דו"ח טכנולוגי
ההוריקן מארק ועונשה של פייסבוק: איזה מחיר תשלם על גניבת המידע?
נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב מנסה לקבוע איזה עונש תקבל החברה על פרשת קיימברידג' אנליטיקה - עונש שיקבע אם תמשיך להתנהל ככוח טבע; אמזון מפתחת כלי שיעזור לפועלים שלה לא למות בתאונות רובוטיקה; וחוק זכויות היוצרים האירופי עולה על שרטון מתבקש
זרענו רוח. מה עכשיו?
בסוף השבוע נודע שיום הדין של פייסבוק מתקרב: נציבות הסחר הפדרלית בארצות הברית מנסה להגדיר איזה קנס תקבל החברה על חלקה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה. זוכרים? הפרשה במסגרתה נחשפו עשרות מיליוני משתמשים לתעמולה זרה ודיסאינפורמציה ייעודית מצד רוסיה, שניסתה להשפיע כך על בחירות 2016 בארה"ב, הצבעת הברקזיט ומהלכים פוליטיים בינלאומיים אחרים. אותה פרשה הדגישה את אפסיותו של המשתמש אל מול הרשתות החברתיות, ואת אוזלת ידן בשליטה במתרחש בפלטפורמות שבנו. עד כה, הקנס הכי גדול שהושת על חברה בארה"ב בגלל ענייני הגנה על פרטיות גולשים היה 22.5 מיליון דולר, אותו קיבלה גוגל ב-2012. מדובר בסכום זניח ביותר עבור חברה כפייסבוק, שבטח מוציאה יותר כל חודש על קפסולות קפה. אבל הקנס שמבשלת ה-FTC אמור להיות אופרה אחרת לגמרי.
לפי החוק האמריקאי, ניתן להעניש את פייסבוק על כל הפרה בנפרד בקנס של 40,000 דולר. קיימברידג' אנליטיקה שאבה מידע של 87 מיליון איש, אך ברור שפייסבוק לא תקבל קנס של שלושה טריליון ו-480 מיליארד דולר - ראשית, משום שלא כל גניבות המידע בוצעו מאזרחים אמריקאים, ושנית משום שלאף חברה אין סכום כזה. לא הייתי רוצה שפייסבוק תקבל קנס שלא יאפשר לה להתקיים; זו חברה בעייתית, אך השירות שהיא מציעה למשתמש הוא עדיין רצוי. ועדיין, האפקט של הקנס הזה חשוב מאוד והוא חייב להכאיב לפייסבוק, להדאיג משקיעים, לאלץ שינויים והתאמות ולזרוע בהנהלת הרשת החברתית פחד בריא שאין לה כיום.
שלא תטעו, פייסבוק לא מפחדת מאף אחד בימינו. איזו סיבה יש לה לפחד? כבר שנים שהיא רואה איך בנקים גדולים, חברות נפט ותאגידים אחרים חוטפים קנסות לאחר שנתפסו - ואיך בה אף אחד לא נוגע. כבר שנים שרגולטורים בארה"ב ובשאר העולם מקבלים דיווחים על פגיעה בפרטיות אזרחים דרך פייסבוק. חלקן זוכות להתעלמות, חלקן נחקרות ונמצאות כמוצדקות, ואז פייסבוק מגהקת איזו התנצלות. אבל שמעתם על עונש מהותי? משהו שהוא יותר מקנס פיצפון פה, נו-נו-נו שם?
והנה כאן נתפסה החברה במחדל טיטאני: איפשרה גניבת מידע, ניסתה להסתיר את הגניבה, שיקרה ורימתה, פיזרה תירוצים בעדויות רשמיות בקונגרס - והסנטימנט הציבורי בהתאם. ומה קיבלה פייסבוק? הרבה טענות, תנודות בערך המנייה שלה, סלבריטאים שקראו לנטוש אותה ותו לא. כאילו שמדובר בכוח טבע ולא בחברה מסחרית; ההוריקן פייסבוק היכה בחופי זכויות הגולשים, בואו נוריד את הראש ונחכה שיחלוף.
