דו"ח טכנולוגי
מתכות נדירות: מתי סין תכניס את נשק יום הדין למלחמת הסחר?
סין רומזת שתנצל את שליטתה בהפקת מתכות שחיוניות למוצרים טכנולוגים, כחלק ממלחמת הסחר; נפאל אוסרת על אפליקציות התשלומים הסיניות; וביפן מביאה אפליקציה למלחמה נגד הטרדות מיניות בתחבורה הציבורית
יום שני שעבר, בדיוק לפני שבוע, היה עמוס עבור נשיא סין שי ג‘ינפינג. תחילה ביקר באנדרטה לזכר ”המצעד הארוך“ בעיר גאנג'ואו, מחוז ג‘יאנגשי, דרום-מזרח סין. גאנג'ואו היתה נקודת ההתחלה של מסע נסיגה בן 10,000 ק“מ של צבא הקומוניסטים הסיני בראשות מאו דזה-דונג ב-1934, נסיגה שסייעה לקומוניסטים להימלט מתבוסה לכוחות הקומינטנג במלחמת האזרחים. המסר של הביקור, שנערך בשיא מלחמת הסחר מול ארה“ב, היה ברור: גם אם הסיכויים נראים לרעתה של סין והקרב מול אמריקה יהיה קשה וארוך, סין תצא מנצחת, כפי שהקומוניסטים הפכו את היוצרות בסופו של דבר באותה מלחמת אזרחים.
מכין את התותחים הכבדים. שי ג'ינפינג צילום: איי אף פי
עוד באותו היום צולם שי בביקור במפעל JL MAG Rare-Earth באותה העיר, שמייצר מגנטים ממתכות נדירות כניאודימיום וסמריום קובלט. סוכנות הידיעות הממשלתית הסינית שינחואה ציטטה את שי כאומר כי מתכות נדירות הן ”משאב אסטרטגי חשוב“. מתכות נדירות חיוניות לייצור שורה ארוכה של מוצרי טכנולוגיה מתקדמים מסמארטפונים, דרך מכוניות חשמליות והיברידיות ועד לוויינים. סין שולטת ב-90% מההפקה של מתכות נדירות בעולם, ולכן בחודשים האחרונים עלתה שוב ושוב האפשרות כי תשתמש בשליטה זו כחלק ממלחמת הסחר מול ארה“ב. הביקור של שי סימן עבור האנליסטים איום מקדים לקראת האפשרות של הכנסת נשק המתכות הנדירות למערכה.
במשרד החוץ הסיני הכחישו אמנם קשר בין הביקור של שי במפעל לבין מלחמת הסחר, אך בעיתון הסיני הלאומני גלובל טיימס, שבבעלות המפלגה הקומוניסטית, טענו כי האפשרות להשתמש במתכות נדירות בתגובה להעלאת מכסים אמריקאית נמצאת בדיונים בקרב ההנהגה הסינית. סין יכולה לצמצם את הייצוא של מתכות נדירות לארה“ב או להעלות מחירים, טען הגלובל טיימס שכינה את המתכות "אס בידיים של סין". ”סין ככל הנראה תמנע מאיסור כולל על יבוא כדי לא להחריף את המתיחות עם ארה“ב, אך לא תתעלם מההזדמנות להגן ולמקסם את האינטרסים שלה“, נכתב. לצד שי עמד בביקור סגן ראש הממשלה ליו חה, הנושא ונותן הראשי של סין מול ארה“ב, עוד עדות לכך שלא מדובר בביקור מקרי.
פועל מכרה בסין צילום: רויטרס
מתכות נדירות, הנקראות גם ”יסודות נדירים“, הן קבוצה של 17 חומרים עם שמות כמו איטריום, צריום, לנתן וארביום. בניגוד לשם, המתכות המדוברות אינן נדירות במיוחד וכולן שכיחות הרבה יותר מאשר זהב בטבע. האתגר האמיתי הוא לא למצוא את המתכות הללו, אלא להפריד אותן מיסודות אחרים בתהליך כימי ארוך כדי לקבל את החומר הטהור. עד שנות ה-90 שלטה ארה“ב בהפקה של מתכות נדירות, אך בשנים לאחר מכן עבר המוקד לסין. ההפרדה של המתכות הנדירות כרוכה בתהליך מלוכלך ויקר ולכן במערב שמחו לוותר עליו לטובת סין, שהציעה עבודה זולה וחוקי הגנת סביבה נוקשים פחות. המפעל האחרון בארה“ב להפרדת מתכות נדירות נסגר ב-2002.
