בלדה לסוכן: כשגם ה-FBI לא יכולה להגן על אנשיה מפני האקרים

מצטערים, אייג'נט מאלדר

פאדיחה ב-FBI: שלושה מאתרי הבולשת האמריקאית נפרצו בידי האקרים, שהצליחו להגיע למסדי נתונים פנימיים ולשלוף משם כ-4,000 פרטי מידע על סוכנים פעילים, סוכנים לשעבר וסוכנים בהכשרה, בתוך עשרות קבצים. בין השאר, נחשפו שמות, כתובות מייל, האתרים היו תחת ניהול התאחדות אקדמיות ה-FBI הלאומית (FBINAA), גוף שמרכז מערכי הדרכה והכשרה לסוכנים ותוכניות קידום למיניהן בתוך הארגון. לאחר הפריצה המוצלחת, הופיעו הקבצים ברשת האפלה - כשחלקם מוצעים להורדה בחינם.

אתר Techcrunch פנה להאקרים, והצליח לקבל תגובה מאחד מהם, דרך צ'ט מוצפן. יש לנו יותר ממיליון פרטי מידע על עובדי מדינה בסוכנויות ממשלתיות אמריקאיות", התפאר ההאקר והוסיף שחלק מהחומר הגנוב יועלה לאתרי הורדות ברשת האפלה ויהיה זמין בחינם - רק כדי להראות שהחוליה שלו רצינית. ככל הנראה שמבצע הסייבר הזה קצת יותר רחב מאתרים פגומים של ארגוני ממשלה: בין היתר, הציג הפושע עדויות לפריצה לתת-דומיין ששייך לענקית הייצור הטייוואנית פוקסקון. אפשר לצחוק על על האמריקאים הפדחנים עד מחר, רק לא מישראל: קל לשכוח, אבל משהו דומה כמעט קרה גם אצלנו. חור אבטחה בגודל סמיטריילר התגלה באתר רשות בתי הסוהר, ומידע אישי רב היה חשוף לגניבה.

הם פורצים גם לסוכנים צילום: שאטרסטוק

עולם כמנהגו - ברוב המקרים ייכנס השוטר לפעולה רק לאחר שהשלים הפושע את זממו. והנה, נראה שהמשטרה עצמה נכנסת לרשימת הקורבנות. פרטים אישיים של שוטרים וסוכנים, במיוחד כאלה שנמצאים בשלבי הדרכה, הם אוצר עבור ארגוני פשיעה. תארו לכם את התרחיש הבא: סוכן מתלמד מקבל טלפון מאדם שמזדהה כמקושר למשפחת פשע מדופלמת. המסר פשוט: אנחנו עוקבים אחריך, אנחנו עוקבים אחר ההורים שלך, אנחנו יודעים היכן הגן של הבת שלך, אנחנו יודעים היכן החור בגדר של אחותך. ונחש מה? יכול להיות שנצטרך ממך טובה זו או אחרת בעתיד. אחרי שיחה כזאת, אתה לא "החוק", אתה לא "סוכן", אתה רק איש שמת מפחד.

לו הייתי שוטר או סוכן בעצמי, הייתי מצפה מהארגון שמעסיק אותי לצמצם את הסיכונים שאינם קשורים לפעילות השוטפת; כאילו שלהיכנס לדירה בה מתבצרים פושעים חמושים זה לא מספיק מסוכן - עכשיו צריך לחשוש גם מביקור נימוסין שלהם אצלי בבית? מקצוע אכיפת החוק גדוש בבעיות וקשיים, וסכנות הן לשוטרים ולסוכנים והן לאנשים שעל בטחונם הופקדו. אני סבור שסוגיית אבטחת המידע צריכה להיות דרישה שתעלה הן משורות השוטרים והן מהציבור הרחב. לפשע המאורגן יש משאבים מתקדמים מאוד והון זמין, ולא מן הנמנע שכדי להגן על אוכפי החוק יש צורך באבטחת מידע ברמה צבאית עם תקציב תואם. אחרת, קצת קשה לצפות משומרי הסדר הציבורי להגן עלינו. בסופו של דבר, גם הם אנשים עם משפחות.

