העובדים שלך ממורמרים? יש לנו אפליקציה בשביל זה

עובדים מאושרים בכמה קליקים 

מרגישים לפעמים שהעבודה מבאסת? שאין לכם כוח לכל המשימות והמטלות השוטפות, או שאיזה פרויקט מכביד עליכם יותר מדי? שלושה יזמים יוצאי גוגל חושבים שבינה מלאכותית יכולה לשפר את המצב שלכם, ולעשות את זה בלי לאיים על המשרה שלכם, בלי איזו פריצה פראית לפרטיות שלכם, ממש פיתרון קסמים.

החברה שלהם, שנקראת Humu, פיתחה פלטפורמת AI שמנתחת את הרגלי העבודה שלכם, ואז מעודדת אתכם בהתאם ומציעה לכם לשפר ולשנות דברים קטנים - בצורת טיפים כתובים כלליים, כדי שיהיה לכם הרבה יותר קל והרבה יותר נחמד. התוכנה תנתח את מה שאוהבים העובדים, ותנסה לשלב בין עצות שקשורות לעבודה שלהם ובין התחביבים ותחומי העניין שלהם.

מתכנתים ממורמרים? יש פיתרון. בערך צילום: שאטרסטוק

רשת מסעדות הסלטים Sweetgreen נעזרה בפלטפורמה הזו כדי לגלות שהעובדים שלה סבורים שאין להם יותר מדי פוטנציאל קידום. בעקבות כך, המערכת פשוט שלחה לדרגי ניהול זוטרים את הטיפ "קחו בחשבון את הכישורים שצריך כל חבר בצוות שלכם כדי להצליח, גם בתפקיד הנוכחי שלו וגם בהמשך הקריירה שלהם" ואז גם "הכינו רשימות שיסייעו לכם לזהות הזדמנויות בתוך הצוותים". "כולנו רוצים להיות האדם שביכולתנו להיות", אמר לאזלו בוק, מנכ"ל Humu. "אבל אנו צריכים לקבל תזכורת".

ממציאי Humu אימצו את הרעיון הזה מהעבודה בגוגל עצמה: החברה, בדומה לענקיות הייטק אחרות, מפיצות בקרב העובדים טיפים ועצות שנועדו לקדם חיים בריאים יותר, מיחזור, קיימות וכולי. ואני בטוח שכל מה שקראתם עד כה מוזכר בכל מצגות המכירות של Humu, יש שם כל מה שצריך: ניטור התנהגות העובדים, טיפים שאמורים לשפר את האושר שלהם, הפקת תובנות שימושיות להנהלה, וטכניקות שנשענות על דברים מגוגל.

מטה גוגל צילום: youtube

העובד הממורמר הממוצע לא ישמח לקבל טיפים חמודים וידידותיים מהמחשב של העבודה, בזמן שהוא קורע את הנשמה כדי לעמוד ביעדים. עבורו, יהיה זה בגדר עלבון: הבוס רוצה ללמוד על ההרגלים שלו ולמצוא היכן הוא מפשל, ולעשות את זה בלי לתקשר איתו אישית. אני יכול להבין מעסיק שרוצה לנטר את פעילות העובדים, אבל לזרוק להם פיצוחים בדמות טיפים כאלה? איך זה יעבוד מול אנשים בעלי ניסיון של עשר שנים? בנוסף, ניסיון להתאים בין מה שהעובדים אוהבים ובין מה שהם נדרשים לעשות במשרד יהיה כנראה מגושם ומאולץ במיוחד. אני מעריך שרוב האנשים לא עובדים במה שהם אוהבים לעשות, וניסיון של המעסיק לתת לעובד טיפ מקצועי שנוגע לתחביבים שלו צפוי לצאת מאוד מגושם.

מעסיק שרוצה עובדים מבסוטים צריך לנסות טריק אחר, שאינו מבוסס על בינה מלאכותית: להתייחס אליהם בהוגנות, לתגמל אותם בצורה שהולמת את הביצועים שלהם והממוצע בענף, לתת להם במה ופיתחון-פה.

תשכחו מפוטושופ

והנה דוגמה נוספת לדברים מוזרים שאפשר לעשות בעזרת כלי בינה מלאכותית: להחליף בגדים. חוקרים פיתחו טכניקה שמאפשרת להחליף עצמים שלמים בתמונה, על בסיס יכולת ראיית מכונה שמזהה אותם ולא פחות חשוב - יודעת היכן גבולות הגזרה המדויקים שלהם בתוכה. בצורה זו, אפשר להסיר או להוסיף אלמנטים בתצלום בקליק אחד. ההפרדה המדוברת מאפשרת למנוע פגיעה ברקע העצמים, והזיהוי מאפשר שילוב עצמים שמתאימים להם. למשל, בתמונה שלפניכם הופיעו כבשים במקור והתוכנה, InstaGAN שמה, פשוט שמה במקומן ג'ירפות.

