כך הביג דאטה מדביר את הרעב העולמי

 

 

במחשבה ראשונה אפשר להניח כי תחום החקלאות הוא תחום שהאפשרויות לשלב בו קדמה טכנולוגית הן מועטות, מאחר וישנה תלות גדולה בכוחות הטבע שאינם נתונים לשליטה אנושית או טכנולוגית. למרות זאת, ניתן לראות יותר ויותר סטראט-אפים וחברות גדולות שבוחרים להשקיע את מיטב כישוריהם הטכנולוגיים דווקא בתחום החקלאות.

 

"מספר מחקרים הוכיחו את הצורך להגדיל באופן משמעותי את ייצור המזון בעולם עד שנת 2050, ולצד זה יש כמות מוגבלת של קרקעות חקלאיות נוספות, ומקורות המים גם מצטמצמים", מסבירה חגית ליבוביץ, מנהלת מגזר תעשיות, ריטייל וטלקו במיקרוסופט ישראל. "במקביל, חשוב להבין כי מקסום התוצרת החקלאית תוך שמירה על בריאות ועל האיזון של המערכת האקולוגית החקלאית, הוא אתגר עולמי, שחקלאים מכל רחבי העולם מתמודדים איתו".

 

ליבוביץ מסבירה כי אלו הסיבות שמיקרוסופט בוחרת להשקיע משאבים רבים בתמיכה בסטארט-אפים הקשורים בתחום החקלאות. "בהסתכלות עתידית - אם באמת רוצים להשפיע גלובלית על הקיימות ועל ייצור מזון, כנראה שצריך לחשוב על סטנדרטיזציה של דאטה, שיתוף מידע, benchmarking ואנליטיקות על מידע כולל – כדי לייצר סביבה פרו-חקלאית".

 

"הטכנולוגיה יכולה לחסוך במשאבים ולייצר יותר מזון"

 

"מיקרוסופט אמנם אינה חברה חקלאית", אומרת ליבוביץ. "אבל אנחנו יכולים להיות פלטפורמת הדאטה, האנלטיקה והטכנולוגיה המתקדמת והמובילה של החקלאות, ובכך לסייע לחקלאים ולחברות חקלאיות לשפר את הפרודוקטיביות ולספק מענה לאתגרי הקיימות. אנו עושים זאת באופן מסחרי עם המוצרים שאנו מציעים לחקלאים, אך גם ברמה אקדמית, שבה אנחנו רוצים ליצור קהילה סביב נושאים כמו AI ולמידת מכונה (Machine Learning) בחקלאות".

 

"גישה גלובלית למזון ומים, ייצור בר קיימא של מזון, וצמיחה כלכלית של התעשייה כפי שהיא מספקת את האוכלוסייה ההולכת וגדלה בעולם – אלה 3 תחומיים מרכזיים אשר עליהם מבוססת החשיבות של הקיימות בחקלאות", אומרת ליבוביץ. "בהינתן העובדה ש- 1 מתוך 9 אנשים בעולם שסובלים מתת תזונה, ויותר ממחצית ממשאבי המים בעולם הדרושים לייצור חקלאי, הטכנולוגיה יכולה לייצר השפעה עולמית מסיבית כדי לחסוך במשאבים ולייצר יותר מזון".

 

זריעה מבוססת ענן

 

אחד מהפתרונות המוצעים הוא precision agriculture המשתמשת בטכנולוגיה כדי להוריד באופן דרסטי את עלות ההשקייה, הדישון, השתילה והקצירה של גידולים חקלאיים. הטכנולוגיה מבוססת על שיטות של למידת מכונה והעברת מידע שימושי למגדים.

 

למשל, במדינת אנדרה פראדש שבהודו, הצליחו לפתח אפליקציה שמאפשרת זריעה מבוססת ענן, ומסייעת לחקלאים להגיע ליבול אופטימלי וזאת תוך התבססות על מידע רב שנאסף הנוגע למזג האוויר וסוג האדמה. לפיתוח היו שותפות מייקרוסופט שסיפקה את פתרונות הבינה המלאכותית, קורטנה ו-Power BI, מכון המחקר לגידולים בינלאומיים ומכון המחקר ICIRISAT.

 

האפליקציה אוספת מידע דרך רחפנים שונים וחיישנים. אך איסוף המידע לא מספיק ויש צורך לוודא שהמידע גם מועבר בצורה טובה. לצורך כך, צוות הפיתוח החליט להשתמש ב"שטח לבן" – תדרי רדיו שאינם בשימוש בין ערוצים המשמשים לשידורי טלוויזיה. כך, המידע שנאסף נשלח בצורה מאובטחת וחלקה לחקלאים יחד עם מודלים עדכניים של תחזית מזג-האוויר, וניתוח נתונים היסטוריים של דפוסי גשמים מהם אפשר להעסיק על הצפי העתידי. ברגע שהחקלאים מקבלים את המידע הם יכולים לקבל החלטות מושכלות יותר הנוגעות למיקום, זמן וסוג הגידול שכדאי להם לשתול כעת וגם בכמה מים עליהם להשקות אותו וכמה דשן לתת לו. האפליקציה מאפשרת לחקלאיים להגיב בזמן אמת, לנקוט בשיטות פעולה יעילות יותר, לשמר את האקוסיסטם ולהניב יבולים חקלאיים בריאים.

 

גידול פוטנציאל היבול באמצעות ביג דאטה

 

חברה נוספת המספקת פתרונות מתחום הבינה המלאכותית לחקלאים היא האגריטק טראניס. הטכנולוגיה של טראניס מסייעת להגדיל את פוטנציאל הייבול ב-7.5% בעזרת ניתוח מידע ויזואלי שנאסף גם הוא על ידי צילום השטח החקלאי. השירות שמציעה החברה מיועד בעיקר לחקלאים המנהלים שטחי ענק בצפון ודרום אמריקה וכולל צילום השטח ברזולוציה גבוהה מאוד ע"י מטוסים ורחפנים מספר פעמים בכל עונה. לפי נתוני החברה, היא יודעת לאסוף מידע ויזואלי ברמת דיוק הגבוהה פי 500 מהקיים בשוק, ולהוציא מתוכו תובנות אגרונומיות הקשורות למחלות, חרקים או כל בעיה אחרת הקשורה בגידולי שדה. בהתאם לדאטה, יכול החקלאי לבצע תכנון מדויק יותר הנוגע לאספקטים של הגידול, כגון רכישת חומרי ההדברה, כח עבודה, השקיה ועוד.