הטבח בבית הכנסת: פייפאל מענישה אתר שהוא חממת ניאו נאצים

חממת רוצחים? לא אצלנו

הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג יצר סערה בארה"ב המפולגת; הרוצח, רוברט בוורס, נעצר ונמצא בחקירה - ועתה מחפשת החברה האמריקאית את מי עוד אפשר להאשים. גורמים ליברלים מאשימים את השפעת הנשיא טראמפ על התעוררות הניאו נאצים ויתר הלאומנים הקיצונים; הרפובליקנים, מצידם, טוענים שהסיפור היה נראה אחרת לו רק היו יותר בעלי נשק בתוך בית הכנסת ועוד. בינתיים, סימנה פייפאל גורם שתרם לפיגוע הזה ואף הענישה אותו: הרשת החברתית Gab. הרוצח בוורס היה פעיל בה והרבה לשטוח שם את משנתו - אותה קם ומימש. פייפאל הודיעה שגאב לא תוכל עוד להשתמש בשירותי התשלום והסליקה שלה כדי לממן את עצמה. למה? כי יש גבול ופייפאל לא עובדת עם מי שמצמיח רוצחים.

Gab הפך לאתר ברירת המחדל לכל הרפש הימני-קיצוני בארה"ב

ניטרליות בניוטרל

באמצע דצמבר שעבר נפל דבר: נציבות התקשורת הפדרלית ביטלה את ניטרליות הרשת, לקול צהלות ספקיות התקשורת. רשת שאינה ניטרלית מאפשרת להן להאיץ או להאט גלישה מסוג ספציפי, וכך להחליש חברות שהקימו שירותי תוכן מתחרים ולקצור רווחים. מי מרוויח מהחלטה שכזו? אך ורק הספקיות - והגורמים בממשל טראמפ שרוצים להסתחבק עם טייקונים. לא פלא שמאז, קודמו מספר יוזמות להשבת ניטרליות הרשת, בראשן חוק שנבנה בקליפורניה ותוכנן להיכנס לתוקפו בשנה הבאה. ציפיות גדולות היו לארגוני זכויות גולשים, גופי הגנת צרכנים ומומחי אינטרנט באשר הם מהחוק הזה. חלקם סברו שזהו, החוק הקליפורני יהיה הסמן העיקרי, ומדינות רבות בארה"ב ילכו באותה דרך תוך שהן קוראות תיגר על ההחלטה האומללה של הנציבות.

הגולשים האמריקאים נלחמים בכל כוחם עבור הזכות לגלישה ניטרלית צילום: Quartz

בסוף השבוע נודע ששלטונות קליפורניה יעצרו את הליך החקיקה ויקפיאו אותו עד שיפתרו סוגיות משפטיות שונות שנוגעות לנציבות - כך שהחוק לא יתקדם במשך שנה, אם לא יותר. אג'יט פאי, ראש הנציבות, מיהר לחגוג את מה שהגדיר ההישג שמוכיח שבעצם, עניין הניטרליות הוא לא כזה חשוב ולא כזה דחוף. לעומתו, טען הסנטור הקליפורני סקוט וויינר, שהסוגיות המשפטיות מצריכות התייחסות ושלאחר שייפתרו - ימשיך בקידום חוק הניטרליות. ספקיות האינטרנט בארה"ב יושבות ועוקבות אחר הסיפור הזה במתח רב.

מאז בוטלה ניטרליות הרשת, לא עשו הספקיות שינויים גדולים; הן חכמות, ויודעות היטב ששינוי גדול ומהיר יזכה להתנגדות רבתי. מבחינתן, הרבה יותר חכם להכין את השטח בצורה הדרגתית. או לפחות, כך היה עד להקפאת החקיקה. הן קצת הופתעו בשנה שעברה מההתנגדות של הציבור האמריקאי לביטול הניטרליות, כשלא ברור לאן תנשוב הרוח והאם יצליח הממשל הפדרלי לכופף את קליפורניה (ואיתה, מדינות נוספות שמעדיפות את הרשת שלהן ניטרלית). עדיין מוקדם לקבוע, אך יתכן שהשהיית החקיקה תיתן לספקיות את זריקת המוטיבציה הגבית הנדרשת כדי להתחיל לנצל את שמתיר להן החוק הנוכחי - כדי לסמן תוצאות בשטח, כמו צבא לפני הפסקת אש. נקווה שהציבור יתעצבן וימחה - ויראה למר פאי שבהחלט יש כאן משהו דחוף ומהותי שמחייב טיפול: ההגנה עליו מפני האינטרס הצר של תאגידי התקשורת.

