דו"ח טכנולוגי
מלחמה, שלום וחלונות: האם פיתוחי מיקרוסופט הם בגדר נשק קטלני?
מדוע מנכ"ל מיקרוסופט צדק כשסירב ליענות לדרישת עובדיו ולהפסיק לספק מוצרים לפנטגון; פייסבוק מבטיחה לשפר את תנאי בודקי התוכן המסכנים שלה, שמשתמשים בסמים כדי לשרוד את הג'וב; ואפל מחליטה שהיא לא רוצה שיתייחסו אליה כחברה אליטיסטית
כשקטלני יותר הוא מוסרי יותר
בסוף השבוע נודע שעובדי מיקרוסופט קראו להנהלה להפסיק לשתף פעולה עם הפנטגון דרך מיזמי המציאות המוגברת הולולנס. שמענו הרבה קריאות כאלה בשנה האחרונה: עובדי גוגל אפילו הצליחו לשכנע את ההנהלה לנטוש לחלוטין פרויקט בתחום ראיית המכונה, שנועד לייעל עבודה של מל"טים. לטענת העובדים של מיקרוסופט, הצבא רוצה להפוך את הולולנס לדבר איום ונורא - ממשקפי מציאות מוגברת שמשמשים להדרכה והדמיית סיטואציות שונות, למשהו קרבי. מדוע? משום שגורמים בפנטגון אמרו שהמערכת תסייע "לשיפור הקטלניות, הניידות, והמודעות הסביבתית של חיילים".
תדריך וירטואלי בסיוע קסדות הולולנס
מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר אתמול שעם כל הכבוד לעובדים, הצבא ימשיך לקבל ממיקרוסופט את מה שהוא משלם עבורו. "ביצענו החלטה יסודית לפיה לא נגביל מוסדות שנבחרו דמוקרטית להגן על החירות שאנו אוהבים מגישה לטכנולוגיות שלנו. אנו שקופים מאוד בנוגע להחלטה, ונמשיך לנהל דיאלוג עם העובדים בנושא". התגובה הזאת קצת מטרידה, כי מוסדות דמוקרטיים עושים דברים איומים ונוראים לחירויות הציבור, אבל נשים את זה בצד הפעם. מי צודק בסיפור הזה, העובדים שלא רוצים שהמוצרים שפיתחו יהפכו לכלי רצח, או המנכ"ל שרק רוצה להמשיך למכור?
העובדים בהייטק האמריקאי, ממנו יצאו מחאות גוגל והאחרות, לא תמיד יודעים מהו בעצם צבא ומה הוא עושה עם המוצרים שהם מפתחים. הצבא מפעיל ארבע קטגוריות של מוצרים: הראשון הוא נשק - אמצעים שנועדו לפגיעה בחיי אדם וציוד, בדגש על הרובד הפיזי. השני הוא אמצעי לחימה - כלים שנועדו לשבש את פעולת האויב או לייעל את פעולת כוחותינו, וכלי נשק נכללים בהם. לצידם, תמצאו שם קסדות, שכפ"צים, תחבושות אישיות ורשתות הסוואה. השלישי הוא ציוד צבאי ייעודי - כלומר מוצרים ומערכות שנועדו לאפשר את פעולות הצבא, ולקטגוריה הזו נכנסים הרבה כלים טכנולוגיים: חיישנים, מצלמות, מערכות מחשוב ותוכנות יעודיות וכולי. ואילו הרביעי הוא ציוד כללי בשימוש צבאי, למשל, כוסות חד פעמיות, בורקסים, אוהלים, וכן - גם מחשבים, תוכנות ושירותים מקוונים.
הדור החדש של משקפי הולולנס צילום: צילום מסך
בשלוש הקטגוריות הראשונות לא תמצאו כמעט חברות הייטק קלאסיות מעמק הסיליקון; לפייסבוק אין מטוסי קרב ויעזור לנו רק קת'ולהו אם אני טועה. ברבעית ישנן המון חברות הייטק, שגם רבות ביניהן על כל מכרז וכל גרוש נוסף שאפשר לקבל באדיבות משלם המסים. למעשה, צבאות הם לקוחות מעולים, שתמיד צריכים להרחיב תשתיות תוכנה, להרים מערך מחשוב בשביל איזה פיילוט, ולחפש כלים שיאפשרו להם להתייעל. כן, צבאות הם מטבעם לא יעילים, ולכן הזריזות ההייטקית כל כך מושכת אותם.
