עופר דורון: "יכול להיות שייצאו לנו עסקאות מפרויקט בראשית"

"הייתי שמח אם היינו מצליחים לנחות, אבל גם כך, מדובר בהישג גדול ובהרבה גאווה", כך אומר עופר דורון, מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית.דורון היה האיש שב־2013 שיכנע את מועצת המנהלים של התעשייה האווירית להשקיע 4 מיליון דולר מתקציבה בפרויקט, ולחתום על חוזה לבניית החללית עם העמותה שיזמה אותו.

בסופו של דבר, העלות לתע"א הייתה גבוהה בהרבה: העמותה נותרה חייבת לתע"א 10 מיליון דולר, שכבר לא יגיעו לקופתה. "עמדנו בכל היעדים שהצגתי אז למועצת המנהלים. כעת אנחנו חזק על מפת החלל העולמית, לפני כן היינו יצרן של לווייני ריגול ישראליים שמדי פעם מוכרים לוויין ללקוח זר. מעט אנשים הכירו אותנו וידעו מה אנחנו עושים, כעת כולם עוקבים אחרינו כפורצי דרך, ויכול להיות שיצאו לנו עסקים מהפרויקט, עם סוכנות החלל האירופית, ESA, ועם נאס"א בבניית חלליות נוספות לירח על בסיס בראשית".

החללית בראשית צילום: דור מנואל

הכישלון בנחיתה לא יקשה עליכם למכור עוד חלליות כאלה? 

"במרכז הבקרה היו נציגים של ESA ושל HOB הגרמנית, שחתמה איתנו על הסכם לשיווק חלליות כאלה. ההתלהבות שלהם הייתה אדירה. קיבלנו המון תגובות חמות אחר כך, וכל מי שדיבר איתנו רוצה להתקדם הלאה. כשפגשתי את ראש ה־ESA לפני כמה חודשים והצגתי לו את הפרויקט, אמרתי לו שאין ודאות שננחת בשלום. הוא אמר לי שזה בכלל לא נורא. 'אם תתרסקו תהיו הראשונים ששיגרו חללית זולה ובמימון פרטי, שהבנתם מה לא בסדר, ותיקנתם למשימה הבאה'. הייתי שמח לנחות, אבל חוסר ההצלחה הוא גם מסר חינוכי חשוב לכל הילדים ובני הנוער שעקבו אחרינו: חלל זה מאתגר, ומרתק וקשה, אבל לפעמים צריך לנסות שוב. תראה מה קרה כאן בשבועיים האחרונים, איזה עניין והתלהבות הייתה כאן מפרויקט מדעי".

מימין: עופר דורון מהתעשייה האווירית, עידו אנטבי מנכ"ל עמותת ספייס איי אל ומוריס קאהן חללית בראשית צילום: יריב כץ

ראש הממשלה נתניהו הבטיח שישראל תחזור לירח, בזמן שהבטחות קודמות לממן חלק מבניית לוויין התקשורת עמוס־8 אצלכם לא התממשו, והפרויקט נתקע.

"שיגור בראשית שם על המפה את פעילות החלל האזרחית בארץ. עד עכשיו הפעילות הייתה כמעט כולה צבאית. ראש הממשלה נתניהו אמר שהוא שוקל להשקיע בתוכנית חלל ושיקדם חזרה לירח. היום תקציב החלל של ישראל נמוך מאוד, רק 20 מיליון דולר לשנה. ישראל משקיעה בחלל 2 דולר לנפש בשנה, ארה"ב משקיעה כמעט פי 10. בשום מקום בעולם אין חלל חזק בלי השקעה ממשלתית, אפילו שכל שעשינו כאן היה הפוך. הכל מוכן אצלנו לבראשית־2, המשימה תהיה זולה ומהירה מהראשונה".

עידו אנטבי ממוןבראשית פגעה לפי ההערכות באדמת הירח במהירות של 500 קמ"ש. רגלי הנחיתה שלה, שפותחו ונבנו בארץ ומוגנות כעת בפטנט, נבנו כדי לספוג פגיעה בעוצמה של 10 ג'י, במהירות של כ־20 קמ"ש. את הפיתוח שלהן החל מנחם שמולביץ', ממהנדסי החלל הראשונים של תע"א, ומי שהפך להיות מומחה מנגנוני החלל בחברה. שמולביץ נפטר לפני 3 שנים בגיל 66, ולא הספיק לראות את בראשית משוגרת. "מנחם דיבר על הפרויקט בהתרגשות", סיפרה ענת אלמנתו, "הוא כבר היה ותיק בתחום החלל, אבל בראשית החדירה בו אנרגיות חדשות".

נדב (השם המלא חסוי), מנהל צוות רגלי הנחיתה בפרויקט שמנחם בחר בו ליורשו, סיפר כי "אף אחד בעולם לא פיתח רגלי נחיתה לחללית כזאת, אז בנינו בעצמנו. מנחם היה אושייה בתחום, ואנחנו המשכנו את התכנון שלו. אנחנו מקווים לבנות עוד חלליות בשנים הבאות".