תפוחים אדומים

מחר, ה-15 באפריל, יצוינו 30 שנה למאורעות כיכר טיאננמן בסין; ב-1989 יצאו כמיליון מפגינים לרחובות בייג'ינג ומחו על הניצול הקומוניסטי, תוך שהם קוראים להפלת שלטון הברזל הסיני. הממשלה שילחה בהם כוחות צבא ומשטרה ולאחר עימותים שנמשכו לסירוגין עד יוני, דיכאו את המחאה. המחיר בנפש היה עצום: בין 2,700 לעשרת אלפים הרוגים. ממשלת סין לא אוהבת כשמזכירים לה את זה; קשה להיראות פתוח ומזמין לעולם, ברמה התיירותית והעסקית, כשיום אחד בשנה שולפים את העובדה שהרגת כל כך הרבה אנשים בנסיבות כל כך מזעזעות. ולכן, כל שנה פוצחת סין במסע צנזורה מיוחד לקראת התאריך הזה, מסע שמגיע לשיאו ברביעי ביוני. זאת, בתקווה שמה שאנשים לא יראו מול העיניים, לא יתקיים מבחינתם. וכן, כל שנה היא נכשלת מחדש: העם הסיני אולי לא בא חשבון עם המפלגה הרצחנית ששולטת בו, אך עדיין זוכר את מהומות 1989.

המחאה בכיכר טיאננמן: האלמוני שעצר שיירת טנקים

השנה הוטלה לקלחת הזו גם אפל: החברה נאלצה להסיר משירותי הסטרימינג שלה את השיר The Path of Men, יצירתם של דניס הו, אנתוני וונג וג'קי צ'ונג - שלושה אמנים פופולריים מהונג קונג. למה? כי ממשלת סין החליטה שהשיר הזה יותר מדי מחאתי לטעמה. בין היתר, הוא כולל את המילים: "הצעירים זועמים, שמיים וארץ בוכים / איך הפכה ארצנו לים של דם? / איך הפכה הדרך הביתה לדרך ללא חזרה?"; לאוזן הישראלית, שמורגלת בדמוקרטיה ופלורליזם, לא מדובר במחאה בוערת. אבל אזרח סיני ששומע את השיר יכול להבין בקלות על מה מדובר ולהיזכר בכל הרגשות הקשים, אותם ניסתה הממשלה לחנוק במשך שלושה עשורים.

אפל חטפה אש על ההחלטה הזאת: הסנאטור מרקו רוביו, רפובליקן בולט, אמר: "זה מביש לראות אחת מהחברות הכי חדשנויות ומשפיעות באמריקה תומכת במאממצי הצנזורה של ממשלת סין הקומוניסטית, בעוד אנו מתקרבים לשנת ה-30 לאירועי כיכר טיאננמן". סנאטורים אחרים תקפו את אפל על שלא מנצלת את כוחה כדי לחזק קולות שקוראים לחירות, וטענו שהחברה חייבת הסברים לציבור.

חנות אפל בסין צילום: בלומברג

לא נעים לי, אבל עושה רושם שהמחוקקים שכחו את המהות של אפל: כסף. כסף סיני, כסף אמריקאי, כסף מאדימי; היא אוהבת כסף. אין לה מחויבות לערכים דמוקרטיים או ליברליים, רק מחויבות לבעלי המניות ולחוקים במדינות בהן היא פועלת. סין דורשת צנזורה? אפל תספק צנזורה. בעבר הסירה מחנותה בסין אפליקציות VPN שאיפשרו תקשורת מאובטחת, כי הממשלה ביקשה. גם אז זעמו האמריקאים, וגם אז לא ארע דבר. מאז נכנס לבית הלבן, מנסה ממשל טראמפ לקצר את הרצועה של חברות הטכנולוגיה למיניהן, ואפל בתוכן. אבל הנשיא יודע היטב שאנשים אוהבים את האייפונים שלהם הרבה יותר משהם אוהבים אותו, ושבין בעלי המניות בחברה יש גם תורמים רפובליקנים גדולים. בשורה התחתונה, הכלבים נובחים והשיירה מצנזרת. הסינון יימשך ואפל לא תישא בתוצאות. התפקיד שלה אינו תיקון עולם; אפילו את המקלדת של המקבוק היא לא מצליחה לתקן.

