הפיראטים חוגגים: איך יתכן שעל כל אתר טורנטים שנחסם, צצים מיד שניים חדשים?

המלחמה בפיראטים: טרגדיה יוונית

המיתולוגיה היוונית כוללת לא מעט סיפורים פנטסטיים ונהדרים, על מעללי גבורה בלתי אפשריים. אני סבור שאם סיפור תריסר המשימות של הרקולס היה נכתב בימינו, אחת מהן היתה "מיגור הפיראטים מהאינטרנט". לא משנה כמה מתאמצות דיביזיות עורכי הדין ששוכרות התאחדויות הקולנוע, הטלוויזיה וההקלטות, תמיד מצליחים הפיראטים להפיץ את התוכן הגנוב, לחמוק מעונשים ונראה שתמיד יהיו חלק מהחיים המקוונים. למעשה, סיפור שמגיע אלינו מרוסיה מראה עד כמה קשה למגר את הפיראטים, ובזווית שהרקולס עצמו היה מזהה.

חברת WebKontrol הרוסית, שעוסקת במחקר וגילוי של תשתיות תוכן פיראטי, גילתה שהשיטה שנהוגה במדינה - לחסום אתרים שמפיצים חומר אסור או בעייתי - הובילה דווקא לזינוק במספר המקורות הפיראטיים. עשרות אלפי אתרים נחסמו ברוסיה מסיבות שונות, ובכל שבוע נוספים עוד לרשימה. לפי נתוני החברה, ב-2017 היו ברשת הרוסית כ-1,300 אתרי טורנטים, שהציעו סרטים, סדרות ומוזיקה להורדה; בשנה שעברה נכנסו המוני אתרים לרשימת החסימה הרוסית, ואכן נחסמו. כמה אתרים פיראטיים היו ברשת הרוסית בסוף 2018? כ-2,000, ואלו הם רק האתרים שנמצאו; מתחת לפני השטח כנראה שנמצאים עוד רבים.

שיתוף הקבצים - עדיין אתגר מהותי עבור ציידי הפיראטים צילום: שאטרסטוק

אתרי הטורנטים הם אלה שאליהם מגיעים הסרטים הגנובים קודם, ורק בהמשך מופצים גם אל שירותי סטרימינג פיראטיים, ולכן מנסות הרשויות ברוסיה לחסום אותם במהירות; מספרם של אתרי הסטרימינג גדול בהרבה, ונאמד ב-9,500. המגמה הזו הפתיעה את ציידי הפיראטים: מספר האתרים שזוהו ב-2017 היה נמוך ב-10% משל 2016 ונראה שחסימה המונית היא פיתרון נהדר.

מדוע ניצחו הפיראטים? משום שפעלו כמו ההידרה, המפלצת המיתולוגית מרובת הראשים בה נלחם הרקולס, המפלצת שמצמיחה שני ראשים חדשים על כל אחד שכורתים לה: כל אתר טורנטים קיבל עוד ועוד גרסאות מראה שתפקדו כגיבוי נקודתי לחסימות. אם נחסם האתר, יכל בעליו לשגר אותו מחדש בתשתית אחרת, ואם לא? יכל בכל זאת לעשות כן, ולפנות לקהל דרך אתר נוסף. במילים אחרות, החסימה היא שהגדילה את מספר הפיראטים. בעלי הזכויות יכולים לחסום כל אתר שימצאו, לאחר התהליך הבירוקרטי הסדור שמתקדם בקצב של בירוקרט רוסי ממוצע. לעומתם, הפיראטים יכולים להכפיל את האתרים שלהם תוך כמה דקות, ולהישאר צעד אחד לפני היריב.

הורדת ראש? עוד אחד יצמח

רוסיה עדיין מאמינה בשיטת החסימה ההמונית, ורגולטור התקשורת, Roscomnadzor, אף הודיע שפותחה תשתית טכנית ומנהלתית חדשה שתאפשר חסימה תוך ארבע עד שש דקות בלבד מהרגע בו אושר התהליך. זה לא באמת משנה, משום שהבירוקטים עדיין איטיים יותר מהפיראטיים. בנוסף, אם יביאו הרוסים סופר-בירוקרטים ואישורי החסימה יעופו במוסקבה כפתיתי שלג, יוכלו הפיראטים להכפיל את האתרים שלהם בעזרת בוטים - ומספר האתרים יצמח אקספוננציאלית.  

עוד עדות לכך שפעולה כוחנית אינה פיתרון יעיל לבעיית התוכן הפיראטי. אולי ינסו בעלי הזכויות משהו אחר: למשל, להגדיל את היצע התוכן, להוזיל את מחיר המנוי ולתת למשתמש יותר חופש בחירה - למשל, הרכבת חבילות ערוצים בעצמו. את כל שאר השיטות כבר ניסו, אולי הגיע הזמן לצעד הרפתקני שכזה.

מי צופה בפייסבוק Watch?

אי שם ב-1989 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "שדה החלומות", סרט ספורט המתחיל בקווין קוסטנר כחוואי שקול מסתורי הבוקע מהשדה שלו אומר "אם תבנה את זה, הוא יבוא". ספוילר: הוא מחליט להקים שדה בייסבול בחווה שלו, ומי שמגיע הוא רוח של שחקן בייסבול שהעריץ. יש בזה משהו נורא אמריקאי: אם תלך עם החלטה ותדבוק בה, יקרו דברים טובים והכל אפשרי. אבל המציאות לא עובדת כך, אפילו כשאתה פייסבוק וכל מה שרצית זה לבנות יוטיוב משלך.

