סגנית נשיא מיקרוסופט: "אי אפשר לפתח טכנולוגיה בלי אחריות חברתית"

שרלוט ירקוני היא אחת הנשים הבכירות כיום במיקרוסופט העולמית. למרות שם משפחתה הישראלי, ירקוני אינה ישראלית ורק נשואה ליזם הישראלי: ארז ירקוני. ועדיין היא ככל הנראה הלא־ישראלית הכי ישראלית במיקרוסופט.

בראיון בלעדי ל”כלכליסט” מספרת סגנית נשיא מיקרוסופט, שאחראית לכלל תוכניות הסטארט־אפ של החברה ולהשקעות בפיתוח קהילות המפתחים בעולם, לאן לוקחת מיקרוסופט את תוכניות הסטארט־אפ שלה.

תחת אחריותה נמצאות תוכניות לסטארט־אפים בכל שלבי החיים שלהם: תוכניות דוגמת Microsoft for Startups, שנועדה לפתוח לסטארט־אפים דלתות לגופי הענק שאתם עובדת מיקרוסופט, ולייצר עבורם הזדמנויות עסקיות; Microsoft ScaleUp, תוכנית האקסלרטורים העולמית; ותוכניות אונליין למפתחים דוגמת

developer.microsoft.com או Microsoft Learn. ירקוני אחראית להקמת שבעה מתחמי ריאקטור (האבים טכנולוגיים) שהוקמו לאחרונה בעולם, דוגמת זה שהושק בתל אביב, ובהם מתקיימים כנסים, וניתן ייעוץ טכנולוגי.

בנוסף, היא אחראית לבניית והאסטרטגיה מול לקוחות ושותפים סביב פלטפורמת הבינה המלאכותית והענן של מיקרוסופט, Azure. היא מובילה השקעות באסטרטגיית הלקוחות והשותפים, החל במציאת השירותים והמוצרים הרלוונטיים ועד רכישת הפתרונות וניהול העלויות בענן, כולל הגדרת מודלים עסקיים למוצרי מיקרוסופט ושותפיה העסקיים.

לאחרונה קיבלה אחריות לפעילות הסטארט־אפ הישראלי קלאודין (Cloudyn) שמיקרוסופט רכשה לפני שנה וחצי ומוזג לתוך מרכז הפיתוח. הפתרון של קלאודין מאפשר אופטימיזציה וניהול השימוש בענן. החיבור לחברת קלאודין, כאמור, היה טבעי מאוד לירקוני אשר את מרבית עסקיה הבינלאומיים עשתה עם או מול ישראלים.

שרלוט ירקוני על מהפכת מיקרוסופט: "השינוי שעשינו הוא להציע לחברות סטארט־אפ כלים טובים יותר, לא רק עזרה בכסף" צילום: אוראל כהן

מה היה הקשר הישראלי הראשון שלך?

"ההתחלה שלי היתה עם חברת אמדוקס, עבדתי שם בשנים 2004-2003 וזו היתה למעשה העבודה הראשונה שלי עם חברה ישראלית. עבודה שלימדה אותי הרבה על התעשייה. לאחר שסיימתי את עבודתי שם הצטרפתי לחברת סטארט־אפ ישראלית בשם סראונד. החברה גייסה אותי למרות שלא היה לי כל ניסיון ניהולי בחברת סטארט־אפ”.

מדוע גייסו דווקא אותך?

“החברה חיפשה מישהי שיכולה לתת להם גם את החיבור למשקיעים מצד אחד וגם ניסיון עסקי בינלאומי עשיר מצד שני. עבדתי בחברה עד 2008 והצלחנו לגייס 16 מיליון דולר רגע לפני פרוץ המשבר הגדול של אותה שנה. השלמת הגיוס רגע לפני תחילת המשבר היתה מזל גדול”.

אחרי ההרפתקה עם הסטארט־אפ הישראלי, שנסגר כמה שנים אחרי שירקוני נפרדה ממנו, היא עברה לענקית האחסון EMC ולחטיבת הענן הקטנה שלה. "באותה תקופה עבדנו עם אמזון כאשר היתה בעיקר חנות ספרים ותשתיות אינטרנט”.

משם עברה לחברה האוסטרלית טלסטרה, שם עבדה במקביל לבעלה. "אני ניהלתי את חטיבת התוכנה, שעשתה הרבה השקעות ורכישות של חברות סטארט־אפ באירופה וארצות הברית". כאשר היא נשאלת על העבודה בצמוד לבעלה באותו מקום עבודה היא מציינת ש”זה היה מאוד כיף וזו לא הפעם היחידה שעבדנו יחד”.

בטלסטרה ניהלה את חטיבת התוכנה. “היתה לנו זרוע השקעות וחברות סטארט־אפ ואקסלרטור, רכשנו כמה חברות באירופה וארצות הברית זו היתה תקופה מהנה”.

