האוליגרך חובב ביצי פברז'ה והרמטכ"ל שנשאר בלי חברה

סיפור נפילתה של חברת הסייבר הישראלית הממד החמישי עובר בפאלו אלטו ומגיע עד למסדרונות הקרמלין. בספטמבר 2015 השלימה החברה סבב גיוס שני בסך 12 מיליון דולר, שאותו הובילה קרן הון סיכון אמריקאית מפאלו אלטו בשם CNTP שהוקמה ב־2013, וכל ההון שהשקיעה היה של האוליגרך הרוסי ויקטור וקסלברג. נציין כי אתר הקרן הורד מהרשת ואינו זמין היום.

ההשקעה של האוליגרך בממד החמישי הפכה לנטל על צווארה של החברה באפריל 2018, כששמו נכלל ברשימת הסנקציות שהוציא ממשל טראמפ בעקבות פרשת הרעלת המרגל הרוסי ובתו, באנגליה, בגז עצבים.

בני גנץ. הקשר של הרמטכ"ל לשעבר לאוליגרך הרוסי צילום: אלכס קולומויסקי

הסנקציות גברו על ההון

הרשימה כללה 7 אוליגרכים ו־12 חברות מקורבות לקרמלין שעליהם הוטלו סנקציות חריפות. בהודעה מטעם משרד האוצר האמריקאי נכתב כי וקסלברג כלול בה בגלל פעילותו בתחום האנרגיה ברוסיה. בין הסנקציות שהוטלו על האוליגרכים, הבכירים והחברות על ידי הממשל האמריקאי הוקפאו כל הנכסים שתחת סמכות השיפוט של ארה"ב ונאסר על אזרחים אמריקאים לקיים איתם פעילות עסקית כלשהי. בנוסף, נכתב בהודעה של משרד האוצר האמריקאי, כי גם אזרחים זרים עלולים לספוג סנקציות אם הם מקיימים במודע עסקאות בשם מי מהמוזכרים במסמך.

וקסלברג שעשה את הונו בעסקי הנפט והמתכות נחשב למקורב לקרמלין, אבל להבדיל מרבים מעמיתיו, הוא לא איבד את תמיכתו של פוטין. ב־2010 מינה אותו דימיטרי מדבדב, נשיא רוסיה בזמנו, לעמוד בראש פרויקט טכנולוגי־עסקי במוסקבה.

הונו האישי של וקסלברג הוערך על ידי "פורבס" ב־14 מיליארד דולר, והוא המייסד והיו"ר של Renova Group, קבוצה שמורכבת מחברות ניהול נכסים וקרנות השקעה שבבעלותה ובניהולה נכסים במגוון סקטורים בכלכלה הרוסית.

בינה מלאכותית וביטחונית

הממד החמישי עצמה נחשפה רק באוגוסט 2015, כשהרמטכ"ל לשעבר בני גנץ מונה בה לתפקיד יו"ר. ב־2016 מונה לנשיא החברה רם בן ברק, לשעבר המשנה לראש המוסד ואחד המועמדים לתפקיד ראש המוסד בעבר. הממד החמישי פיתחה מערכות מבוססות בינה מלאכותית לעיבוד נתונים בתחום המודיעין הצבאי־הממשלתי־האזרחי. לקוחות של חברות שפועלות בתחום הזה הם גופי ביטחון וממשלות, ולכן הטלת הסנקציות על המשקיע העיקרי שלה הכניסה אותה לסחרור שהסתיים בסגירתה המוחלטת.

בשיא פעילותה מנתה הממד החמישי כ־100 עובדים במגדלי עזריאלי בתל אביב, כשנסגרה היו בה פחות מ־35. במשך 9 חודשים ניסתה החברה למצוא משקיעים ולקוחות שיסכימו לעבוד איתה - אבל ללא הצלחה.

פוטין, ריגול וביצי פברז'ה

אין טעם להתעמק במיוחד במה התמחתה חברת הממד החמישי, שנסגרה בסוף השבוע. זה לא קשור לטכנולוגיה שלה, לביצועים העסקיים שלה או להנהלה. הסיבה האמיתית נעוצה ברובה בזהות בעלי המניות שלה, ובעיקר אחד מהם — ויקטור וקסלברג. השאלה שכן נותרת פתוחה היא איך ומדוע מצאו את עצמם בכירים לשעבר במערכת הביטחונית של ישראל, החל מבני גנץ ועד רם בן ברק, בשותפות קרובה כל כך לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כאשר הבייבי המשותף של כולם הוא חברה שמתמחה, אם להשתמש במילים לא מכובסות, בריגול אחרי אנשים פרטיים.

וקסלברג הוא אחד השחקנים המסקרנים וכמובן מסתוריים בעולם העסקים העולמי. כמו אנשי עסקים רוסים רבים, הוא מנסה לשנות את תדמיתו באמצעות הפיכת פעילותו לשקופה יותר והייטקית יותר, אבל עצם העובדה שהוא גם אחד האנשים המקורבים ביותר לפוטין ובו בזמן גם היה אורח בטקס ההשבעה של הנשיא טראמפ בינואר 2017 מצית את הדמיון ויכול לפרנס לא מעט תיאוריות קונספירציה.

ויקטור וקסלברג וולדימיר פוטין. סיליקון ואלי רוסי צילום: איי פי

וקסלברג היהודי קנה את עולמו בעסקת ענק סמלית ב־2004. מי שצמח משום מקום, כמו מרבית האוליגרכים, עוד בשנות התשעים, כאשר הצליח לשים את ידיו על חברת נפט, השקיע 100 מיליון דולר ברכישת אוסף עצום של ביצי פברז'ה מידי אספן האמנות הנודע מלקולם פורבס. מה שקסם כל כך לפוטין בעסקה התמימה לכאורה הוא השבת פאר היצירה הרוסית למולדת: ב־2013 וקסלברג חשף את האוסף לעיני כל כשפתח מוזיאון מיוחד עבור האוצר בסנט פטרבורג.

מאז, מעמדו של וקסלברג כמקורב לשלטון רק התעצם. ב־2010 הוא אף קיבל את המנדט להקים את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר של רוסיה בתחום הטכנולוגיה - סקולקובו, מעין סיליקון ואלי רוסי לא הרחק ממוסקבה.

במקביל להתחזקות מעמדו, וקסלברג, ששני ילדיו הם בוגרי אוניברסיטת ייל הנחשבת, הלך והפך עבור פוטין למעין גשר לארה"ב. אמנם אז הגיעו הסנקציות, אבל גם אלה רק חושפות את חשיבותו של וקסלברג עבור פוטין. זה האחרון, יחד עם ראש ממשלתו דמיטרי מדבדב, יצא פומבית נגד האיסור שהוטל על וקסלברג להשתתף בפורום הכלכלי בדאבוס. גם פוטין וגם מדבדב הביעו בפומבי את מורת רוחם, ולפי פרסומים ברוסיה בסוף השבוע האחרון, לאחר התערבות ישירה של השר לפיתוח כלכלי שנשלח למשימה, האיסור בוטל.

וקסלברג אולי יוכל לנסוע לדאבוס ב־2019, אבל הסנקציות ממשיכות לגבות מחיר מהחברות שלו. הממד החמישי אינה הקורבן הראשון. קדמה לה בנובמבר חברת שירותי האנרגיה האיטלקית EVIVA, שגם היא הוחזקה על ידי חברת האחזקות רנובה של וקסלברג. בחברה הסבירו כי נאלצו להפסיק את פעילותה לאחר שלא הצליחו לגייס כסף.