דו"ח טכנולוגי
איך השרירים שעושה טראמפ מול סין ישפיעו על מחיר האייפון הבא?
תגובת סין למכסי ארה"ב החדשים השפיעה על מניית אפל - יצרנית הסמארטפונים שתיפגע הכי הרבה מצחצוח החרבות בין שתי המעצמות; אמזון מפעילה רובוטים שמחליפים פועלי אריזה - ועלולה לאבד כך את הקלף הכי חזק שלה מול הרשויות; ופייסבוק מעלה את שכר בודקי התוכן שלה
סטירה אדומה
יום נקם ושילם: אחרי חודשים ארוכים של סנקציות ישירות ועקיפות מצד ארה"ב על חברות סיניות, שותפויות עם חברות סיניות, עסקאות שסין קשורה אליהן, טכנולוגיה שמגיעה מסין או מקדמת אותה - קמפיין במסגרתו תקף והחליש ממשל טראמפ כל מה שמקורו בסין פרט לאוכל סיני - התעורר הענק האדום והשיב מלחמה שערה. השבוע הודיעה סין שהחל מה-1 ביוני, יועלו המכסים על סחורות אמריקאיות מ-10% ל-25%, מה שמתורגם לטובין ב-60 מיליארד דולר. מדובר במכסים על תוצרת חקלאית: סוכר, בוטנים, חיטה ובשר. מהר מאוד הגיבה מניית אפל וירדה ב-6%; מה הקשר בין התייקרות העוף בסין לסמארטפונים ושירותים מקוונים, וכיצד יכול כל העניין להשפיע גם עלינו?
כל חברות המובייל תקועות בין ארצות הברית וסין במלחמה הזאת, כשהראשונה היא השוק המכניס ביותר והשנייה - השוק הגדול ביותר, שבו גם נערך הייצור של הטלפונים עצמם. אפל היא פשוט היחידה ברשימה שהיא גם שחקנית מובייל גלובלית וגם Made in the USA. וזה חושף אותה לנזקים משני הצדדים: ארה"ב מייקרת סחורות מסין? האייפונים נבנים שם. סין מחזירה בייקור סחורות מארה"ב? האייפונים מגיעים משם.
אפשר לראות בקלות את רגישות החברה דרך משהו שלא נוטים לחשוב עליו יותר מדי: המטען של האייפון. בספטמבר שלחה אפל מכתב למשרד המסחר האמריקאי, בו פירטה את הנזקים שצפויים לגרום לה המכסים האמורים, וביקשה מהשלטון לשקול שנית את המהלך או לפחות להחריג מוצרים כאפל ווטש ואוזניות האיירפודס. אבל משפחת מוצרים אחרת לא נכללה בבקשה - משפחה שמסווגת כ"מתאמים, מטענים, כבלים וחוטים". ביום ו' האחרון קפץ המכס עליהם ב-25%; אפל וספקיה לקחו על עצמן את העלות הנוספת - מטען רשמי ותקני עדיין עולה 70 דולר, לפי אתר החברה. יכול להיות שלאפל יש גב מספיק רחב כדי לספוג את העלות הנוספת, והיא תעדיף זאת על צחצוח חרבות עם ממשל טראמפ שאינו מתאפיין בחיבה יתרה לחברות טכנולוגיה. יכול להיות גם שהספקים של אפל יהיו מוכנים להציע לה הנחה בעלות המטענים והכבלים כדי שלא תצטרך לרוץ ולחפש ספקים אחרים. יכול להיות אפילו שאפל נערכה לכך מספיק טוב מאז ספטמבר, עד לרמה בה עלות המטענים והכבלים הבסיסית ירדה, ולא נגרם לחברה כל נזק. אז למה נבהלו המשקיעים?
הבעיה היא שמטענים וכבלים הם רק מדרגה אחת בסיפור הזה, ומלחמת הסחר הולכת ומסלימה. ממשלת ארה"ב יכולה בקלות להכניס לרשימת המכסים את האפל ווטש, למשל; לא מעט מרכיביו מיוצרים בסין, והמהלך יוכל לפגוע בחברות הסיניות מבלי שהציבור יחשוב שטראמפ שובר את הכלים; מחשוב לביש הוא עדיין קטגוריית נישה. הממשל יוכל לטעון שהוא פגע בבטן הרכה של סין, תעשיית הטכנולוגיה שלה, מבלי להזיק בצורה משמעותית לצרכן הקטן. השלב הבא יכול להיות האייפון עצמו, ואיתו המקבוק, האייפד וכל חומרה אחרת עם תפוח נגוס על הגב.