וזו הבעיה האמיתית: את ההוריקן אי אפשר לעצור; אי אפשר להתדיין איתו, אי אפשר להגיד לו לנשוב טיפה אחרת, אי אפשר לצפות ממנו לשנות את נתיבו, להסתפק בלהרוס את א' אבל לעזוב את ב' וכבני אדם, ביכולתנו רק להיערך לו ולשרוד אותו. אבל פייסבוק אינה כוח טבע, וענישתה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה היא ההזדמנות לגרום לה להבין זאת. אנשים כועסים על פייסבוק ובצדק. הם לא מוותרים עליה משום שחייהם החברתיים מנוהלים דרכה, אבל הם מצפים שהיא תיענש - כמו כל חברה מסחרית משמעותית אחרת שפוגעת בהם ועוברת על החוק.
עד כה, מחוקקים ורגולטורים הוכיחו אוויליות מסנוורת בכל העולם, בזכותה הצליחה לבנות פייסבוק אדישות ושאננות שאיפשרה את גניבות המידע הללו. והגיע הזמן לראות לציבור שיש מי שמגן עליו. אני מקווה שהקנס שתקבל פייסבוק יושת עליה במהירות ובעוצמה, שיהיה בהיקף חסר תקדים, ושיהיה קשור להכנסות פייסבוק בארה"ב כדי להוות דוגמה למדינות אחרות; אני מקווה שיושם על החברה פיקוח הדוק מצד גורם בלתי-תלוי, שיוודא את אפקטיביות השינויים שצוקרברג טען שנעשו כדי למנוע גניבות מידע כאלה בעתיד; ואני מקווה שהענישה תכלול אזהרה חמורה ביותר, כזו שתהיה רוח קרה שתנשוב בעורפו של כל בכיר בפייסבוק - לפיה החברה משחקת עכשיו על הפסילה האחרונה שלה, ושהציבור לא יסלח לה בפעם הבאה.
פטור ממוות רובוטי
איך ישפיעו רובוטים על שוק העבודה בעתיד, כשיוכלו לתפוס את מקומנו? הדעות חלוקות: ישנם מומחים שסבורים שרובוטים ישלימו את העובדים האנושיים במלאכות מסוימות, בעוד אחרים טוענים שההחלפה תהיה מהירה והאנושות תיקלע למשבר אבטחה שלא ידעה כדוגמתו. אבל על דבר אחד מסכימים כולם: תקופת הביניים, בה רובוטים בוסריים ובני אדם יעבדו זה לצד זה, תהיה קטלנית.
עד כה, נהרגו אנשים בתאונות של מגע עם רובוטים במפעלי רכב, במערכים לוגיסטיים, בפסי ייצור, במסגרות צבאיות ומכונית אוטונומית של אובר אף דרסה אישה למוות. בחלק מהמקרים התקרבו הקורבנות למסלול תנועתן של המכונות, אך האשם הוא בחברות - שהעדיפו חדשנות על בטיחות וגהות. אמזון, עוד חברה שזהו סדר העדיפויות שלה, החליטה לבצע שינוי: החברה החלה לתת לפועלים שלה מעין חגור ובו רכיבי תקשורת שחוסמים תנועת רובוטים.
החגור הזה משדר אות שמראה למערכים האוטומטיים - רובוטים לשינוע חבילות, סרטים נעים ותשתיות אחרות - מתי מתקרב אדם לנתיב התנועה שלהם, והיא תיעצר. אני אוהב את הרעיון הזה, ובטוח שחברה חכמה כמו אמזון יכולה לצמצם את המכשור לצ'יפ ומשדר בתוך קסדה (שהיא ציוד חובה גם כך), כדי שהפועלים המסכנים לא יצטרכו להיסחב עם אפוד מסורבל כמו טירונים בביסל"ח. הפיתוח אינו המצאה של אמזון: מכשור דומה נבחן כבר בחברות שמייצרות משאיות כרייה ומערכות בטיחות למכרות.
