מהסוטול של מאסק ועד להריון מהסלולרי: סיפורי הטכנולוגיה המוזרים של 2018

1. אם מעשנים, לא משגרים

אלון מאסק, מייסד פייפאל, טסלה, ספייס X ובורינג קומפני, הוא סלב-הייטק עשיר ומבסוט. השנה עבר קצת טלטלות: הוא צייץ בטוויטר שבכוונתו להפוך את טסלה לפרטית ואז התחרט - כנראה בגלל שבעלי המניות ממש, ממש נבהלו. הזיגזג הזה הטריד גם את ה-SEC, ובספטמבר נקנס ב-20 מיליון דולר על שהטעה משקיעים. אבל לא זה היה סיפור-המאסק הכי משונה של 2018. אפילו לא כששיגר לחלל מכונית טסלה S אדומה (וקצת טעה בחישובים; המכונית היתה אמורה להגיע למאדים, אך היא לא תגיע לשום מקום - ובצורה מאוד מילולית). לא, המקרה המוזר ביותר היה ראיון שנתן לפודקאסט של ג'ו רוגן.  

ראש טוב. מאסק צילום: the Joe Rogan show

במהלכו, עישן מריחואנה ושתה אלכוהול תוך שהוא מסביר שאין מניעה לכך, משום שהתוכנית צולמה במדינה בה הגראס חוקי. בטוויטר פירגנו לו רבים וצייצו שהטייקון החביב על כולם הוא בחור עם ראש טוב. מי לא התלהב? נאס"א, הלקוח הכי חשוב של חברת ספייס X. הסוכנות קבעה שייערכו בספייס X סקרי אבטחה קפדניים להפליא, מהסוג שמאיים על המשך שיתוף הפעולה, כדי לראות אם במקרה הראש הטוב של מאסק מאפיין גם את העובדים שלו. 

2.  מזל טוב, זה באג!

בתחילת השנה הופתעו מאוד 37 נשים בשבדיה, שנכנסו להריון על אף שנשענו על אפליקציה שמסייעת בניטור המחזור, בה הסתייעו כדי להימנע מהפרייה. האפליקציה, Natural Cycles, עוקבת אחר נתונים כחום הגוף, משך המחזור ופרטים נוספים כדי לזהות נקודות שיא ושפל בפוריות המשתמשת והחברה שמאחוריה הציגה אותה כאמצעי מניעה פוטנציאלי. מה קרה? פשוט מאוד: באג בתוכנה. זה מה שקורה כשמשתמשים נותנים לתוכנות לנהל משהו כל כך קריטי ומהותי בחייהם.

מזל טוב, זה באג צילום: שאטרסטוק

לאחרונה קיבלה האפליקציה של Natural Cycles את אישור ה-FDA לפעול בארה"ב ככלי למניעת הריון. האישור נומק בכך שיש הרבה מגבלות לשימוש, שבכל מקרה עדיף להסתמך על רופא ושבכלל - גם שילובי גלולות וקונדומים מגיעים רק לשיעור מניעה של 99%. ואולם, הכשלים שלהם יכולים להיות פיזיים או כימיים; אפליקציית מניעת הריון יכולה לכשול בגלל שמישהו שכח לעדכן גרסה, או איש בדיקות תוכנה שהיה קצת מנומנם.

3. שלם לרוצח שלך, כדי שאולי תחיה לנצח

אם כבר הזכרנו תקלות משנות-חיים, נספר על Nectome - חברת סטארט-אפ אמיצה ביותר שחשפה במרץ את המוצר שלה: חיי נצח. נקטום מבטיחה לקחת את מוחו של הלקוח, ולשמר אותו בצורה מושלמת לאורך זמן רב - חמישים, מאה ואפילו חמש מאות שנה. ואז, כשזה יתאפשר טכנולוגית, לשחזר את המוח למצב פעולה או להעביר אותו לתוך מחשב - חזון הסינגולריות, איחוד התודעה והמכונה. יש רק מלכוד אחד קטן: כדי לשמר את המוח צריך להוציא אותו מהגוף של בעליו - או במילים אחרות, להרוג אותו.

המוות הוא רק תופעת לוואי צילום: shutterstock

מפתיע, אבל לחברה הזו יש כבר רשימת המתנה, בה בולט שמו של המשקיע סם אלטמן. איך יתבצע השימור? לא ידוע. איך תתבצע החייאת המוח? ימים יגידו. מי ירצה בכלל להפעיל מחדש מוח של מיליונר מלפני מאה שנה? השד יודע. בינתיים, אמרו גורמים ב-MIT שהתוצאה היחידה של התהליך תהיה מוות, מה שלא הפריע לחברה לגייס כסף; משקיעי הון סיכון פשוט אוהבים טכנולוגיה משבשת. ומהו מוות בעצם, אם לא השיבוש של החיים? 

4. שלום כיתה קריפטו

בשנה שעברה, נכנס ליי חווה, אזרח סיני, לתחום כריית המטבעות הווירטואליים. הוא קנה לו ציוד בכ-10,000 יואן (כ-5,275 שקל), הפעיל אותו והחל לפנטז על כסף קל. המציאות היתה פחות סימפטית, שכן מערך הכרייה ניפח היטב את חשבון החשמל שלו ולא סיפק מטבעות בצורה תואמת. מה עשה? העביר את הפרויקט לעבודה שלו, כמנהל בית ספר בעיר צ‘אנג'ואו. שם נהנה מחשמל בחינם, קנה לו שבעה מתקני כרייה נוספים והמבצע יצא לדרך.