אמנם אפל מנסה להפוך את פעילותה בתחום השירותים המקוונים למקור הרווח הגדול ביותר, אך המכשירים הם נכס חיוני לכך: אלו הם המסופים הבלעדיים. כדי להגדיל באופן מתמשך את שיעור השימוש באפל TV למשל, צריכה החברה למכור יותר מכשירים שמפעילים את השירות. אם אכן תשחוק מלחמת הסחר את הכנסות אפל, יהיה עליה לגלגל את העלויות לאנשהו. והקורבן הטבעי הוא הצרכן: אנשים קונים כבר היום אייפון ב-1,100 דולר; האם באמת יפריע להם לשלם 1,150? ובישראלית: אייפון XS מקס עולה החל מ-5,400 שקל? יהיה מי שישלם גם 5,500 או 5,600. חישבו על כך: אנו חיים בעולם בו מוכרים סמארטפונים מתקפלים ביותר מ-2,000 דולר, כך שיכול להיות שהקפיצה הזו במחיר לא תפחיד את הציבור.
ואולם, אני לא חושב שמלחמת הסחר תגיע עד לאייפון כל כך מהר; טראמפ יודע שארצות הברית אוהבת את האייפון יותר משהיא אוהבת אותו. אבל קשה מאוד לדעת מה יעשה הנשיא הזה - בטח עכשיו כשסין התחילה להחזיר לו. המכסים שהוטלו על התוצרת החקלאית נועדה ככל הנראה לפגוע בסקטור הזה בארה"ב, שלא מעט ממנו נשען על מדינות שתומכות מסורתית ברפובליקנים. תיאורטית, פגיעה בצמיחת אפל בסין תוכל לסייע לכלכלה הסינית, ובמקביל להזיק לאפל עד לרמה שתחייב אותה לשנות משהו בתמחור האייפון ומוצריו הנלווים. וזה יהיה מנוף לחץ תדמיתי לא מבוטל על נשיא ארצות הברית, מנוף שאולי יאלץ אותו לרדת מהעץ ולשתף פעולה עם מקביליו הסינים, במקום להכניס את ארה"ב להתכסחויות גלובליות.
אמזון יוצאת מהקופסה
אתמול נודע שאמזון בוחנת רכיב אוטומציה חדש במספר מצומצם של מרכזים לוגיסטיים בארצות הברית: רובוט-אריזה. מדובר במערכת מתוצרת חברת CNC האיטלקית, שיודעת לזהות פריטים, לזהות קופסאות שמתאימות עבורם, לארוז אוטומטית ולהוסיף תג ניתוב מתאים, כדי שהחבילה תועבר לשילוח. לאמזון יש הרבה מאוד רובוטים במערכיה הלוגיסטיים: כאלה שמסיעים סחורות ברחבי המחסן, כאלה שמעבירים אותן ממחסן למחסן במתחם הלוגיסטי וכאלה שמעבירים חבילות יחידות (אחד כזה גרם בשנה שעברה לחבילת תרסיס דוחה דובים להתפרק ולכמה עובדים להיפצע). אבל בין כל הרובוטים הללו, יש לה הרבה מאוד אנשים. החברה מעסיקה כ-650,000 איש, כשרובם פועלים לוגיסטיים. בסופו של דבר, אדם יודע להכניס אריזת ספריי-דובים לקופסה בלי לרסס את סביבותיו ולפצוע את חבריו. אבל מערכת האריזה החדשה, ככל הנראה, יודעת לבצע את מלאכתו של אורז אנושי בלי תאונות ותקלות ולעשות זאת מהר פי חמישה. לפי הערכות, כל מכונה כזו יכולה להחליף 24 עובדים במשרה, וההחזר על ההשקעה בהטמעתה יגיע תוך שנתיים של פעילות.
מצד אחד, כל האוטומציה הזו היא לטובה; להכניס פריטים לקופסאות יום שלם זה שוחק ומתסכל, ועדיף לתת למכונה לעשות זאת. מצד שני, אז אמזון לא תזדקק לפועל האריזה: הפיתוח הנוכחי יאפשר לה לפטר 1,300 עובדים בארה"ב לבדה בשלב הראשון, ובהמשך לצמצם את סגל המחסנים באלפים רבים. אבל ככל הנראה שהאוטומציה הזו הולכת לעלות לאמזון הרבה מאוד כסף בטווח הקצר, ועוד המון בטווח הארוך - ולא בגלל עלות הרובוטים.
אמזון זוכה לסבסודים שונים, מענקים, הטבות והקלות בהתנהלותה מול הרשויות בשטחן היא פועלת, מסיבה אחת: היא מייצרת המוני משרות לעובדים בלתי-מקצועיים בכל מקום אליו היא מגיעה. זהו פיתרון גם לשכבות החלשות, גם לבני נוער שרוצים לעשות קצת כסף בחופש, גם למהגרים שלא שולטים היטב בשפה המקומית ועוד. וכל חברה חיצונית שבאה ופותרת את בעיות התעסוקה של הסקטורים הללו היא בגדר מתנה משמיים מבחינת הרשויות. והנה, המתנה החליטה שהיא יכולה להביא רובוטים שיארזו במקום הפועלים. כדי שלא להתמודד עם צמיחה באבטלה, יכולות רשויות להראות לאמזון קצת פחות גזר וקצת יותר מקל - ולנסות לאלץ אותה להשאיר את העובדים בתפקיד, פשוט כדי שלא יצטרכו לטפל בהם בעצמן.
