סין: מי קונה אייפון? רק העניים, שרוצים להיראות עשירים

מיהם האנשים שקונים סמארטפונים של אפל? ניתוח שפרסם פורבס לפני ארבע שנים תיאר את משתמש האייפון הטיפוסי כיותר משכיל ומבוסס כלכלית בהשוואה למשתמש האנדרואיד; די הגיוני בהתחשב בזה שאפל מוכרת את המכשירים היקרים ביותר בשוק - ושרוב העולם קונה אנדרואיד. סקר חדש שפרסם מכון מחקר סיני בשבוע שעבר הופך את המסקנות האינטואיטיביות הללו על פניהן - ועושה הרבה רעש במדינה.  

לפי הסקר, רוכשי האייפון בסין הם דווקא בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר, בעוד לקוחות במעמד כלכלי גבוה משתמשים במכשירים של שיאומי ובעיקר וואווי. משתמש האייפון הסיני הממוצע הוא בעל השכלה תיכונית, משתכר 3,000-5,000 יואן בחודש (1,600-2,600 שקל), אין לו רכב או דירה בבעלותו. הסקר טוען עוד כי הפופולריות הגבוהה ביותר של מכשירי אייפון בסין היא בקרב נשים רווקות בנות 18-34. השיעור הגבוה של נשים מבין רוכשי האייפון תואם דווקא את הניתוח שפרסם פורבס בעבר, אבל בשאר הקטגוריות הפער בין הפרסומים גדול.

אייפון כסמל יוקרה? הסינים לא מתרשמים צילום: NARONG SANGNAK

אייפון זה עסק יקר גם בסין, אבל רוכשי האייפונים הסינים לא בהכרח קונים את הדגם החדיש ביותר. לפי הסקר המכשיר הנפוץ ביותר בקרב הקהל הסיני הוא עדיין אייפון 6, שיצא ב-2014. בסין מקובל למדיי לרכוש סמארטפונים מיד שנייה או מדגם ישן יותר. חברת המחקר מכנה את קבוצת משתמשי האייפון הסינים בשם ”העניים הסמויים“ - מבחוץ הם נראים כמי שמסתדרים לא רע כלכלית אבל בפועל מצבם הפיננסי בעייתי.

לעומת זאת, המשתמש הטיפוסי של וואווי הוא בוגר תואר ראשון עם שכר של 5,000 יואן ומעלה לחודש. לפי הסקר, האוכלוסייה בעלת ההעדפה הברורה ביותר לוואווי היא גברים נשואים בני 25-34. גם משתמשי שיאומי, שמפורסמת כיצרנית מכשירים זולים, משתכרים כ-5,000-10,000 יואן בחודש בממוצע (2,600-5,300 שקל), גבוה יותר מההכנסה של אנשי האייפון.

הסקר עורר עניין רב ברשתות החברתיות ובתקשורת הסינית - ומשם גם במערב, אבל לא קל להסביר את התוצאות שלו, והרקע שלו מעלה תהיות: חברת המחקר שמאחוריו, MobData משנחאי, לא חשפה את כל פרטיו. ולכן, יכול להיות שזהו מחקר שנועד למשוך תשומת לב (מה שאכן קרה) או להאדיר במכוון את המותגים הסיניים על חשבון המתחרה האמריקאית בימים אלה של מלחמת סחר סוערת.

סדרת האייפון האחרונה

סין היא בגדול גן עדן עבור מוצרי צריכה בינלאומיים יוקרתיים; כמי שהשתחררו רק בסוף שנות ה-70 ממערכת סוציאליסטית ובעצם רק בעשור האחרון הגיעו לרווחה כלכלית, סינים עירוניים מהמעמד הבינוני והגבוה אוהבים להראות שידם משגת בעזרת רכישת מותגים. האיכות של המותג היא לא הדבר הכי חשוב אלא היוקרה והתדמית שהוא משדר, או במילים אחרות עד כמה הוא מראה שיש לי כסף. סין היא חברה שאין בה כמעט כסף ישן אלא רק כסף חדש והנובורישיות נפוצה למדי.

אם האייפון כבר אינו מותג הפרימיום שהיה פעם, ומעמד הביניים המתעורר לא יכול לבטא דרכו עושר והצלחה, מדובר בחדשות רעות מאוד לאפל: החברה מתמודדת בשנים האחרונות עם נסיגה בנתח השוק שלה בסין כתוצאה מתחרות עם היצרניות הסיניות המקומיות הממצבות עצמן כשוות לה. נתח השוק של אפל עמד על 9% ברבעון השלישי של השנה לעומת 10% באותה תקופה אשתקד. לעומת זאת, וואווי היא המותג הנמכר במדינה עם 23% משוק הסמארטפונים ואחריה VIVO ו-Oppo עם 21% כל אחת ושיאומי עם 13%.