לתת מבט רחב

ב־2016 עברה ירקוני לעבוד במיקרוסופט. “כשהצטרפתי לחברה עבדתי עם סקוט גאתרי — סגן נשיא החברה וראש חטיבת הענן במיקרוסופט — שיש לו חזון לשנות את הענן של החברה. סקוט פנה אלי ואמר לי שצריך לשנות את החשיבה שלנו מהיסוד. כיום — בתחום של חברות הסטארט־אפ שינינו את החשיבה והגישה אליהם".

מה איפיין את השינוי בגישה?

“השינויים שעשינו במחשבה היו בעיקר איך לעבוד עם המתכנתים יותר טוב, איך להציע להם כלים טובים יותר, איך לתת לחברות להתחבר לתוכניות שלנו, ולא רק איך לגייס כסף”.

שינוי הגישה של מיקרוסופט בתחום הביא ללא מעט זעזועים שהשפיעו גם על ישראל: ההחלטה לרכז את התחום בידיה הביא לפרישה של בכירים ישראלים בחברה אשר היו אחראים לחלק גדול בניהול הסטארט־אפים של מיקרוסופט, ובראשם צחי וייספלד. ירקוני אינה מתייחסת לגופו של אדם ולעזיבות של עובדי מיקרוסופט ישראל אבל אומרת שהיא “רוצה שהאזור יהיה מקום לכל חברות הסטארט־אפ, ואני חושבת ומאמינה שהחברה לא בנויה על אינדיבידואל או מקום אחד. חברות לא בנויות לשרת מקום או אדם אחד אלא רק לשרת גלובלית. השינוי שעשיתי נוגע לשאלה איך נעזור לחברות להיעזר, איך נעזור לאקוסיסטם, לא במובן מקומי”.

איפה היית ממקמת את ישראל באותו אקוסיסטם?

“ישראל היא חלק חשוב ומהותי בסצינה, והיא גדלה אקספוננציאלית — אבל אני לא יכולה להתמקד רק במקום הזה ולא רק בעמק הסיליקון — אני חושבת על חברות צעירות ואיך יצליחו בכלכלה עולמית. אני מנסה לבנות להן תוכניות שיהיו גלובליות. בעיני תוכנית אינה קשורה למקום או אדם אחד אני צריכה לאפשר את המבט הרחב”.

איך את רואה את הפעילות של הצוות הישראלי של מיקרוסופט?

“הצוות הישראלי עושה עבודה נפלאה, כשהשאלה שמדריכה אותו היא ‘איך ניצור ערך’. הישקנו את תוכנית הסטארט־אפים החדשה כתוצאה של אינפוט שקיבלנו מחברות שבילינו אתן. שאלנו מה הן צריכות ורוצות ושמענו מכולן דבר אחד: ‘טוב שיש לכם אקסלרטור אבל אנחנו רוצות גישה ללקוחות שלכם. אנחנו בונות מערכות לחברות ואתם יכולים לעזור לנו במשאבים’ וזו התוכניות שעליה הכרזנו”.

מהן תוכניות העתיד של מיקרוסופט לישראל?

“אנחנו ממשיכים להשקיע הרבה בסצינה הישראלית. זה אמור להיות מקום למפתחים ולא רק לסטארט־אפים ויהיו לנו תוכניות בשבילם. רכשנו שבע חברות בישראל. אני מנהלת את קלאודין שרכשנו ואני לא רק עוסקת בקהילה אלא גם אחראית על איך מתחברים ואיך עושים עסקים. הערך שאנחנו צריכים להביא הוא לקחת חברות ישראליות ולהוציא אותן לעולם”.

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל שלי לנצמן. התמקדות ביצירת ערך צילום: רמי זרנגר

מה התובנות שלך מעבודה עם ישראלים?

“ישראל היא מקום להתחבר לכישרון נדיר. זה נכון למיקרוסופט וגם לי. אני מחפשת דרכים לעבוד עם ישראלים. אני מוצאת ערך רב במדינה, באנשיה ובתרומה שלהם לעולם כולו”.

ירקוני מוסיפה שבתחום הסייבר ישראל נהפכה למנהיגה: “אני מעורבת כאן כבר 20 שנים. בשנים האחרונות ישראל הפכה את עצמה למובילה עולמית בתחום הסייבר. אם אתה מתעניין בתחום כארגון, אתה בא לישראל. יש כאן איכות טכנולוגית ויש עוד הרבה תחומים שבהם ישראל הגיעה להרבה הצלחות. בתחום הזה ספציפית אנחנו רכשנו לפחות ארבע חברות: קלאודין, הקסאדייט, אדאלום ואאורטו. אסף רפפורט, מנכ”ל מרכז המחקר ופיתוח ומנהל חטיבת אבטחת הענן במיקרוסופט ישראל, מנהל את כל התחום הזה ויש לו יותר מ־1,000 עובדים. יש עוד תחומים שאני חשה שישראל תהיה טובה בהם כמו אינטרנט הדברים והסייבר שמחובר למערכות הללו. אני חושבת שזה יהיה תחום מאוד חשוב. זה תחום מאוד מעניין. לדעתי הרכישות בתחום זה היו מוצלחות”.

