כמו באמריקה: הבחירות קרובות, ואיתן גם הפייק ניוז

בחירות בישראל הן תמיד דרמטיות, אך בחירות 2019 צפויות להיות דרמטיות במיוחד ולהוות את רגע המבחן לנגע הפייק ניוז בארץ הקודש. הפצת ידיעות כוזבות - המהות של בעיית פייק ניוז - אינה חדשה בישראל; במערכת הבחירות הקודמות נעזר בהן ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהודיע כי "הערבים נוהרים לקלפיות".

אך בשלהי 2018 זכינו לטעימות ראשונות לקראת הצפוי לבוא: שימוש בווטסאפ ובפייסבוק כדי להשחיר אנשי ציבור ומקורבים. כך, חזינו בהפצת תוכן שקרי לפיו ראש המוסד לשעבר הגדיר את שר הביטחון היוצא אביגדור ליברמן כשתול רוסי; וכן בקמפיין שקרי לפיו רויטל גנץ, רעייתו של הרמטכ"ל לשעבר והשחקן הפוליטי הטרי בני גנץ, פעילה בארגון השמאל נשות ווטש.

"נוהרים לקלפיות" היה רק ההתחלה. נתניהו צילום: קונטקט

מערכת הבחירות לרשויות המקומיות אמנם מאחורינו, אבל היא הותירה טעם מר בקרב השחקנים הפוליטיים והעוסקים בעולם הרשתות החברתיות. כרזות מזויפות, קמפיינים שנועדו להוריד את שיעורי ההצבעה, דיווחים שקריים על אי סדרים וסגירות מוקדמות במוקדי הצבעה, טענות שקריות על עבר המתמודדים - כל הרעות החולות הללו יצאו לחופשי במסגרת הקמפיינים המקומיים, תוך שימוש במאגרי מידע אדירים של אנשי קשר, שחלקם הועברו בין מתמודדים כחלק מדילים פוליטיים.

המסר שעולה מהמעורבים בבחירות המקומיות ברור: "זו רק ההתחלה, חכו מה הולך להיות פה ב-2019. מה שהיה עד עכשיו הוא רק חימום מערכות לקראת הבחירות האמיתיות". בארסנל שנבנה בימים אלו ממתינים לשעת פקודה סרטונים מהודקים בעלי תוכן מתריס ומפלג. הם יגיעו בקרוב לציבור הישראלי דרך ווטסאפ, הודעות SMS, עמודי פייסבוק ואתרי אינטרנט, שיתחזו לגופי חדשות מקומיים וזרים.

שאלת המבחן תהיה עד כמה הציבור הישראלי ידע להוציא את המוץ מהתבן ולזהות את התכנים השקריים והמפלגים שתוקפים אותו. "גם אנחנו יודעים להיות אמריקה", אמר לנו גורם במנגנון הפוליטי.