תקשורתיות, אך מעצרה של בתו - סמנכ"לית כספים בחברה - בדצמבר האחרון והחרם האמריקאי על וואווי, חייבו אותו לשנות הרגלים; לאחרונה הוא מתייצב לראיונות לתקשורת הסינית והבינלאומית, כי פשוט אין ברירה. באחד הצילומים ממשרדו של רן שנפוצו באינטרנט הסיני, זיהו גולשים חדי-עין ספר מעניין המונח על שולחן העבודה שלו.
הספר הוא גרסה מתורגמת לסינית של Le Piège Américain (”המלכודת האמריקאית“), שיצא לאור בינואר האחרון בצרפת. התקשורת הסינית דיווחה כי עותקים של הספר מפוזרים בנדיבות גם בבתי הקפה ובספריה בקמפוס המפואר של וואווי בשנג‘ן ועובדים בחברה סיפרו כי המנהלים עודדו אותם לקרוא אותו.
בדומה למקרה של מנג מוואווי, גם כותב הספר פרדריק פירוצ‘י נעצר בשדה התעופה כשירד מטיסה. באפריל 2013 עצרו סוכנים אמריקאים את פירוצ‘י, אז מנהל בדרג ביניים בתאגיד התחבורה והאנרגיה הצרפתי אלסטרום, בשדה התעופה קנדי בניו יורק. הוא הואשם במתן שוחד לפקידי ממשל אינדונזים עשור לפני כן, כדי להבטיח זכייה במכרז למכירת דודי חימום לתחנת כוח מקומית. פירוצ'י הואשם במסגרת חוק אמריקאי למניעת שוחד של עובדי ציבור זרים (FCPA), שאושר ב-1977. החוק מאפשר להעמיד לדין בארה“ב נותני ומקבלים שוחד זרים אם יש לפעילותם אפילו קשר זניח לארה“ב - למשל, שתשלום השוחד בוצע בדולרים. בסופו של דבר ריצה פירוצ'י 25 חודשים במצטבר בכלא אמריקאי.
בספר טען פירוצ‘י כי מעצרו היה חלק מלחץ כלכלי שהפעיל משרד המשפטים האמריקאי על אלסטרום, כדי לחבל בשיתוף הפעולה שלה עם חברה סינית. הלחץ נועד גם לסייע לחברת ג‘נרל אלקטריק האמריקאית, שהתחרתה על רכישת השליטה על עסקי האנרגיה המתחרים של אלסטרום מול סימנס הגרמנית ומיצובישי היפנית. משרד המשפטים האמריקאי איים במהלך החקירה להטיל על אלסטרום קנס שיא של 770 מיליון דולר בגין מתן שוחד בשורת מדינות. אולם מספר ימים לאחר שדירקטוריון אלסטרום אישר בסוף 2014 את המכירה ל-GE של עסקי האנרגיה, 70% מהחברה למעשה, הגיעו משרד המשפטים והחברה להסכם שסיים את הפרשה.
פירוצ'י טוען שהחוק האמריקאי למניעת שוחד לעובדי ציבור זרים, שהרוב המכריע של החברות המורשעות בהפרתו הן זרות, הפך אמצעי בעזרתו רשויות החוק האמריקאיות פוגעות ומערערות מתחרות זרות המאיימות על הדומיננטיות של ארה"ב. שר הכלכלה לשעבר וכיום נשיא צרפת עמנואל מקרון טען בעבר כי הוא משוכנע שהחשש מקנס הענק דחף את אלסטרום לאשר את המכירה למתחרה האמריקאית GE, אף שאין לו ראיות מספיקות שיאשרו זאת.
הטענות של פירוצ'י בדבר השיקולים הכלכליים והפוליטיים המפעילים את משרד המשפטים האמריקאי בהחלט יכולות לספק תמיכה מוראלית לאנשי וואווי שעוברים ימים לא פשוטים, כי תמיד טוב לדעת שהיו אחרים במצב דומה לשלך. פירוצ'י עצמו טוען כי דפוסי הפעילות האמריקאים במקרה של וואווי דומים לדרך הפעולה נגד אלסטרום ונועדו להצר את צעדיה של הענקית הסינית במלחמה על ההובלה ברשתות 5G.