זה אומר שהחברה צפויה לקבל פחות סובסידיות, ובעצם להעלות את הוצאות התפעול שלה. כשהחברה יוצרת פחות משרות, יש לה פחות כוח בבואה לדון בתנאי פעילותה עם רגולטורים ורשויות מקומיות - ועלולה להיות חשופה גם למכות רגולטוריות אחרות, בתחומים כגון פרקטיקות סחר מקוון ועוד. אז קל לראות שאוטומציית המערכים הלוגיסטיים עלולה לייצר לאמזון בעיות חמורות. כן, יש להניח שבעתיד יוחלפו כל פועלי האריזה במכונות, אך יהיה על החברה לבצע זאת בצורה מאוד הדרגתית, שקופה ופתוחה מול הרשויות שיושפעו מכך.
קצרצרים
1. פייסבוק צפויה לשפר את תנאי עובדי הקבלן שלה בארצות הברית, בראשם בודקי התוכן - האנשים שתפקידם לעבור על דיווחי פוסטים פוגעניים, ולהסיר אותם בעת הצורך. נכון להיום הם מרוויחים משכורת מינימום של 15 דולר לשעה, ומשכורתם תעלה ל-22 בסן פרנסיסקו, ניו יורק ובוושינגטון הבירה, ול-20 בסיאטל. "משכורות משפיעות ישירות על חיי אנשים, ולכן יש לנו מחויבות עמוקה לטיפול בכל מי שעובד עבור פייסבוק - ישירות או דרך שותפים", אמרה לבלומברג ג'אנל גייל, סגנית נשיא למשאבי אנוש בחברה. הייתי מצפה מהחברה לתגמל קודם בודקי תוכן במדינות בהן פעילות בפייסבוק יכולה להשפיע על חיי אנשים עד מוות - במיאנמר למשל, נקשרה ישירות הפעילות לטבח ההמוני שמתחולל שם. מבחינת האזרח הקטן, אין בפייסבוק אדם חשוב יותר מבודק התוכן - הפונקציונר שדואג שייענו תלונותיו, שאף אחד לא יטריד מינית את הבת שלו בפוסטים, שאף אחד לא יתעלל בו בתגובות או יפיץ עליו תוכן מזיק. מה שהמשתמש צריך הוא יותר בודקי תוכן; גם בודק שמרוויח קצת יותר עדיין נתון ללחץ אדיר, והיקפים בלתי נתפסים של תוכן פוגעני וקשה חומקים לו בין האצבעות.
2. אפל חונכת שת"פ חדש עם חברת שיתוף הקורקינטים בירד, במסגרתו ניתן יהיה לשלם ולשכור את הכלי באמצעות אפל פיי בנגיעה אחת - אפילו בלי להוריד את אפליקציית בירד. במסגרת השת"פ, ניתן יהיה לגשת לקורקינט פנוי, להצמיד אליו את האייפון, לאשר את תנאי השימוש בבירד בלינק שייפתח באתר החברה, ולהתחיל לנסוע ולשלם. זה מאוד נחמד ונוח, אבל לא ברור לי עד כמה זה יותר נוח מהשיטה הנוכחית - שבה משתמשים באפליקציית בירד לביצוע התהליך, והיא גם מסייעת לכם למצוא קורקינט פנוי. אם כבר, משתמשי הקורקינטים צריכים מערכת שתמנע תאונות שנובעות מליקוי תוכנה - ולא דרך יותר מהירה להתחיל לנסוע.
3. טוויטר הודתה אמש (ב') שבטעות שיתפה מידע מיקום שאספה ממשתמשים עם אחד המפרסמים שעובד איתה. המידע נאסף ממכשירי אייפון, וטוויטר הסבירה שמחקה את המידע, ושבכלל התקיים במערכותיה זמן קצר ביותר. כל המשתמשים שהמידע שלהם נאסף עודכנו על כך, והחברה תיקנה באג שאיפשר את איסוף המידע מלכתחילה. גם המפרסם האור קיבל את המידע באופן אנונימי, כך שאין סכנה לפעילותם המקוונת של הנפגעים. רואה טוויטר? כשאת רוצה את יכולה: חברות יכולות לטעות לפעמים ולשמור מידע בניגוד למתוכנן, ואז עליהן להיות אחראיות ולהתנצל, לעדכן ולמחוק. כל מה שהיינו צריכים זה את חוק GDPR של האיחוד האירופי, שמכריח לעשות זאת וקונס אותן בסכומי עתק על כל חריגה.