מתכות נדירות חיוניות לייצור של מוצרים מתקדמים רבים, כולל מערכות צבאיות להגנה מטילים ויישומים אזרחיים כמו אוזניות, רמקולים, מכשירי MRI וכוננים קשיחים. 80% מהיבוא של מתכות נדירות לארה“ב בשנים 2014-2017 הגיע ישירות מסין. החשיבות של המתכות הנדירות באה לידי ביטוי בעובדה שעד היום ממשל טראמפ נמנע לחלוטין מלהטיל מכסים על הייבוא שלהן מסין לארה“ב, כדי לא לפגוע במגזר הייצור האמריקאי. האם יש כאן כלי התקפי קטלני בידי סין?
חומרים נדירים, ביקוש עצום. מתכת הנאודימיום, שמשמשת במגנטים מתקדמים צילום: שאטרסטוק
בטווח הקצר נראה שסין יכולה לגרום נזק ליצרנים האמריקאים. ב-2010, למשל, בעקבות מחלוקת טריטוריאלית עם יפן, עיכבה סין את הייצוא של מתכות נדירות למדינה. התוצאה היתה עלייה חדה במחירים של המתכות שפגעה ביצרנים היפנים וגם ביצרנים במקומות אחרים בעולם. סין הסירה את ההגבלות על יצוא ליפן רק ב-2014, בעקבות פסיקה של ארגון הסחר העולמי (WTO).
אולם השימוש במתכות נדירות כנשק כלכלי יכולה להיות גם חרב פיפיות עבור סין. בעקבות הגבלת היצוא ליפן, חברות רכב יפניות כמו טויוטה והונדה תכננו מחדש את השימוש במגנטים מבוססי מתכות נדירות בכלי הרכב ההיברידיים שלהן ועברו להשתמש ברכיבים ממדינות אחרות כמו אוסטרליה, מה שהקטין את הביקוש למתכות הסיניות גם לאחר שהמשבר הסתיים. בארה“ב כבר עמלים על בניית אלטרנטיבה לסין, דרך הקמת מפעל הפרדת מתכות נדירות ראשון מזה שנים במסגרת שיתוף פעולה אמריקאי-אוסטרלי. במקרה של הגבלות סיניות, האמריקאים יאיצו פיתוח אלטרנטיבות כאלה. לא מופרך להעריך שארה“ב כבר הצטיידה בעתודות גדולות של מתכות נדירות, במיוחד כאלו בעלות חשיבות לביטחון הלאומי, מה שיסייע לה להתמודד עם סנקציות מצד סין.
הרע עוד לפניו. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ צילום: שאטרסטוק
עד עכשיו סין נקטה במדיניות מרוסנת למדי במסגרת מלחמת הסחר והעדיפה להגיב לפעולות האמריקאיות אך לא לעבור להתקפה. סין תלויה יותר בייצוא לחו"ל ולכן בעלת אינטרס ברור לסיים את מלחמת הסחר במהרה. אף שסין העלתה את הווליום בשבועות האחרונים והתקשורת הסינית החלה להכין את הציבור לקרב ארוך, סטייל המסע הארוך, נראה שסין עדיין מחפשת בראש ובראשונה להגיע להסדר ולשים את מלחמת הסחר מאחוריה.