אנחנו נכנסים לתקופת ביניים מסוכנת, בה יהיה יותר מגע בין פועלים אנושיים ורובוטיקה, שיגיע גם לרחוב בדמות מכוניות אוטונומיות ושליחים רובוטיים למיניהם. הייתי רוצה שיהיה תקן אסימובי אחיד לבטיחות רובוטית, כזה שיוטמע בתשתיות החיישנים והמעבדים שלהם. אבל נכון להיום, טכנולוגיית עיבוד החישה עדיין ירודה ואי אפשר לסמוך על המכונות שלא ידרסו אותנו ברחוב או ימעכו אותנו במפעל. ולכן, צ'יפ שמראה לרובוטים שהם בקרבת אדם ולכן עליהם להיזהר יוכל להוות פיתרון ביניים מצוין. בנוסף, צ'יפים כאלה יוכלו להוות שכבת אימות למערכות החישה, שתעזור לבינה המלאכותית להתאמן וללמוד איך מסתובבים בעולמם של בני האדם בלי לקפד את חייהם.
קצרצרים
1. חוק זכויות היוצרים החדש של האיחוד האירופי עולה על שרטון: מתנגדים רבים צבר לו, בעקבות סעיף אחד שמאלץ אתרים לאתר אקטיבית ולסנן בעצמם תוכן שפוגע בזכויות יוצרים - מה שיחייב ניטור מתמשך, התייקרות התפעול ופגיעה בפרטיות גולשים. מתנגדיו טענו שלא הגיוני שבלוגים ואתרים קטנים יהיו אחראיים לאכיפת תקנות שענקיות תוכן לא מצליחות לאכוף בעצמן - וזכו לגיבוי מחברות כיוטיוב, מהאבות המייסדים של האינטרנט ומארגונים שתמכו בו בעבר. הצעת החוק התקדמה בעצלתיים, ולאחרונה הבינו מחוקקים באירופה שהציבור לא יוכל לעמוד בחוק במבנהו הנוכחי. בסוף השבוע נודע שהדיונים הבאים בחוק בוטלו, ככל הנראה משום שמקדמיו קלטו שלא ישיגו רוב להעברתו. זכויות יוצרים הן עניין רציני והפרה שלהן פוגעת ביוצרים ובתאגידים שרוכבים על גבם - אבל הבעיה היא לא של ציבור הגולשים; חברות התוכן צריכות למצוא פיתרון חכם יותר, ולא להטיל אחריות על אחרים.
2. ענקית עיבוד האודיו דולבי פיתחה אפליקציית מובייל בשם 234, שמסוגלת לנקות הקלטות מרעשי רקע וטשטושים למיניהם ברמה שלא נופלת בהרבה משל אולפן מקצועי. זהו פיתוח מאוד מתקדם, שכן ניקוי רעשים מהקלטות הם אתגר טכני: היעדר פיתרון קל גורם לקטעי וידאו שצולמו במובייל להישמע חובבניים בדרך כלל. הרעיון של דולבי היה להכין מעין גרסת אודיו של אפליקציות עיבוד תמונה: רמות הצליל ידועות, המיקרופונים יודעים לזהות רעשים מסוימים, ועם האלגוריתמיקה הנכונה ניתן לסנן ולנקות את ההקלטה. פיתוח שכזה יוכל להועיל ליוצרי וידאו ולהוזיל עלויות הפקה, ולפרסם תוכן איכותי יותר גם בלי ציוד הקלטה יקר או שעות עריכה באולפן.
3. מיקרוסופט הפסיקה את התמיכה במכשירי ווינדוס פון, והמליצה לקהל לעבור למכשירי אנדרואיד ו-iOS. ווינדוס פון נראתה מבטיחה כשנחשפה בגרסה 7 ב-2010, ומהפכנית כשהוצגה גרסה 8 ב-2012: ממשק האריחים איפשר קבלת מידע גם בלי כניסה לאפליקציות והקל על התאמה אישית, והיצע המכשירים היה לא רע. ואולם, מפתחים העדיפו להתמקד בפלטפורמות הפופולריות של אפל וגוגל וכשאין אפליקציות - אין משתמשים. השנה דווקא צפויה מיקרוסופט לחשוף סמארטפון היברידי בסדרת סרפס, ולו מסך מתקפל וממשק מיוחד. כמכשיר סרפס, יריץ את ווינדוס 10 בגרסה זו או אחרת; החברה ממליצה בשקט על מערכות הפעלה מתחרות, אבל לא על גבי המכשירים שלה-עצמה.