כיתות הקריפטו

בית הספר כולו שימש לכריית את'ריום, כנראה מתקן הכרייה החשאי הכי גדול מסוגו. אך המנהל לא ידע נחת; ערך המטבע הזה פשוט ירד וירד. הוא נתפס לאחר שמורים ותלמידים התלוננו על קולות זמזום תמוהים שנשמעו מבעד לקירות המבנה; רעש הוא תופעת לוואי של ערימות כרטיסי מסך ומעבדי כרייה אחרים, בעלי מערכות קירור מתאימות. מר חווה פוטר, וסגנו, שהשתתף אף הוא במבצע הזה, קיבל נזיפה.

5. תשעים ושש שעות ביממה

אפליקציית הסטרימינג טיידל נתפסה השנה בזיוף נתוני האזנות לאלבומים; לא בזיוף דו"חות, אלא בזיוף ההאזנות עצמן - והחברה תמרנה לשם כך את חשבונות המשתמשים. למשל, חשבון אחד הצליח להאזין לאלבום של קניה ווסט 96 פעמים ביום; מרשים מאוד, בהתחשב במניין השעות ביממה ובכך שזה אלבום בן 66 דקות.

כמה שעות ביממה? בשבילה הבאנו יותר. ביונסה צילום: גטי אימג'ס

חשבון אחר השמיע אלבום של ביונסה 180 פעמים, אלבום של 46 דקות. שירות טיידל שייך לראפר והמפיק ג'יי זי, בעלה של ביונסה וחבר קרוב של ווסט - מה שקצת סותר את העובדה שנתוני האזנות שכאלה מחייבים אמנים לשלם יותר לחברה.

6. חניבעל לקטר בוט

חוקרים מ-MIT הצליחו לפתח כלי בינה מלאכותית שיודע לראות את העולם כמו רוצח סדרתי פסיכופת, מהסוג הכי אלים ותלוש שאפשר. הם אפילו הציגו לו מבחני רורשאך כדי לראות מה הוא מזהה בתמונות המופשטות. הקילרבוט השיב, למשל, שבכתם שפה לפניכם הוא רואה אדם שהושלך לתוך מגרסה תעשייתית.

מה פתאום מגרסה, הרי ברור שזה המטוס של באטמן צילום: BBC

למה, למה לנו לפתח רוצחים מלאכותיים? הרעיון הוא ללמוד טוב יותר על מנגנוני המחשבה שלהם ולמצוא בהם שיטתיות. כנראה ששיטתיות כבר קיימת, כי רוצחים סדרתיים כבר נתפסו בעבר בהצלחה רבה. הרעיון של בינה מלאכותית פסיכופתית מפחיד מאוד והרמה עולה ככל שהתוכנה משוכללת יותר; רוצחים סדרתיים נלמדים כדי להתמודד עם טכניקות החמיקה שלהם מהמשטרה - חמיקה ברחוב וברשת כאחד. אני לא רוצה לדמיין מה יקרה אם התוכנה הזו תדלוף יום אחד אל מחוץ לרשתות MIT ואילו תובנות יוכלו להפיק ממנה פסיכופתים בשר ודם.

7. הפרעת סלפי כירורגית

פסיכולוגים מזהים הרבה הפרעות נפש בזמננו, שלא מעט מהן מושפעות מטרנדים טכנולוגיים שונים. קחו למשל את הסלפי - הצילום העצמי הוא חלק מזהותנו הווירטואלית, ומצלמות סלפי איכותיות הן פקטור בבחירת סמארטפון עבור הרבה משתמשים. אבל יש הרבה אנשים שלוקחים את הסלפי בערך שישים צעדים קדימה: הם מגיעים למנתח פלסטי, ומבקשים להפוך את פניהם לדומים יותר לאיך שמציגה אותם מצלמת הסלולרי. הרבה אפליקציות מצלמה כוללות רכיבים אוטומטיים לעיבוד תמונה, שמגדילים את העיניים ומבליטים תווי פנים גם בלי שבחר בכך המשתמש. במקרים אחרים, מרטשים המשתמשים את התמונה באפליקציות פשוטות וידידותיות, בצורה שמשנה מהותית את הופעתם. אז לפי האגודה האמריקאית לכירורגיה פלסטית, כ-55% מהפונים למנתח מבקשים להשתמש בתמונת סלפי מעובדת בתור רפרנס. אפילו שם יש לפלא הזה, "דיסמורפיית סנאפצ'ט". אני בטוח שמישהו בהנהלת פייסבוק התעצבן, ותהה איך זה שהמתחרה קיבל לפניה הפרעת נפש על שמו.

8. טרגדיה? אצלנו כתוב אחרת

אחד הסיפורים המוזרים והמקוממים ביותר שעלו השנה התייחס לאלגוריתם פייסבוק, והטעויות המביכות שהוא עושה - במקרה זה, בצורה שפשוט פורצת כל גבול אתי הגיוני. גולשת בריטית שתינוקה מת בלידה הופצצה בפרסומות למוצרי תינוקות, על אף שקבעה בהגדרות הפרסום של פייסבוק שהנושא הזה מחוץ לתחום. למעשה, לאחר שניסתה לחסום פרסומות למוצרי טף קיבלה פרסומות לשירותי הפרייה חוץ-גופית. לאחר שבועות של פרסום מכאיב שכזה, שלחה האומללה מכתב להנהלת פייסבוק - שגיהקה התנצלות ומשהו על באג באלגוריתם. לא הוענק לה כל פיצוי - לא שזה היה משנה את עוגמת הנפש שנגרמה לה.

חודש לאחר מכן קרה אותו הדבר לאם אחרת, בארצות הברית. במקרה ההוא, קיבלה המסכנה פרסומות לשירותי אימוץ אחרי שהגדירה לפייסבוק להפסיק לשבור לה את הלב. גם במקרה הזה התנצלה החברה והאשימה את האלגוריתם. אפס עונשים, אפס פיצויים, אפס אחריות.