בספטמבר 2017 השיקה פייסבוק את Watch, פלטפורמת הווידאו הייעודית שלה, מעין תואמת-יוטיוב; כשנה לאחר מכן כבר היתה זמינה במדינות רבות, ביניהן ארצנו הקטנטונת. בזמנו, סיפרנו לכם שהתוכן בה ישן וחוזר על עצמו, ואמרנו שעד שלא תשקיע החברה בסרטונים מושכים וייחודיים, לא יהיה לה סיכוי להתחרות עם יוטיוב בהצלחה. מה קרה מאז? לפי תחקיר של בלומברג, נראה שהמותג Watch צריך לבוא עם המילה Please; אנשים פשוט לא מתקרבים לפלטפורמה הזאת.

פייסבוק Watch

פייסבוק Watch נועדה להכניס כסף מפרסום מתמשך; לפי בלומברג, זמן השימוש הממוצע בפייסבוק עומד על 45 דקות ביום, אך בפרצים של פחות מדקה וחצי בממוצע: לייקים עם הקפה של הבוקר, מריבת-תגובות קצרה בתור לבנק, פוסט מתוסכל כשיוצאים מהבנק וכדומה. הארכת זמני השימוש - למשל, דרך צפייה בסרטונים - יכולה להזניק משמעותית את הכנסות הפרסום של הרשת החברתית. אבל כדי לצפות במשהו, צריך לדעת שהוא קיים: סקר שערכה חברת TDG בארה"ב בשנה שעברה גילה שכ-50% מהציבור כלל לא מודע לקיומו של פייסבוק Watch, כ-24% שמעו עליו אך לא טרחו להשתמש בו, 20% ניסו אותו פעם ורק 6% משתמשים בו בקביעות. לפי ניתוח של חברת EMarketer, צפויים רווחי הפרסום של פייסבוק להגיע השנה לפי שניים משל יוטיוב, אך רק אחוז זעום יגיע מ-Watch. המפרסמים יודעים מה הם עושים: אם אין קהל, אין פרסום.

מתיו הנריק, מנהל אסטרטגיית התוכן בפייסבוק, דווקא התגאה ב-Watch ואמר שיש לשירות כ-75 מיליון משתמשים יומיים ושהוא "עושה טונות התקדמות". חדשות רעות, הנריק: יש לך 1.5 מיליארד משתמשים יומיים, ו-75 מיליון זה 0.5%, לא בדיוק "טונות". ליוטיוב, לעומת זאת, יש 1.8 מיליארד משתמשים חודשיים, אבל כל אחד מהם מניב לה כסף טוב מפרסומות וידאו.

עד שפייסבוק לא תיתן לאנשים סיבה לצפות בסרטונים אצלה, יישאר Watch בצילה של יוטיוב. במקום לפזר הצהרות אופטימיות, הייתי שולח את מחלקת התוכן של פייסבוק לחפש יוצרים מקוריים שלא מקבלים די חשיפה ביוטיוב, לזרוק עליהם כסף ולייבא אותם לשירות. ועל הדרך, אולי להתחיל להציג שם גם את "שדה החלומות", למזל.

קצרצרים

1. תקלה בפייסטיים, אפליקציית הווידאו צ'ט של אפל: באג בפרוטוקול התקשורת חשף משתמשים להאזנות סתר, בשל ליקוי די מביך: משתמשים יכלו להוסיף את עצמם לשיחה קבוצתית תוך כדי שמוסיפים אליה משתמש שלא ענה לצלצול, ובמקרים מסוימים החל המכשיר של הנמען להעביר אודיו ובעצם להקשיב לסביבתו. אפל מיהרה לנטרל את תכונת השיחה הקבוצתית והבטיחה שהליקוי יתוקן בהקדם בעדכון תוכנה.

אפל FaceTime צילום: Apple

2. סנאפ נמצאת בצרות: כבר זמן רב שלא הצליחה להציג צמיחה במספר המשתמשים, שברחו ממנה לאחר שהשיקה עיצוב שלא אהבו בשנה שעברה. מאז, העתיקה פייסבוק את כל מה שטוב בה, ומשקיעיה קיוו שאוון שפיגל, מייסד סנאפ, יצליח להמציא משהו מבריק שישלוף את החברה מהבוץ. אמש נודע שהחברה שוקלת שינוי משמעותי: לעבור מפוסטים זמניים שנמחקים לאחר שנקראו, לפוסטים קבועים. הפוסטים הזמניים היו הקטע שלה, הסיבה שאנשים בכלל הגיעו אליה; אני סבור שמדובר בטעות, שתבריח הרבה יותר משתמשים קיימים משהיא תמשוך חדשים. הרי פוסטים קבועים הם יכולים למצוא בכל רשת חברתית אחרת.

3. התוכנית של פייסבוק לאחד את פלטפורמות הצ'ט של ווטסאפ, אינסטגרם ושל האפליקציה הראשית שלה העירה רגולטורים מתנומתם: אנשי נציבות הגנת המידע הממשלתית באירלנד פנו להנהלת הרשת החברתית וביקשו ממנה ערובות לכך שהתוכנית לא תעבור על מגבלות ה-GDPR. הנציבות האירית היא שאמונה על ריסון פייסבוק באיחוד האירופי, ויוטב לחברה שלא להקל ראש בפנייתה; הנציבות מסרה שאמנם התוכנית נמצאת בשלבים ראשונים בלבד, אך היא מודעת למהלך - שצפוי להועיל לחברה אך להציב איום לא מבוטל על פרטיות הגולשים. גם מחוקקים בארה"ב הביעו אי נוחות מתוכניתה של החברה. אולי פעם אחת, לשם שינוי, תסתפק במידע שהיא כבר שותה מאיתנו, ותניח לנו לצ'וטט בשקט?