סינים שפגשתי הסבירו לי לא פעם כי כל איש עסקים ובכיר בממשל היה מעורב בעניינים שהחוקיות שלהן מוטלת בספק. אם רוצים, כל אחד מהם יכול להיות מורשע. ההחלטה על מי לאכוף את החוק ואת מי להעמיד לדין נובעת לכן תמיד מאינטרסים פוליטיים. לתפיסה המערבית הרואה במערכת המשפט גוף אובייקטיבי ונטול פניות המכריע בין אשם וזכאי על פי הראיות, מתייחסים הסינים כנאיביות. גם במקרה של אלסטרום, הודה פירוצ'י כי היה מעורב באישור השוחד, שהיה פרקטיקה מקובלת באותה התקופה באלסטרום. האם באמת שיקולים כלכליים עמדו מאחורי ההחלטה לרדוף במרץ דווקא אחרי וואווי או אלסטרום?
לטענה הזו אין הוכחות ברורות, בדומה להיעדר ההוכחות לרבות מהטענות האמריקאיות נגד וואווי. מה שבטוח שוואווי, שמקבלת תמיכה מוחצת מהממשלה הסינית, לא תהיה טרף קל כמו אלסטרום.
האינטרנט? סגורה לשיפוצים
בשבוע שעבר הודיע שירות הסטרימינג הסיני הפופולרי ביליבילי על השעיית הפונקציה המאפשרת לגולשים להכניס תגובות מהירות לסרטונים. מדובר בפונקציה די מרגיזה בעיני, אבל סופר פופולרית בקרב הסינים, שנקראת בסינית ”דאן-מו“. במסגרתה יכולים הצופים להשאיר הערות קצרות על התוכנית, שרצות בזמן אמת על המסך. מביליבילי נמסר כי ההשעייה נובעת מעבודות תחזוקה שיסתיימו ביום חמישי, ה-6 ביוני.
זהו לא מקרה יחיד. בשבועות האחרונים הודיעו עוד ועוד אפליקציות סיניות על השעייה זמנית של אופציות שונות, במיוחד כאלו שמערבות פרסום תוכן בזמן אמת. הרשת החברתית דואובאן למשל השעתה את הפעלת קבוצת דיון גדולה בסגנון רדיט העוסקת ברכילות וסלבריטאים. הסיבה המוצהרת היתה שוב ”שדרוג טכני“.
השעיית התכונות הללו היא ככל הנראה עוד צעד בהכנות האינטנסיביות של רשויות הצנזורה הסיניות לקראת אחד התאריכים הרגישים ביותר בשנים האחרונות. מחר, 4 ביוני, יחול יום השנה ה-30 לפיזור האלים של מחאת הסטודנטים בכיכר טיאננמן בבייג'ינג.
המחאה שהחלה באפריל בתור עצרת אבל לרגל מותו של המנהיג הליברלי חו יאובנג, הפכה בהדרגה להפגנה למען חופש העיתונות, חופש ביטוי ודמוקרטיה בסין. בלילה שבין השלישי והרביעי ליוני נשלח הצבא הסיני לחסל את מחאת הסטודנטים באש חיה, אירוע שהותיר מאות ואולי אלפי הרוגים. הדיון על מחאת הסטודנטים הוא טאבו מוחלט בסין: נושא שאינו מוזכר בתקשורת וכל אזכור אליו נמחק בקפדנות מהרשת.
גם בימים כתיקונם הרשת הסינית היא מרחב סגור והגולשים הסינים חסומים מלגשת לרשתות חברתיות זרות כפייסבוק ולרוב אתרי החדשות המערביים הגדולים. באירועים מיוחדים כמו יום השנה הצנזורה אף גוברת, והרשויות סוגרות פינות כדי למנוע דיונים לא רצויים. בין השאר מונעות הרשתות החברתיות הסיניות בתקופה זו ממשתמשים לשנות את שמם או להחליף תמונת פרופיל, כדי שלא ישמשו חס וחלילה לציון המספרים המזוהים עם אירועי טיאננמן ”8964“ או להכנסת דימויים המתייחסים לתמונה המפורסמת ביותר מהאירועים - ”איש הטנק".
