"גניבת הסייבר הגדולה בהיסטוריה של גרמניה": האקרים פרסמו פרטי מאות פוליטיקאים, בהם מרקל
המתקפה התבססה על טכניקה שנקראת "הנדסה חברתית", שכוללת בעיקר הונאה והתחזות מצד ההאקרים כדי לקבל גישה לחשבונות המשתמשים.
האקרים פרסמו קובץ מידע עצום ובו פרטיהם של מאות חברי פרלמנט ופוליטיקאים גרמנים. על פי הדיווח של סוכנות בלומברג, מדובר באירוע ההדלפה החמור ביותר אי פעם במדינה. בין הפרטים שפורסמו ניתן למצוא כתובות מייל, מספרי כרטיסי אשראי, תמונות של תעודות זהות ואף תמלילי צ'טים פרטיים.
קראו עוד בכלכליסט:
- האקרים סוחטים את ענקיות הביטוח לויד'ס והיסקוקס
- האקרים גנבו ב-2018 כמיליארד דולר מבורסות קריפטו
- האקרים פגעו בכלי תקשורת גדולים בארה"ב, שיבשו הפצת עיתונים
המתקפה התבססה על טכניקה שנקראת "הנדסה חברתית", שכוללת בעיקר הונאה והתחזות מצד ההאקרים כדי לקבל גישה לחשבונות המשתמשים. בין היתר אלה מושגים על ידי משלוח של מיילים או הודעות פישינג שמכילות קישורים לאתרים זדוניים או מתחזים ושדרכם משכנעים את הקורבנות למסור פרטי התחברות. בהתחשב בכך שרובנו משתמשים במספר מצומצם של סיסמאות או שמות משתמשים, קל מאוד להאקרים למצוא את הפרטים לחשבונות המדיה החברתית של המטרות.
אנגלה מרקל צילום: איי פי
זו לא הפעם הראשונה שהאקרים פורצים לחשבונות או למחשבים של הממשלה הגרמנית. כבר ב-2015 נפרצה רשת המחשבים של הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני, ומידע בהיקף של כ-16 גיגה-בייט נגנב. ב-2017 ניסו האקרים לפרוץ למחשבי מפלגות ה-CDU וה-SPD, שתי המפלגות העיקריות בגרמניה. ב-2016 זוהה שרת בלטביה ששימש להפצה של הודעות פישינג שכוונו למחוקקים הגרמנים.
ממשלת גרמניה הקימה ב-2017 יחידת הגנת סייבר שכוללת אלפי חיילים ומומחי IT כדי להתמודד עם ניסיונות הפריצה לארגונים ממשלתיים, בתי חולים ותשתיות קריטיות. משרד הגנת המידע הגרמני, ה-BSI, מוביל את החקירה הנוכחית בסיוע סוכנות הביון המקומית, אך בשלב זה לא ברור מי עומד מאחורי הפריצה או מה הנזק שנגרם.
עם זאת יש לציין שבדיקה מקדמית של המידע שפורסם מראה שכל הפוליטיקאים הגרמנים שימשו כמטרה למעט אלה של ה-AfD, מפלגת הימין הקיצוני. אם בעבר האצבע המאשימה הופנתה כלפי רוסיה כמו בפריצה למחשבי הבונדסטאג, הרמה הטכנית הנמוכה של האירוע הנוכחי מעידה שמדובר כנראה בעבודה של פעילים מקומיים ולא בכוח סייבר של ממשלה יריבה. "לא מדובר בילדים אלא בהאקרים בעלי ידע טכני ברמה טובה", הסביר סימון הגליך, חוקר פוליטי באוניברסיטת מינכן.