עובדי גוגל ומיקרוסופט טוענים שהשימוש שעשה הפנטגון בפיתוחים של החברות איפשר לבצע מהלכים שאינם אתיים, בהיותם בגדר נשק. הם לא: למעשה, הפיתוח של גוגל סייע לייעל הפעלת מל"טים חמושים, באופן שיכל לצמצם פגיעה בבלתי מעורבים במשימות התקיפה החשאיות של ארה"ב ברחבי אפריקה. ומיקרוסופט? ובכן, הולולנס נועדה לשמש ככלי הדרכה ואימונים. ראיתי פעם חייל שנפצע בתאונת אימונים בגלל שחברו לא שם לב והעביר לו קליע טונגסטן בקוטר 5.56 מ"מ דרך הרגל. מערכת מציאות מוגברת היתה מסמנת לחייל שחבר שלו נמצא בקו האש, ומערכת מציאות מדומה היתה מחליפה לגמרי את התרגיל ואף קליע לא היה נורה. מי היה ניצל מהוצאת הולולנס מהתמונה, זולת המצפון של המפתחים שעבדו על המערכת?
הגורמים בפנטגון שאמרו שהחיילים יהיו "קטלניים יותר" בסיוע הולולנס, התכוונו להכשרה שלהם בפעולה הבסיסית של ביצוע ירי. חייל קטלני יותר הוא חייל שיודע לירות פחות יריות ועדיין לפגוע במטרה. ועניין המודעות הסביבתית? הכוונה היא לזיהוי איומים וגורמים שאינם איומים. כלומר, היכולת להבדיל בין לוחם חמוש בקלשניקוב ובין שליח חמוש בפיצה. בעצם, אולי עדיף שלצבאות יהיו חיילים שפוגעים רק באויב, ולא מפזרים כדורים מסביב (כמו שאגב, קורה כיום בכל צבא, בכל קרב)?
ולקינוח, אזכיר שהצבא לא יהפוך עורו בגלל שכמה מפתחים בסן פרנסיסקו החליטו שמעכשיו הם מוסריים - ורק יעבור לספק הבא, שיציב פחות מגבלות ובלאגן. אמרתי זאת פעם ואומר זאת שוב: חברה שעובדת על פרויקט מול צבא יכולה להשפיע עליו, ברמות שונות - ולהשתמש ביצירתיות שלה כדי לאזן בין צורכי הצבא וסוגיות אתיות. כשעוזבים, נשאר הצבא עם צורך שצריך למלא, יתכן שללא מצפן מוסרי חיצוני אובייקטיבי.
הפועלים הסינים והטראומה האמריקאית
פייסבוק פרסמה אתמול פוסט בו הבטיחה שבקרוב הכל יהיה טוב יותר עבור בודקי התוכן שלה, אותם מסכנים שצריכים לקרוא את כל הזוועות שאנשים כותבים וכל התלונות שהם מעבירים כדי לפסוק מה לצנזר. מזה שנים שמתפרסמות עדויות על חייהם האומללים: אלו אנשים שעובדים בקריאת כל הפוסטים שדווחו כבעייתיים - תוכן שנאה, תיאוריות קונספירציות, תמונות זוועה ופדופיליה, תיעודי אלימות ומה לא. יש להם כל כך הרבה כאלה בכל משמרת, שעליהם להחליט תוך שניות ספורות לגבי כל פוסט שהתקבל אם הוא לגיטימי או לא. התוצאה: מסיימים כל יום עם טראומות חדשות, וכל חודש עם מעט מאוד כסף. כן, מדובר בעובדי קבלן שמרוויחים משהו כמו 16 דולר לשעה. והמעמסה הנפשית כבדה מאוד: השבוע נודע שבודקי תוכן של פייסבוק נאלצים להשתמש בסמים כדי לא להתחרפן, מקיימים יחסי מין בהפסקות במשרד, כל מה שאפשר כדי להישאר שפוי.
