דו"ח טכנולוגי
היית סומכת על אפליקציה שמבטיחה לך שלא תיכנסי להריון?
רגולטור התרופות האמריקאי נתן אישור לאפליקציית Natural Cycles על אף שכבר גרמה לעשרות הריונות לא מתוכננים בגלל ליקויי תוכנה, ארגוני הטרור מוותרים בעצב על יוטיוב אך מאוד אוהבים את דרופבוקס, ולמה שולחת ווטסאפ אנשים לשיר ולרקוד ברחובות הודו
ה-FDA, מנהלת המזון והתרופות האמריקאית, אישרה לשימוש רפואי את אפליקציית ניטור המחזור החודשי Natural Cycles. כ-800,000 נשים ב-160 מדינות משתמשות בה כדי לחזות את מצב הפוריות שלהן, במטרה להיכנס להריון או להימנע ממנו. חברת Natural Cycles בטח פותחת שמפניות, אבל אני יכול לחשוב על לפחות 37 נשים שיעידו שהחלטת ה-FDA אסונית.
בינואר השנה נודע ש-37 משתמשות שבדיות של NC נכנסו להריון, למרות שממש לא רצו, תכננו או נערכו לכך. הן פשוט סמכו על האפליקציה, שמנטרת מדדים כטמפרטורת גוף, ומשהו בתוכנה קצת פספס. נו, קורה, זו תוכנה. בית חולים שבדי ממשלתי בחן את הטענות, וגילה שמבין 660 נשים שדיווחו על הריון בלתי צפוי בפרק הזמן הרלוונטי, 37 נשענו על NC והליקוי בה היה הסיבה המובהקת להריון.
אפליקציית Natural Cycles
החברה חטפה אש מצדקת, וטענה להגנתה ש-37 נשים מתוך 660 זה אחוז כשל לגיטימי, שלא שונה בהרבה מזה של אמצעי מניעה אחרים. אבל כדי לא להסתבך, הוסיפה ההנהלה שלנשים מתחת לגיל 20 כדאי לוותר על Natural Cycles ולבחור בפיתרון אחר למניעת הריון. היא גם הוסיפה שבעלות מחזור לא סדיר, מצבים רפואיים שמשפיעים או סתם המון מזל רע כדאי להתייעץ עם רופא. או במילים אחרות, לא לסמוך עליה ורק עליה. קצת סותר את כל עיקרון אפליקציות הבריאות - שוק שמבטיח תוצאות זמינות בקלות, ללא הטרחה שבקביעת תורים וטיפולים. בחודש שעבר קבעה ועדת רגולטור הרפואה השבדי שהמסכנות אכן נכנסו להריון בגלל NC, אבל ששיעור הכשלים באפליקציה אכן תואם את מגבלות החוק המינימליות לאמצעי מניעה.
רק דבר אחד מפריע לי פה: שיעור ההצלחה של גלולות למניעת הריון עומד על כ-99% כשמשתמשים בהן כהלכה. ביצועי אפליקציות תלויות בהרבה פקטורים, כך ששיעור ההצלחה שלהן יכול להשתנות מהיום למחר. באג שלא צפו המפתחים? 10% פחות; בעיית שרתים? עוד 20%; גרסת האנדרואיד מצריכה תיקון וההפצה החדשה דפקה את הסנכרון למסד הנתונים? עוד 30%. ואלה מספרים שרירותיים - יתכן שדי במתכנת אחד ואיש QA אחד שבאו למשרד קצת עייפים והאפליקציה לא שווה כלום. גם היישומים הכי מוקפדים נופלים וכושלים חדשות לבקרים; פייסבוק, ווטסאפ, ווייז, ווינדוס. ולכולם תשתית טכנית מפותחת עשרת מונים משל NC ודומותיה.
