רוכבים על החד־קרן

ל-50 הסטארט-אפים המובילים - לחצו כאן

ב־2018, קרנות הון הסיכון האמריקאיות השקיעו סכום שיא 138 מיליארד דולר, והרבעון הראשון של 2019 ממשיך את אותה מגמה. גם בישראל, קרנות ההון־סיכון השקיעו ב־2018 כ־4.5 מיליארד דולר, וברבעון הראשון של 2019 כ־1.2 מיליארד דולר (לעומת מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2018), סכומי שיא בתעשייה. היקף ההשקעות המשמעותי, יחד עם ההתבגרות של חברות רבות, העמידו שורה מרשימה של חברות ישראליות הנמצאות בצמיחה חזקה. לאור ההון הזמין העצום העומד לרשות החברות וצמיחתן המשמעותית, אפשר בהחלט להכריז על ישראל לא רק כ"סטארט־אפ ניישן" אלא גם כ"סקייל־אפ ניישן" (חברות צומחות עם פעילות משמעותית).

אורן בר און צילום: עמית שעל

לעומת זאת, הטרנד בחברות הציבוריות הפוך: מספר חברות הטכנולוגיה הישראליות הציבוריות בארה"ב הצטמצם משמעותית, הן כתוצאה מרכישת מספר רב של חברות ציבוריות והן מהתייבשות ההנפקות של חברות ישראליות בארבע השנים האחרונות. שווי חברות הטכנולוגיה הישראליות הציבוריות בארה"ב הוא כ־45 מיליארד דולר, מתוכם כ־30 מיליארד דולר נזקפים לזכות חברות שנרשמו למסחר בשנות ה־90 (צ'ק פוינט ונייס), ועוד 15 מיליארד דולר נזקפים לזכות חמש חברות שנרשמו למסחר בעשור האחרון. יש לציין כי רוב השווי של חברות ישראליות בנאסד"ק ובבורסת ניו יורק מגיע מתשע חברות ישראליות מובילות. במקביל, השנה לראשונה שווי החברות הפרטיות עבר את שווי החברות הציבוריות, כולל צ'ק פוינט.

השנה הקרובה צפויה לסמן שינוי מגמה. ההנפקה המשמעותית האחרונה הייתה של מובילאיי, שנרכשה על ידי אינטל — אבל ניכרת צמיחה במספר החברות ישראליות המתאימות להנפקה בארה"ב ומגלות תיאבון לעשות כן, כך שאנחנו צפויים לראות שינוי מגמה וחזרה לטרנד של הנפקות בארה"ב. הישראלית הראשונה להנפיק השנה היתה Tufin, והצפי הוא כי עוד כמה חברות ינפיקו בהמשך השנה.

ב־2019, יותר מאשר בשנים קודמות, המשך הצמיחה של הענף תלוי בשוק ההון האמריקאי — בעיקר כיוון שהשנה יוניקורנס (חדי־קרן, חברות פרטיות עם שווי של יותר ממיליארד דולר) כמו ליפט, פינטרסט, סלאק, אובר וזום הפכו או יהפכו לחברות ציבוריות, ובכך יאפשרו את הנזילות שהשוק ציפה לה.

נוסף על כך, צפויה אינדיקציה ברורה לשווי החברות ולמבחן שכולם מצפים לתוצאתו: האם הערכות השווי בשוק הפרטי התנתקו מהשוויים בשוק הציבורי. לעת עתה, השוק הציבורי מגבה את השוק הפרטי: למניית ליפט היה עודף ביקוש, ומחיר המנייה עלה במשך תהליך ההנפקה ולאחריו. כיום שווי החברה נמוך מעט ממחיר ההנפקה, אך עדיין גבוה מסבב הגיוס הפרטי האחרון. גם פינטרסט זכתה לביקוש יתר בהנפקה, אולם מחיר ההנפקה היה נמוך ממחיר הגיוס האחרון. נכון להיום החברה נסחרת בעלייה משמעותית ממחיר ההנפקה. Zoom, המשבשת את שוק הווידיאו ומצליחה להציג תזרים חיובי, זכתה להתנפלות של המשקיעים ועלתה ביותר מ־70% ביום ההנפקה. אלו בדיוק החברות שהשוק מחפש, הגם שלעת עתה הוא מקבל חברות עם חזון משמעותי והפסדים מתמשכים.

ב־2019 גם המשקיעים הישראליים ירוו יותר נחת, שכן עליית הערך של החברות שבהן השקיעו — גם אם זו טרם מומשה — תקבל ביטוי בשווי החזקותיהם, ולפיכך גם בתשואה על השקעותיהם. עם זאת, למשקיעים חשובים כמובן גם ההחזרים הכספיים, ואלו יגיעו גם באמצעות הנפקות. אם חלון ההנפקות האמריקאי יישאר פתוח, יגבר הלחץ גם על החברות הישראליות המתאימות לצאת להנפקה, בכדי להנזיל את ההשקעות של הקרנות ולאפשר לעובדים לממש את האופציות שלהם — בנוסף לחיזוק המותג של החברות בעקבות הפיכתן לציבוריות. להיות חברה ציבורית מחייב הכנות משמעותיות, הן ברמת הבקרות, הדירקטוריון והדיווחים, והן ברמת הקשר עם השוק. עכשיו זה הזמן של החברות הישראליות להיערך לכך, על מנת שיוכלו להיכנס לחלון ההנפקות הנוכחי. הזמן שבו החלון יהיה פתוח תלוי בעיקר בהצלחות גל ההנפקות הנוכחי של המגה־יוניקורנס האמריקאיים. אם החברות הישראליות אכן יצליחו להיכנס בחלון ההנפקות הנוכחי, ישראל תחזור ותתפוס את מעמדה המסורתי המשמעותי בבורסות בארה"ב.

הכותב הנו שותף בכיר בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ישראל.