ירקוני מספרת שכחלק מהביקור כאן התחברה לצוות של קלאודין. “הם היו קטנים והדאגה ברכישה של 40 עובדים היא איך הם יתחברו אליך. גילינו שהחיבור עובד טוב מאוד עבורנו ואנחנו לוקחים את היכולות שלהם לתוך המערכות שלנו”.

נשים בראש

למרות כל הרוח האופטימית שמשרה ירקוני היא נשאלת האם אינה חוששת מפני משבר כלכלי בשנה הקרובה. “תמיד יש חוסר ביטחון ויש השפעות מאקרו־כלכליות: האם הברקזיט או חוקים שונים ישפיעו עלינו, למשל. אני חושבת שזה תמיד משפיע על התעשייה בארצות הברית. גם ב־2018 היתה פגיעה בכלכלה אבל יש גם הזדמנויות מאוד גדולות. אנחנו מדברים הרבה על הזדמנויות בבינה המלאכותית ואיך היא תשנה את חיי היומיום. טכנולוגיה צריכה להיות מסוגלת לטפל בזה. למיקרוסופט היו הרבה הצהרות של מחויבות חברתית — ואנחנו צריכים להיות מחויבים להתפתחות כזו. לדעתי השנה הזאת לא קודרת באופן מיוחד. ההזדמנות עדיין קיימת וגדולה”.

דיברת על מחויבות חברתית. הכוונה לקידום נשים?

“אני עוסקת רבות בנושא הזה. כשהתחלתי בתעשיית ההייטק זה לא היה תחום שחשבתי עליו כלל. כל הסביבה שלי ראתה בזה משהו טבעי, אבל לאחרונה אני עוסקת בזה. בישראל אני רואה הרבה פעילות בנושא: לאחרונה פגשתי 12 יזמיות ישראליות — פעילות ומדהימות — בזכותן הבנתי עד כמה רחוק הצלחנו להגיע לעומת המקום שהיינו בו בעבר. עשיתי אירוע דומה בעמק הסיליקון, אני רואה התקדמות ועוד נשים שנכנסת לשוק. אני חוגגת את ההתקדמות של הנשים אבל אני חושבת שיש לנו דרך ארוכה ללכת. אני חושבת שבינה מלאכותית תאפשר יותר כניסה של נשים לעולם הזה. אני מקדישה הרבה כדי שנשים יתרגשו מטכנולוגיה, ייכנסו לשוק העבודה בהייטק ואני מנסה לעודד את הדור הבא הכשרוני בתחום הזה”.

ירקוני מביאה דוגמה מהבית: יש לי בת שסיימה את האוניברסיטה והיא הולכת לעשות תואר שני, היא מומחית לשפות והיא כתבה תזה על בלשנות באמצעות כתיבת תוכנה. היא התכחשה לנושא כל חייה. אבל ברגע שהבינה שזה כלי שמסייע לה היא אימצה אותו”.

מהפכת הבינה המלאכותית

כשהיא נשאלת באילו תחומים תשפיע הבינה המלאכותית על חיי הימיום שלנו משיבה ירקוני כי “זה יהיה חלק מהחיים שלנו, ולא רק דבר טכנולוגי, ולכן אני חושבת שבהקשר הזה אחריות חברתית חשובה מאוד. בינה מלאכותית תביא למהפכה בדרך שנחדש בה דברים בעתיד, בתחום של תכנות, ביכולות שיהיו לנו בעתיד לכתוב אפליקציות או בכל דבר אחר. הכל ייראה שונה לגמרי בעתיד ממה שאנחנו עושים כיום. במיקרוסופט זו הפילוסופיה שלנו — איך אנחנו משלבים את זה בכל מקום, בעיקר בענן שלנו. אנחנו מציעים את זה בכל שירות שלנו ולכל אחד שצריך את זה דרך הענן שלנו”.

כיצד זה ישפיע על עולמם של המפתחים?

אני חושבת שכתיבת תוכנה והנדסה משתנה בימים אלה בגלל החידושים בתחום. אני מסכימה שתוכנה כתחום תשתנה משמעותית, מכתיבת קוד ועד לכתיבת תוכנה. הקוד אמנם לא ייעלם אבל ישתנה לחלוטין”.

זה לא ייהפך לעולם מסוכן יותר?

“חדשנות מסוג זה חייבת להיעשות עם יושרה. הנשיא שלנו הכריז שחייבת להיות הגנה על הפרטיות. טכנולוגיה חייבת לבוא עם אחריות, בכל זמן, וחשוב שלאנשים יהיה ברור מה הערך שאתה יוצר ומה התוצאות של כל תוכנה שאתה יוצר. אף שאנחנו מגבירים את היכולות והערך של התוכנות אנחנו חייבים לזכור שאנחנו רוצים לעזור לחברה, ולא לפתור בעיה אחת וליצור ארבע אחרות. כל דבר שאנחנו עושים צריך להביא בחשבון את הערך שהוא ייצור ואת הנזק שבא בצדו, גם זה שלא חשבנו עליו”.