קצרצרים 

1. דונלד טראמפ ממשיך להפליא ביכולתו לא להבין איך פועל העולם. לאחר שטוויטר דיווחה על ירידה במספר המשתמשים, הגיב הנשיא: "טוויטר מחקה הרבה אנשים מהחשבון שלי ואף חשוב יותר, הם כנראה עשו משהו שמקשה על הצטרפות - הם חנקו את הצמיחה שלהם עד לרמה שזה ברור לכולם. לפני כמה שבועות זו היתה רקטה, עכשיו זה צפלין! צבועים לגמרי". במילים אחרות: לטענת מנהיג ארצות הברית של אמריקה, טוויטר רשמה ירידה במספר המשתמשים משום שהיא לא רוצה שתומכי הנשיא יצטרפו ויעקבו אחריו. בפועל, האנשים שנמחקו מרשימת העוקבים שלו יכלו להיות בוטים - שנעלמו במסגרת מסעות טיהור הפיד שמבצעת טוויטר, או משתמשים שהפרו את תנאי השימוש בטוויטר. הירידה במספר המשתמשים נבעה, בין השאר, מפעולות יזומות לצמצום פייק ניוז, בריונות רשת, תעמולה זרה ושאר המחלות שמביאים עמם פרופילים פיקטיביים לטוויטר. מדברי הנשיא אפשר לטעות ולחשוב שהוא בעד כל מה שטוויטר מנסה למגר.

רכב אוטונומי: הציבור מפחד צילום: Intel Corporation

2. סקר של survey Monkey ו-Axios גילה ששני שליש מהציבור האמריקאי מפחד מכלי רכב אוטונומיים שייסעו בסביבתו. כ-80% מהקשישים - אחת האוכלוסיות שצפויות להפיק מקסימום תועלת מהמכונית העצמונית - טענו שיעדיפו להימנע מהן. הסקר, שנערך בקרב 3,514 איש בשבועות האחרונים, תואם סקר דומה של התאחדות התחבורה האמריקאית (AAA) ממאי האחרון, שלפיו 73% מהאמריקאים לא רוצים לנסוע במכונית אוטונומית ו-63% לא רוצים לחלוק את הכביש עם מכוניות שכאלה. האם זה יעזור להם? לא ולא: חברות הרכב וחברות הטכנולוגיה ידחפו לכולנו מכוניות אוטונומיות לגרון, בפרגון רגולטורי. יש יותר מדי רווח פוטנציאלי בשביל להתייחס לזוטות כמו, למשל, מה שאנשים רוצים.

הצבא האמריקאי יצטרך למצוא פתרון לבעיית הרחפנים, אם לא בירי אז אולי בשיטות מקוריות אחרות

3. החוק האמריקאי אוסר על הטסת רחפנים בקרבת בסיסי צבא (כמו במדינות רבות נוספות) - אך שני בסיסים בארה"ב סובלים מביקורי רחפנים יותר מאחרים: בסיס הצי קיטסאפ בוושינגטון ובסיס הצוללות קינגס ביי בג'ורג'יה. מנהלת התעופה האזרחית בארה"ב החריפה את נהלי איסור ההטסה בקרבת הבסיסים ואף הזכירה שלצבא מותר לירות ברחפנים שיתקרבו יותר מדי. כאן מתגלית בעצם חולשתו: הבסיסים הללו לא נמצאים באזורים נידחים אלא בקרבת מסלולי טיול ומקומות יישוב. קשה מאוד לאכוף איסורי טיסה תחת איומי ירי; אנשים מוכנים שבסיסי צבא ישבו בסביבתם, כל עוד הם לא פותחים במקרה, באש. עוד אתגר שלא ייפתר עד שלא תהיה מערכת לניטור ומעקב רציף אחר רחפנים.