פרדוקס הסייענית הווירטואלית: לא כל מה שמחובר לרשת באמת חכם

אלקסה, זה לא מה שביקשתי

תערוכת CES, שנפתחת בימים אלה בלאס וגאס, צפויה להיות גדושה במוצרים חכמים למיניהם - לכולם יש חיישנים, לכולם יש חיבור אינטרנט, וכולם מבטיחים לכם עתיד נוח ומגניב יותר. אנחנו נמצאים הרבה מעבר לנורות חכמות, מצלמות אבטחה חכמות, פעמוני דלת חכמים ודומיהם; בתערוכה כבר הוצגה קערת מזון חכמה לחתול. יש לה מערכת זיהוי פנים שמבטיחה שרק החתול שלכם יאכל ממנה, היא מחוברת לאפליקציית מובייל והמפתחים סבורים שתוך זמן קצר תשאלו את עצמכם איך חייתם בלעדיה.

מוצרי בית חכם מוצגים באירוע ב-CES צילום: LG

ועל כל תזמורת המוצרים החכמים הללו מנצחות הסייעניות החכמות; הן יודעות לקחת את התכונות המתקדמות של התריסים, המזגנים, הנורות והשאר ולהפעיל אותן לפי פקודה שלנו.

החזון שמוצע לצרכן הוא מצב בו איך שהוא מגיע הביתה, יתאימו ההתקנים החכמים את עצמם לכל מה שהוא אוהב ורוצה לעשות. כל מה שצריך זה להיכנס בדלת ולהגיד "אלקסה יקרה, אני בבית!" או משהו בסגנון. דיוויד פירס מהוול סטריט ג'ורנל מסתכל על החזון הזה ונאנח בצער; לדבריו, הסייעניות החכמות אינן חכמות באמת, וכל סימפוניית הטכנולוגיה הזו צורמת ביותר. הוא הסביר שבעוד היצע המוצרים החכמים מתרחב, היכולת שלנו לשלוט בהם בקלות עדיין מוגבלת ביותר.

רמקול חכם של גוגל

כל משתמש שרוצה שהבית שלו יתאים עצמו לצרכיו אוטומטית יצטרך לקנות המון מכשירים חכמים ואז להגדיר אותם ולשים לב שכולם תומכים באותה סייענית חכמה; הרי גוגל אסיסטנט, סירי, אלקסה, ביקסבי וקורטנה לא מדברות זו עם זו. למרות הפרסומות של היצרנים, כל עניין הגדרת הפעולות אינו פשוט במיוחד: לפעמים מוצר לא מופיע כמו שצריך ברשת הביתית בגלל ענייני דרייברים, עדכוני גרסאות, מיקום שקצת רחוק מהראוטר ועוד. אבל גם אם הכל מחובר באופן מושלם, עדיין לא קל ליצור מצב בו המשתמש מקבל סט פעולות מדויק לפי צרכיו בסיטואציה הנכונה. למה? בגלל שהסייעניות החכמות פשוט לא חכמות מספיק.

הן לא מכירות אותנו טוב מספיק כדי להמליץ לנו למשל, להיכנס למיטה מוקדם אחרי מקלחת ושתיית כוס תה בגלל שהיום היה ארוך, חזרנו עייפים ומחר צפויות לנו פגישות מוקדמות. הן יודעות איך להפעיל דוד מים וקומקום חשמלי, איך לעמעם את האורות או לכוון את השעון המעורר בהתאם לצפי הלו"ז, אבל לא מתי אנחנו רוצים שיעשו זאת. אין היום טכנולוגיה שיודעת לחזות מצב רוח בצורה מדויקת מספיק, למרות שחברות כגוגל שותות אוקיינוסים שלמים של מידע אישי עלינו ועל ההרגלים שלנו. הרי גם היא וגם אמזון מעוניינות במידע הזה בראש ובראשונה כדי להבין את הרגלי השופינג שלנו, ולא כדי לדעת מה ישמח אותנו בסוף יום עבודה דחוס.

רמקול חכם של אמזון

ויש עוד עניין שמגביל את שימושיות הבתים החכמים והפלטפורמות ששולטות בהם: המשתמשים עצמם. חישבו מהר: האם ביכולתכם להגדיר כרגע בנפרד את כל הפעולות שאתם עושים מהרגע בו פקחתם עיניים הבוקר ועד שיצאתם לעבודה, ולסדר אותן כרונולוגית? האם אתם יודעים להגדיר כרגע את הפעולות שאתם עושים בבוקר ממוצע? יש לכם בכלל דבר כזה, בוקר ממוצע? בני אדם הם אולי תבניתיים למתבונן מן הצד, אבל מאוד מורכבים בעיני עצמם. ולכן, לא בטוח שכל משתמש יודע מה לצפות מהסייענית החכמה לעשות עבורו בבית החכם שלו. והמצב מורכב יותר משום שאנו לא חיים לבד: שלבו את שגרת הבוקר הממוצע שלכם עם זו של בני הזוג או הילדים ותקבלו רשימה מאוד ארוכה ומסובכת, שתצטרכו להזין בעצמכם לסייענית החכמה - כשבמקרים רבים מאוד לא יקלע התרחיש המוזן מראש למה שאתם צריכים בשטח.

אין לזה באמת פיתרון, משום שכדי ללמוד על השגרה שלנו נצטרך להעניק לחברות הטכנולוגיה גישה אפילו יותר נרחבת למידע האישי שלנו; והן, מצידן, כנראה יעדיפו לנצל אותו כדי לדחוף לנו יותר פרסומות ולאו דווקא לשפר את התאמת הבית לשוכנים בו. בעצם, יש: האכילו בעצמכם את החתול, הדליקו בעצמכם את האורות, החליטו בזמן אמת אם ללכת לישון מוקדם או להיזרק מול הטלוויזיה עד ארבע בבוקר.