אלא שסין כבר הטילה מכס על כל המוצרים האמריקאים המיובאים, מה שמגביל את אפשרויות התגובה שלה בפעם הבאה שנשיא ארה“ב יחליט לצייץ את הצעד הבא שלו. אם המהלומות בין הצדדים ימשיכו ולא יושג הסכם, במוקדם או במאוחר יוטלו למערכה המתכות הנדירות, כי אקדח שמופיע במערכה הראשונה, יירה במערכה השלישית. זה בהחלט יכאב לייצור הטכנולוגי האמריקאי - או לפחות מה שנשאר ממנו.
קצרצרים
1. בשבוע שעבר הודיעה נפאל כי היא אוסרת על השימוש באפליקציות התשלומים הדיגיטליים הסיניות הפופולריות וויצ‘ט פיי ועליפיי. שתי האפליקציות פועלות באופן לא רשמי שם ומאפשרות לסוחרים ובעלי שירותים מקומיים לקבל תשלום מתיירים סינים. התשלום נעשה למעשה ביואנים סינים ומועבר לחשבונות בנק בסין של הסוחרים ובעלי השירותים, כך שנפאל לא יכולה למסות את ההכנסות הללו. דובר הבנק המרכזי של נפאל אמר כי השימוש באפליקציות גורם לפגיעה בהכנסות למדינה. אולם הצעד של נפאל עלול גם לפגוע בתיירות הנרחבת למדינה מסין. התיירים הסינים הם היום הקבוצה השנייה בגודלה של תיירים לנפאל, אחרי ההודים. הסינים כבר שכחו מזמן מה זה לשלם במזומן או בכרטיס אשראי ומצפים שגם בחו“ל יוכלו להשתמש באפליקציה. זה אפילו שיקול עבורם בבחירת יעד הטיסה. נפאל מצפה אולי להגדיל את ההכנסות ממסים אבל עלולה לגלות בסוף כי היא פשוט מקבלת פחות תיירים.
מסוף עליפיי צילום: איי אף פי
2. סין ממשיכה לדחוף קדימה את מהירות הרכבות ובשבוע שעבר הציגה דגם של רכבת ריחוף מגנטי שמגיעה למהירות של 600 קמ“ש. היא צפויה להיכנס לייצור מסחרי כבר ב-2021, לאחר שתעבור סדרה ארוכה של ניסויים. כיום הרכבת המהירות ביותר בסין הפועלת בטכנולוגיה מסורתית מגיעה למהירות של 350 קמ“ש, בעוד רכבת ריחוף מגנטי הפועלת בשנחאי מגיעה למהירות שיא של 430 קמ“ש. הרכבת החדשה אמורה להפוך את הנסיעה ברכבת לטווחים בינוניים של עד 1,500 ק“מ ליעילה יותר מאשר טיסה, הדורשת יותר בדיקות בטיחות והכנות מוקדמות. כיום נסיעה ברכבת מהירה מבייג‘ינג לשנחאי למשל לוקחת חמש וחצי שעות כולל הכנות מוקדמות, לעומת ארבע וחצי שעות בטיסה. הרכבת החדשה תקצר את הזמן לנסיעה ברכבת כולל ההכנות ל-3.5 שעות בלבד. נשמע בדיוני, אבל אם יש מקום אחד שבו דבר כזה אפשרי, זו כנראה סין.
3. רוב אפליקציות המובייל משחיתות את זמנם של המשתמשים, אך מפעם לפעם צצה אחת שמקדמת מטרה חיובית. למשל, יישום יפני שהופץ בידי משטרת טוקיו, וזוכה להצלחה גדולה. מטרתו להילחם במכת ההטרדות המיניות בתחבורה הציבורית. משתמשות שגברים נוגעים בהן באוטובוס וברכבת יכולות ללחוץ על אייקון שישמיע צעקת "עצור" ויציג אזהרה אותה אפשר יהיה להראות לנוסעים אחרים באם אין בכוחן לדבר. אין כאן בדיוק טכנולוגיה מתקדמת, אבל האפליקציה הפונקציונלית רושמת כ-10,000 הורדות בכל חודש וכבר הגיעה ליותר מ-237 אלף משתמשות. מטרידים בתחבורה הציבורית ביפן עשויים לספוג עונש של עד חצי שנה בכלא או קנס של עד 5,500 דולר.