"באג" זה לא שם טוב לילד צילום: שאטרסטוק
ועתה יש לנו את רגולטור התרופות המשפיע ביותר בעולם, שנותן אישור להשתמש באותה אפליקציה, גם במסגרת טיפולית. במובן מסוים מדובר בחדשות טובות: עכשיו המשתמשות יקבלו את חוות דעתו של הרופא המטפל ביחד עם NC, מה שאולי יכל למנוע את מקרי ההריון ההם בשבדיה. לכן, לא מן הנמנע שחוות הדעת תהיה "מה, נטורל סייקלס? גברת קופרובסקי, זו אפליקציה לא מדויקת, שכבר אכזבה בעבר. אל תגעי בזה". אבל NC היא רק אפליקציה אחת, ויש בשוק הרבה אחרות שטומנות בחובן סיכונים.
אפליקציות בריאות הן חלק מהחיים, ויש יותר ויותר מהן כל שנה. ומפתחיהן מוצאים דרכים לרקוד על הקו שבין בריאות ורפואה כדי לייצר רווחים, לגייס משקיעים וחוסר חלילה. אישור FDA הוא הגביע הקדוש: החברות מקוות לבנות בסיס משתמשים גדול, שיהווה אוכלוסיית ניסוי, ואז לבוא לרגולטורים בחיוך ולהגיד "רואים? זה עובד!" ולקבל חותמת. במקרים רבים זה בסדר ואין נפגעים. אבל יתכן שאם הניסויים הללו היו מתבצעים במסגרת רפואית אמיתית, עם גורמי ביקורת קשוחים, גם מקרים בודדים של פגיעה בפציינטים היו נמנעים.
מוסדות רפואיים מודעים לכך שיש סיכוי לפגיעה במהלך ניסוי של טיפול חדש - ושיהיה עליהם להקפיד על כל פסיק ולפצות אם צריך. חברות מסחריות, לעומתם, פשוט קוברות איזה תת-סעיף בעמוד 400 של מסמך תנאי השימוש שלהן. במילים אחרות, סימכי על הרופא שלך ולא על אפליקציות פלא. בוודאי כשמדובר במשהו משנה-חיים כמו הריון.
בוא, אל-בגדדי, הולכים
חדשות טובות ליוטיוב: מחקר של ארגון SITE intelligence group גילה שארגוני טרור כאל-קעידה, דאע"ש ודומיהם ויתרו על הפלטפורמה שלה להפצת מסרי השנאה וגיוס הפעילים. המחקר התבסס על ניתוח נתונים מאפריל עד אוגוסט השנה, שמראים שהשיטה של יוטיוב, מה שלא תהיה, עובדת. כן, אף אחד לא יודע בדיוק אילו כלים מפעילה יוטיוב והאם גייסה יותר בודקי תוכן, אלגוריתמים חכמים, או הפעילה כלי סינון אחרים. כך או כך, המחבלים פשוט ראו שכשמסריהם מגיעים ליוטיוב הם נמחקים במהירות, ושמתחיל ניטור של השרתים והמערכות מהם מועלים הסרטונים.
מתוך סרטון תעמולה של דאע"ש
אותו ניתוח גילה שיש חברת טכנולוגיה אחרת שצריכה לדאוג מהיקפי השימוש בשירותיה: דרופבוקס. מסתבר שגורמי טרור בינלאומי מעדיפים את פלטפורמת האחסון הפופולרית על פני רוב השיטות האחרות, כדי לשמור את התכנים ולשתף אותם. גם גוגל דרייב וגוגל Photos משרתות נאמנה את המחבלים, אך לפלטפורמות אלה יש גישה לכלים שהופעלו ביוטיוב, כך שכנראה ששם המצב זמני. דרופבוקס הודיעה שהיא מגנה בחריפות כל שימוש בשירותיה לתמיכה בפעילות טרור ושתמחק כל תוכן כזה שתמצא. כלומר, אם תצליח למצוא אותו. לא קל לזהות תוכן טרור בתמונות וסרטונים, וזה מצריך טכנולוגיות שלא נמצאות בידי כל חברה.
בעולם מושלם, כלי סינון תוכן טרור לא היה מידע קנייני, אלא משהו שחברות מחויבות לשתף זו עם זו. המטרה היא להחליש, להגביל, לשחוק ולבסוף לחסל את גורמי הטרור הרצחניים - לא רק לאפשר לחברות הטכנולוגיה להגיד "אצלנו? אצלנו כבר כמעט שאין מחבלים וסרטוני עריפה!". כן, ברור שהחברות יתנגדו לדבר כזה, אבל מפעם לפעם צריך לגרום להן לפעול לטובת הכלל, ולא רק לטובת המותג ושורת הרווח.