כבשים? קחו ג'ירפות צילום מסך: INSTAGAN

מה אפשר לעשות עם מערכת כזו? להגדיר לה לסרוק את כל תמונות הכבשים שמועלות לשירות מסוים ולהחליף את כולן בג'ירפות. ולהחליף גם דברים אחרים: למשל, לזהות תמונות של נשים בעלות חצאיות ולהסתיר להן את הרגליים, כפי שעושים מפרסמים בשכונות וערים חרדיות.

מחליפים בגדים בקליק צילום מסך: INSTAGAN

ולמה לעצור שם? אפשר להעביר אתרי פורנו דרך פילטר כזה ולכסות כל איבר חשוף; אפשר לזהות את פניו של אדם שהשלטון לא מחבב, ופשוט למחוק את פרצופו מתמונות ברחבי הרשת. הטכנולוגיה הזו פשוט מפחידה, והיא הוכחה נוספת שכלי בינה מלאכותית צריכים פיקוח ובקרה.

קצרצרים

1. נטפליקס הסירה פרק של הסדרה Patriot Act מהשירות שלה בסעודיה, לאחר תלונות של הממשלה על תוכן בעייתי שמוצג בו. מדובר בסדרת סאטירה שביקרה את התנהלות שלטונות סעודיה בפרשת רצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. לאחרונה צצות יותר ויותר עדויות לפיהן הנסיך מוחמד בן סלמאן אכן הורה על עינוי ורציחת המסכן, וכמונארך טיפוסי, כבוד הנשיא פשוט לא אוהב לשמוע ביקורת. הממשלה טענה שהפרק מפר את חוקי פשעי הרשת בשטחה, תחתם נמצע פשע הסייבר הנורא של לעצבן את הנסיך בכלים מקוונים. הציבור הסעודי עדיין יכול לצפות בפרק הזה ביוטיוב, בערוץ הרשמי של הסדרה. זו ככל הנראה הפעם הראשונה שנטפליקס מסירה פרק של סדרה כתוצאה מהתערבות ממשלתית; עוד עדות לכוחה המפתיע של סעודיה על ההייטק האמריקאי - ומשהו ששווה למשקיעי החברה לזכור: פעולה תחת צנזורה סינית נחשבת לטאבו ופגיעה בזכויות אדם? פעולה תחת מגבלות סעודיות צריכה להיכנס לאותה הקטגוריה.

הנסיך מוחמד בן סלמאן צילום: איי אף פי

2. ארגון NPR, שמרכז את פעילות תעשיית הרדיו בארה"ב, שם עין על תחום הפודקאסטים. הפופולריות של התסכיתים הללו עולה בהתמדה, ויש שם הרבה כסף שאפשר לעשות. הבעיה: אי אפשר לדעת לאילו פרסומות האזין המשתמש, ועל אילו דילג. הארגון פיתח כלי מקוון שמאפשר לקבל את המידע הזה בצורה אנונימי שלא מפר בצורה קיצונית מדי את הפרטיות, אבל יש לו בעיה: רוב הפודקאסטים ברשת זמינים בפלטפורמות של אפל וספוטיפיי, שלא ששות לשלב את הכלי של NPR במערכות שלהן. ספוטיפיי גם מפתחת מערכת כזו משלה. התעשייה צריכה מדדים אחידים ומדויקים כדי שמפרסמים ייכנסו לתחום בהיקפים גדולים באמת; הרי הפרסומות נמצאות שם גם כך, ומן הראוי שיוצרי התוכן יוכלו להרוויח כמה שיותר, ולהמשיך להפיק פודקאסטים טובים.

3. גוגל הוסיפה רכיב מבריק למחשבי הכרומבוק שלה: כלי אבטחה שנועד ומנטרל את שקעי ה-USB כשהמסך נעול. ישנן תוכנות כאלה במחשבים שונים, אך לא ברמת מערכת ההפעלה, כחלק מובנה. ישנן נוזקות רבות - בדגש על נוזקות מתקדמות במיוחד - שמועברות בצורה שכזו, במסגרת מבצעי ריגול; ההאקרים משתמשים בשקעים ובגישה ישירה למכשיר כדי להדביק מערכות שלא הצליחו לפרוץ בדרך אחרת. למשל, נוזקת העל סטוקסנט, בעזרתה תקפו ישראל וארה"ב (לפי פרסומים זרים) את מערך הגרעין האיראני, נכנסה לרשת המטרה באמצעות כונן נשלף. כל הכבוד לגוגל, באמת שכל הכבוד - זה צריך להיות סטנדרט בכל מחשב בעולם. רק קצת חבל שזו תכונה שמעניינת בעיקר ארגונים, ושארגונים מעדיפים מחשבי PC רגילים על פני מחשבי כרומבוק.