מתמודדים עם השנאה, במשכורת מינימלית
הביזנס אינסיידר דיבר עם כמה בודקי תוכן שכאלה. לדבריהם, הם מרוויחים כ-28,000 עד 34,000 דולר לשנה, "חצי מהסכום הזה הולך לשכירות, אני אפילו לא יכול להרשות לעצמי לשלם הלוואות", אמר אחד מהם. הוא לא שמע על קולגות שנפלו לסמים, אך סיפר שהתוכן פשוט אכל כמה אנשים, במיוחד כאלה שעובדים בצוותים המתמקדים בתוכן פוגעני, הטרדה מינית וכולי.
אז מה כתבה פייסבוק? שמעכשיו היא תתחיל לבדוק טוב יותר את תנאי העבודה, לבצע ביקורות שונות אצל חברות הקבלן שלה ותנסה לצמצם את העומס ולעזור קצת לפועלים הכי שחורים שלה. מה יקרה בפועל? הפתעה גדולה: כלום. פייסבוק יכולה לצמצם את העומס רק בשכירת עוד הרבה פועלים כאלה, שיעלו לה כסף שהיא לא רוצה להוציא.
זה מזכיר לי את הפועלים של חברת פוקסקון בסין, שנדרשו לייצר אייפונים ועבדו בתנאים איומים כאלה, שעשרות מהם פשוט התאבדו. המצב הזה, שנמשך שנים, השתנה לשמחתנו: אפל ביצעה ביקורות, פוקסקון שינתה נהלים והכי חשוב - ממשלת סין ביצעה ביקורות ואף אחד עם רבע מוח לא מתעסק עם ממשלת סין. במקרה של פייסבוק, אין גואל לציון; מי אמור להגן על הפועלים, החברה שבחרה בהם כי היו יותר זולים מאלה של הספק השני? הספק עצמו, שרוצה רק לחסוך עליהם?
קצרצרים
1. ג'ף וויליאמס, סמנכ"ל התפעול של אפל, נאם השבוע באוניברסיטת אלון בצפ' קרולינה, ונשאל שם בידי אחד הסטודנטים האם אימפריית התפוחים מתכננת להוריד את מחירי האייפונים שלה, כשבפועל היא עושה הרבה מאוד כסף ממכירת כל יחידה.
אייפון XS ואייפון XS Max
וויליאמס יכל להגיד שאפל שואפת להגיע לאיזון בין עלויות הפקה ומחיר לצרכן ותלויה בהרבה פרמטרים ולצאת מזה בקלות, אך במקום, אמר: "הסיפורים שפורסמו לאחרונה בנוגע לעלויות של מוצרינו היו איום קיומי מבחינתי מראשיתם", הסתבך. "אנליסטים לא מבינים את העלות של מה שאנחנו עושים וכמה אכפתיות אנחנו מכניסים למוצרים שלנו". ויש עוד: "אנחנו לא רוצים להיות חברה אליטיסטית, אנחנו רוצים להיות חברה שווינית לכולם, ואנו עושים הרבה עבודה בשווקים מתפתחים". ספר לי עוד על כמה שאינך אליטיסט, עם המוצרים שלך שמלאים באכפתיות. אולי אם תוציא קצת מהאכפתיות, יהיה לך מקום להגדיל את הסוללה, ואולי אפילו להצדיק את המחיר של האייפון XS Max.
2. יוזמת מגבלת הסחר המקוון של הודו, זו שאמורה להגביל את אמזון ושחקניות דומות, נחשפה בתחילת החודש. עתה פורסם נוסחה המלא של הצעת החוק - במסגרתו אסור יהיה לחברות ענק למכור מוצרים שלהן באותה זירה שפתוחה לסוחרים קטנים, והן לא יוכלו להציע מוצרים באופן בלעדי. "קומץ חברות השתלט לחלוטין על הכלכלה הדיגיטלית. הן מנצלות בהצלחה את יתרון הראשוניות באקוסיסטם מונעת-דאטה", נכתב בנוסח המלא. "ברגע שהן מגיעות לסדר גודל מסוים, זה כבר בלתי אפשרי לחברות אחרות להיכנס לאותה אקוסיסטם בעצמה". כל מדינה צריכה חוק כזה, לדעתי; כך יהיה קל יותר לחברות מקומיות לצמוח ולתמוך בכלכלה - וגם הטיטאנים מחו"ל עדיין יוכלו לפעול ולהרוויח, רק קצת פחות.