עולם חדש של טעויות זיהוי

מסתבר שיש עולם שלם של שיטות ואסטרטגיות שכל מטרתן היא פשוט לגרום להולכי רגל לא לחצות את הכביש באור אדום ולהיפגע על ידי מכונית חולפת. בליסבון, פורטוגל, האור האדום ברמזור רוקד כדי ליצור חוויה מעניינת יותר להולכי הרגל, ובצרפת יצרו מערכת שמפתיעה את מי שחוצים באדום עם קולות מאיימים של חריקת בלמי מכונית.

בסין כמו בסין עושים גם במקרה הזה שימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים, המלכה הבלתי מעורערת של עולם הטכנולוגיה המקומי בשנים האחרונות. כלי זיהוי פנים הם כיום פתרון מועדף לכל עניין בסין, אפילו להגבלת שעות המשחק של ילדים בסלולרי. בעיר נינגבו במזרח סין הולכי רגל שחוצים באור אדום עלולים למצוא את פניהם מוקרנות על מסך גדול כדי לבייש אותם ולגרום להם שלא לחזור על המנהג. אבל המערכת, כך מסתבר, רחוקה מלהיות מושלמת.

מערכת זיהוי פנים במסעדה בסין צילום: lsnglobal

הכל התחיל כשגולש בוויבו (הגרסה הסינית לטוויטר) עבר ליד מעבר החצייה וזיהה על המסך תמונה של דונג מינגז'ו, יו“ר ענקית המזגנים הסינית GREE ואחת מנשות העסקים המוכרות במדינה. ”איך היא חצתה באור אדום בנינגבו?“, תהה הגולש וצירף תמונה של המסך. אז זהו שהיא לא.

בדיקה שערכה משטרת התנועה העירונית גילתה איך הגיעו פניה המוכרות של דונג אל מסך הבושה. מסתבר שפניה הופיעו בשלט פרסומת על גבי אוטובוס שחלף על פני מעבר החצייה. האוטובוס באופן טבעי חצה את הצומת בזמן שהאור להולכי הרגל היה אדום וכך המערכת זיהתה את הפנים על גבי המודעה כעבריינית תנועה.

הטעות משעשעת ודונג עצמה לא התרגשה מהעניין כולו שאותו הגדירה כ“פעוט“, אך יש פה גם נושא די רציני. סין הופכת בשנים האחרונות לאלופת העולם בפריסת מצלמות ושימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים. בעוד במערב הטכנולוגיה מאומצת יותר בחשדנות, שבאה לידי ביטוי למשל בדברים שאמר נשיא מיקרוסופט בראד סמית החודש על הצורך ברגולציה גלובלית על הטכנולוגיה שנותנת לממשלות אפשרות לעקוב על כל אחד בכל מקום, בסין היישום של כלי זיהוי נעשה כמעט ללא הבחנה גם בתחומים בהם אפשר בהחלט למצוא פתרון אחר, כמו חצייה באור אדום.

נעזוב בצד את כל עניין הפרטיות, ונתמקד רגע בפאשלות: חברות זיהוי הפנים מתגאות כמעט תמיד בנתוני דיוק שקרובים ל-100% (בתנאי מעבדה כמובן) אבל כמו שאפשר לראות יש גם טעויות ממש מביכות. הפעם הנזק משעשע אבל בהתחשב בכך שזיהוי פנים משמש גם לעניינים משטרתיים כבדים יותר, כנראה בלתי נמנע שיהיו גם מעצרים שגויים על סמך זיהוי פנים והרשעות שגויות. בקיצור - עולם חדש ומופלא של טעויות בזיהוי.

בבריטניה כבר עלה לדיון הנושא של טעויות כאלה בעקבות דו“ח שפרסם מוקדם יותר השנה ארגון זכויות אזרח, שמצא שיעור גבוה של טעויות בזיהוי חשודים על ידי המשטרה באמצעות מערכות זיהוי פנים. אבל בסין המקרה הנוכחי נשאר למרבה הצער בגדר בדיחה ופחות כנורת אזהרה. אולי ישתנו שם דברים אם יקרה מה שקרה למערכת זיהוי הפנים שפיתחה אמזון: ניסוי שנערך בארה"ב גילה שהיא מתבלבלת בין חברי פרלמנט ובין פושעים מבוקשים.