במסגרת ההכנות ליום השנה, הרשויות הסיניות הורו לשירותי המוזיקה בסין, כולל שירות המוזיקה של אפל, להסיר שירים המכילים התייחסות, ולו מרומזת, לאירועים ההם, כמו גם שירים של זמרים שהביעו תמיכה במהלך השנים במפגינים. בנוסף, בחודש שעבר חסמה סין לחלוטין את הגישה לאתר ויקיפדיה כולו; הגרסה הסינית של ויקיפדיה חסומה כבר שנים, אבל לקראת יום השנה ה-30 הורחבה החסימה לכל שאר השפות.
בכל שנה מצליחים הגולשים הסינים למצוא ביצירתיות רבה דרכים עקיפות לפרסם התייחסות כלשהי למאורעות טיאננמן: פעם דרך הצגת קלפים עם המספרים הסימבוליים של התאריך, פעם באמצעות בניית דגם של איש הטנק מקופסאות סיגריות ומצית וגם באמצעות התייחסות לתאריך חלופי פיקטיבי של ה-35 במאי, כתחליף לאזכור הרביעי ביוני. אלא שבעידן בו אינטליגנציה מלאכותית וזיהוי תמונה הופכים כל כך מתוחכמים, גם ההתחכמויות הקטנות האלו הופכות קשות יותר.
התקשורת במערב ממשיכה לעסוק באינטנסיביות במאורעות טייננמן, אך בסין פנימה הניסיון למחוק זאת הוא הצלחה גדולה לרשויות, כשצעירים רבים ילידי שנות ה-90 וה-2000 בסין פשוט אינם יודעים כי מאורעות כאלה התרחשו אי פעם.
קצרצרים
1. סין ממשיכה לנסות להמציא מחדש את תחום ענישת העבריינים: נהגים שעוכבו לאחרונה בגין עבירות תנועה קלות או חנייה במקום אסור במחוז שאנדונג במזרח סין קיבלו שתי אפשרויות מהמשטרה - להיענש בהורדת נקודות וקנס כספי כמקובל, או לפרסם וידוי ברשת החברתית וידוי על העבירות שביצעו ולהימנע מעונש. שיטה זו, שמספר ערים במחוז מיישמות, משתמשת בחשיבות הרבה שמוקנית למוניטין אישי בסין ושואפת לבייש את העבריין פומבית כדי למנוע ממנו לחזור על המעשה. המשטרה דורשת גם כי פוסט הווידוי יקבל לפחות 20 לייקים כדי לוותר על העונש, כך שעברייני התנועה צריכים גם כמה חברים מפרגנים, או לפחות כאלו ששמחים לאידם.
2. אפליקציית התיירות בוקינג תציע למשתמשים בסין תוצאות חיפוש שונות על פי מכשיר הסמארטפון שבו הם משתמשים. המחקרים של בוקינג בסין גילו כי בממוצע משתמשי אייפון מבזבזים יותר ממשתמשי אנדרואיד על נסיעות ומלונות, אבל יש גם חריגים במשוואה. משתמשים בעלי מכשירי אנדרואיד יקרים כמו סמסונג S10 פלוס או וואווי P30 Pro מוציאים יותר על מלונות בהשוואה למשתמשי הטלפונים היקרים יותר של אפל. תוצאות אלו מחזקות סקרים קודמים לפיהם האייפון כבר אינו המוצר המועדף על המעמד הגבוה בסין - חדשות רעות ליצרנית האמריקאית, בלי קשר למלחמת הסחר.
3. להתמקד בדבר אחד בו אתם מצטיינים זו עצה טובה, ומישהו צריך לתת אותה לחברות האינטרנט בסין; הן פשוט מעדיפות לעשות הכל ובכל מחיר. הדוגמה העדכנית היא בייטדאנס, הסטארט-אפ בעל השווי הגבוה בעולם והיוצר של אפליקציית הסרטונים הקצרים טיקטוק. בייטדאנס השיקה בחודשים האחרונים אפליקציה לעבודה משותפת ואפליקציית מסנג‘ר והיא מתכננת גם שירות מוזיקה עצמאי בסטרימינג. אולם לפי הפרסומים האחרונים, בייטדאנס עובדת גם על מיזם שאפתני בתחום שאפתני: לפתח ולהשיק סמארטפון משלה. אפליקציית טיקטוק תגיע כמובן מותקנת מראש.