אתם צופים? היא צופה בחזרה

נישאר בתחום המוצרים החכמים: תביעה נגד חברת Vizio הוכרה כייצוגית, לאחר שהוגשה ב-2016 בנסיבות מטרידות ביותר: טלוויזיות חכמות של החברה אספו מידע על המשתמשים בחשאי. החברה הואשמה בידי נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב בניטור הרגלי הצפייה של הגולשים, המעבר בין ערוצים, חיפוש התכנים ובעצם כל מה שעשו דרך המכשיר. על הפרקטיקה הזו נקנסה Vizio ב-2.2 מיליון דולר, ועתה תפתח שוב את הארנק. מה יראו המשתמשים? כנראה שממש גרושים; הדיבור הנוכחי הוא על הסדר של פיצוי בסך 17 מיליון דולר שיתחלק בין 16 מיליון משתמשי Vizio בארצות הברית.

טלוויזיה חכמה? טלוויזיה מרגלת

איסוף מידע דרך הטלוויזיה נשמע כמשהו מטריד מאוד: המסך הפאסיבי, שיושב אצלנו בסלון, הפך פתאום לאקטיבי כמו הסמארטפון. וקצת קשה לשכוח שבעיני מפעילי האפליקציות ששואבות מידע פרטי עלינו, אין ביניהם הבדל. אלו נקודות קצה לריגול אחר המשתמש, כפי שמתארים הסכמי השימוש באפליקציות, נהירותם כסינית עתיקה ואורכם כדרך המשי. זה קרה גם ליצרניות גדולות יותר כמו LG, וגם באפליקציה שהותקנה במכשירי טושיבה, סוני, שארפ פיליפס ואחרות

בעולם מושלם, ישבו נציבויות סחר וזכויות משתמשים ויבחנו כל מוצר חדש, ינתחו כל שורת קוד, יקראו כל שורת הסכם שימוש, ויגלו האם היצרן עובר פה על זכות המשתמש לפרטיות. בעולם שלנו זה עובד אחרת, והאחריות היא עלינו. חשוב לזכור: כשמכשיר מוצג בידי היצרן שלו בתור "חכם", סביר להניח שהוא גם אוסף מידע אישי. העצה שלי היא להיות מודעים; החברות לא רוצות להיתבע, ולכן לפעמים מאפשרות לנטרל את ניטור השימוש שלכם. הן פשוט קוברות את התכונה הזו במעמקי תפריטי ההגדרות. היכנסו אליהם והגיעו לאפשרות הזו, אל תתביישו להסתייע בשירות הלקוחות אם צריך - וקחו אחריות לפרטיותכם. אף אחד אחר לא יעשה זאת.

קצרצרים

1. סמסונג לא מוותרת על ביקסבי: הסייענית החכמה שדוברת סינית, קוריאנית וקצת אנגלית ונדחפה לכל סמארטפון של החברה (גם במדינות בהן אלו לא שפות רשמיות או אפילו נפוצות) תקבל בקרוב תמיכה ביוטיוב וגוגל Maps. זה מעניין, כי במכשירי אנדרואיד ישנה גוגל אסיסטנט, שדוברת עשרות שפות ותומכת בכל שירותי גוגל מסיבה די טבעית. אבל בעוד החברה משפרת את ביקסבי, הודיעה שכל הטלוויזיות החכמות שלה יתחילו לתמוך באסיסטנט וגם באלקסה של אמזון. נקווה שזה צעד בדרך להתפכחות; לסמסונג יש הרבה טכנולוגיות מוצלחות, הרבה מכשירים טובים, והוויתור על ביקסבי יאפשר לה להתמקד בדברים אחרים - כאלה שבאמת מייצרים ערך למשתמש.  

ביקסבי של סמסונוג צילום: שאטרסטוק

2. בחודש האחרון נודע שחברת AT&T האמריקאית ביקשה ממספר יצרניות מובייל שמשיקות סמארטפונים דרכה לכתוב עליהם "5G E"; זאת, למרות שמדובר במכשירי רשתות דור רביעי לסוגיהן. החברה הסבירה בזמנו שמדובר בקיצור של Evolution, כלומר התפתחות צפויה. ספקיות אחרות כטי-מובייל לעגו לה ברשתות החברתיות, אך לא נגבה מהחברה כל מחיר אחר: למרות שלפי כל היגיון, מדובר בהטעיית צרכנים, לא קיבלה AT&T כל עונש ולא נדרש ממנה לחדול מכך; ככה זה כשהממשל האמריקאי בהקפאה.

3. אינטל תפתח השנה שבב ייעודי ליישומי בינה מלאכותית עבור פייסבוק. מדובר בשבב שיתמוך הליכי עיבוד של זיהוי קשרים בין ישויות שונות - למשל, התאמה בין תמונות של משתמשים כדי לקשור אותן אוטומטית לפרופילים שלהם. ישנו ביקוש גדול בשוק לשבבים מהסוג הזה, וגם אמזון ואנווידיה מפתחות מוצרים דומים. השת"פ עם פייסבוק יוכל לסייע לאינטל בתחרות; הרשת החברתית נשענת כיום על פתרונות תוכנה ליישומי AI, שרצים על חומרה סטנדרטית. מעבדים יעודיים להליכים שכאלה יוכלו לחסוך לחברה כסף, ואינטל צפויה להיות ספק מרכזי עבורה.