קצרצרים
1. מארק בניוף, מנכ"ל סיילספורס, יוצא נגד מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי בנושא רגיש מאוד בסן פרנסיסקו: משבר מחוסרי הבית. בימים אלה מתבשלת בעיר חקיקה שתממן שיפור שירותים עירוניים ע"ב חברות הטכנולוגיה למיניהן. דורסי צייץ שהוא רוצה לעזור לעירייה ולטפל בבעיות התושבים, אך לא חושב שהחקיקה האמורה היא הדרך הנכונה. בוודאי; אם יש משהו שחברות טכנולוגיה שונאות לעשות זה לשלם על משהו שלא ייצר עבורן ערך. "איך בדיוק וכמה תורמים דורסי והחברה שלו לעיר, להומלסים, לבתי החולים הציבוריים ולחינוך הציבורי?" צייץ בניוף בתגובה. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, אמר בניוף בראיון שתושבי סן פרנסיסקו רוצים לראות טיפול טוב יותר בחסרי הבית ובסוגיות ציבוריות אחרות, אך שחברות הטכנולוגיה אינן הכתובת; לדבריו, המנכ"לים שלהן חיים בתוך הבועות המאושרות שלהם, ושואפים להימנע מלתרום ולסייע.
מארק בניוף צילום: בלומברג
2. ואם בסן פרנסיסקו עסקינן - בעיית העוני בעיר צפויה להחריף, ודו"ח חדש חושף את מימדיה: לפי דיווח של Recode, תשעה מכל עשרה עובדים בסן פרנסיסקו מרוויחים כיום פחות משהרוויחו ב-1997 (הנתון כולל התאמת אינפלציה). כל המשכורות יורדות - חוץ מאלו של עובדי ההייטק בדרגי הביניים ומעלה. ככה זה כשמיעוט קטן הופך עיר גדולה לכלי שרת עבורו, ללא מעורבות ובקרה ממשלתית אמיתית. לא פלא שאפילו מנכ"לי הייטק כבניוף מתעוררים וקוראים לשינוי המצב, ושנגדם עומדים אנשים כדורסי.
3. תושבי כמה ערים וכפרים בצפון הודו הופתעו מאוד בימים האחרונים: למחוזותיהם הגיעו משאיות ירוקות במיתוג של ווטסאפ, מהן בקעה מוזיקה קצבית והחוצה קפץ צוות בידור ששר שירים על פייק ניוז. זה לא שאפיק הצמיחה הבא של פייסבוק הוא אמנויות הבמה. הלוואי שהיה; תופעת הפייק ניוז וההסתה לאלימות בצפון המדינה חמורה מאוד וכבר הובילה לעשרות מקרי רצח. החיבור שם לרשת הוא בזמינות חלקית מאוד, כך שקמפיינים בכלי התקשורת לא עושים את העבודה. לכן יצאה ווטסאפ לרחוב בעצמה. ואת השיטה הזו למדה ממשטרת הודו: שוטרים עברו במאי האחרון כפר-כפר והסבירו לאנשים דבר שפה אצלנו יודעים מזמן - שאסור להאמין לכל פיפס באינטרנט.
4. נקנח בפינת הביזאר; אתר חדש בשם "מי שילם 99 סנט?" עלה לאוויר, ומטרתו אחת: לספר לכם מי שילם לו 99 סנט, אם תשלמו לו 99 סנט. כל שעליכם לעשות זה להזין שם (בדוי או אמיתי), כתובת מייל ופרטי אשראי ופרסטו - אתם חלק מקהילת הפראיירים החדשה. למה פראיירים? כי מאחורי האתר עומדת, כמסתבר, חברת Thinko שעוסקת בפיתוח שירותי רשת שיווקיים. והאמינו לי, רשימת כתובות מייל מאומתות שווה לה הרבה יותר מ-99 סנט לראש.