קצרצרים

1. ענקית הרכב הגרמנית BMW תשיק בחודש הבא שירות הזמנת נסיעות בעיר צ‘נגדו בדרום-מערב סין. BMW היא יצרנית הרכב הראשונה שמקבלת רישיון בתחום הנסיעות השיתופיות במדינה, כאשר גם דיימלר הגרמנית מתכוונת להשיק שירות כזה בשיתוף עם יצרנית הרכב הסינית Geely. שוק הזמנת הנסיעות הסיני הוא הגדול בעולם ומגלגל 23 מיליארד דולר בשנה. בעוד בארה“ב 23% מהנסיעות מוזמנות דרך אפליקציה, בסין המספר עומד על 62% הזמנות אונליין. השוק הענק הזה נשלט כמעט כולו על ידי דידי צ‘ושינג שמחזיקה בנתח שוק של כ-90%. דידי אמנם עוברת תקופה קשה מאוד בעקבות שני מקרי רצח שבוצעו על ידי נהגי החברה, אבל קשה לראות את BMW מדגדגת אותה ממש. למה בעצם ש-BMW תצליח בשוק הזה, שאפילו אובר נכשלה בו ועזבה עם הזנב בין הרגליים? ההימור שלי הוא ש-BMW נכנסת לשוק לא כדי לעשות כסף ולגדול אלא בעיקר בשביל הדאטה שהיא תוכל לקבל, דאטה שיסייע לתוכנית הרכב האוטונומי שלה שמיועד ספציפית לביצוע נסיעות בהזמנה.

לא סכנה לדידי צילום: Donga Science

2. וויצ‘ט פיי (מבית טנסנט) ועליפיי (מבית עליבאבא) כבר שולטות ביד רמה בתחום התשלומים דרך הסלולר בסין עם נתח שוק משותף של 90%. שתי החברות אמנם השיקו פעילות במדינות רבות בעולם, כולל ישראל, אבל בינתיים זאת פעילות פסיבית שפונה רק לקהל התיירים הסינים המבקרים ולא מנסה לקסום למשתמשים מקומיים. שדה הניסויים של החברות בדרך לפריצה מסיבית יותר לעולם היא הונג קונג, העיר שתמיד נחשבה לציר בין מזרח למערב. בשבועיים האחרונים הודיעו שתי החברות זו אחר זו כי ישיקו שירות שיאפשר לנוסעי התחבורה הציבורית בהונג קונג לשלם על נסיעות באמצעות הסלולרי, כחלק מהניסיון להעביר את תושבי העיר מכרטיסי אשראי לתשלומים אלקטרוניים. וויצ‘ט פיי ועליפיי שניהם שירותים נוחים, אבל לא כל מה שעובד מעולה בסין יצליח במקומות אחרים בעולם, ראו מקרה האופניים השיתופיים הסינים של Ofo ומובייק, שמקפלים את הפעילות הבינלאומית לאחר התרחבות מהירה. הונג קונג עשויה להיות מקרה בוחן עבור החברות האם יש להן סיכוי בכלל לפרוץ מחוץ לסין היבשתית אל העולם. לראייתי, בעידן של חשדנות עולמית מוגברת כלפי סין, קשה לראות שירותים פיננסיים סינים תופסים בחו“ל בקלות.

3. הדרך להפיכה למעצמת על עוברת על פני שורה של ציוני דרך קטנים וגדולים, בכדור הארץ וגם בחלל. סין הולכת ומתקרבת לציון דרך נוסף בדמות השקת מערכת ניווט לווייני עולמית, מתחרה למערכת ה-GPS שמופעלת על ידי חיל האוויר האמריקאי, כאשר בשבוע שעבר הודיעה על שיגור שני לוויינים נוספים. לפי ההערכות מערכת Beidou הסינית תהיה מוכנה לספק שירותי ניווט בסיסיים בתוך שבועות למספר מדינות ברחבי העולם שחתמו עם סין על הסכמים. עד לסוף השנה יהיו כבר 19 לוויני ניווט סינים במסלול בחלל ומספרם צפוי לגדול 35 עד 2020, אז הם יכסו את העולם כולו. העלות של התוכנית מוערכת ב-9 מיליארד דולר וסין צפויה לדרוש משורה ארוכה של חברות - מיצרניות סמארטפונים ושבבים, דרך חברות רכב ותעופה - לתמוך ב-Beidou הסינית כתנאי לעבודה בשטחה. קשה לראות מי שיוכל לסרב, אז התרגלו להחליף את "תפעיל GPS" ב-"תפעיל Beidou".