קצרצרים

1. רשתות הדור החמישי יצאו לדרך והגיעו לשטח, ויוכל ליהנות מהן כרגע כל מי שהוא סלב בקוריאה, גולש בארה"ב או פרה בבריטניה. כן, עדרי חלב בדרום מערב הממלכה המאוחדת קיבלו קולרים בעלי חיישנים ומשדרי 5G, שמתקשרים עם תשתית שנפרסה באזור. מדובר בפרויקט של סיסקו שמטרתו לבחון את ביצועי הרשתות באזורים כפריים, תוך ניטור מצבן הפיזיולוגי של הפרות. ומה על קוריאה וארה"ב? רשתות קוריאניות השיקו חיבורי 5G בעשרות רבות של ערים, אך רק מספר מצומצם מאוד של משתמשים יכול להתחבר אליהן כרגע - בראשם כמה סלבריטאים מקומיים. בארה"ב זמינה הרשת גם לקהל הרחב, אך כרגע רק בשיקאגו ומיניאפוליס.

פרה, אבל לפניך צילום: שאטרסטוק

2. כמה רוכשי בקרי VR מבית אוקולוס של פייסבוק הופתעו מאוד: על רכיבי הבקרים עצמם נכתבו מסרים, שנראים כמו בדיחות פנימיות והלצות בנוגע לאבטחה ופרטיות. למשל, "האח הגדול עינו פקוחה", "הבונים החופשיים היו כאן", "מרחב פרסומי זה יכול להיות שלך" ו"היי, iFixit, אנחנו רואים אתכם!" - מסר שמתייחס לאתר שמתמחה בפירוק מכשירים ובחינת תוכנם ועלויות הרכבתם. מאוקולוס נמסר שמדובר בבקרים שהיו אמורים להגיע למפתחים ולא לקהל הרחב, אך בכל מקרה כתיבת המסרים היתה טעות והלצה לא מוצלחת. היי, אוקולוס, יש לי רעיון: במקום לכתוב בקטן על המכשירים שלכם, כיתבו בענק על כל הקירות בכל המשרדים: "אנחנו שייכים לפייסבוק, החברה הכי קריפית ביקום בכל הנוגע לפרטיות ואנשים כועסים עליה, מפחדים ממנה ורשויות חוקרות אותה. כל מי שעושה מזה בדיחה על מוצר מוזמן לעדכן קורות חיים ולפנות את השולחן שלו".

3. חברת שיתוף הקורקינטים בירד, שנחתה לא מזמן בישראל, הולכת על התרחבות מהירה: היא הודיעה שתתחיל לפעול בקרוב ב-50 ערים באירופה ובמזה"ת, לאחר שקודם לכן פעלה רק ב-12 מהן. בתוך כך, הודיעה שתביא לאזורנו את הדגם החדש של הקורקינט שלה, בעל סוללה שמאפשרת פעולה ארוכה ב-60% ונסיעה בטוחה יותר. אלו חדשות טובות לכולם, פרט ל"צפרים" - אותם אנשים שעובדים בלאסוף את הקורקינטים ברחבי העיר בלילות, להטעין אותם ולהשיב לרחוב. חלקם מבוגרים שמחפשים השלמת הכנסה, אחרים הם עניים שסופרים פרוטה לפרוטה ולא מעט - סתם תיכוניסטים משועממים שלא מסתפקים בדמי הכיס שלהם. כשהקורקינט מחזיק יותר בין טעינות, יש צורך בפחות צפרים.