ממשלת ארה"ב תובעת את קליפורניה כי ניסתה להגן על ניטרליות הרשת
התובע הכללי של ארה"ב יוצא למלחמה במחוקק הקליפורני שניסה להגן על זכויות הגולשים במדינה מתאוות הבצע של ספקיות האינטרנט, מדוע פייסבוק חיכתה שלושה ימים לפני שהודיעה על הפריצה האחרונה אליה, ואיך הצליח מהנדס בודד לבטל את הפטנט שחולל מלחמה בין וויימו ואובר
חוק לא חוקי
המאבק על ניטרליות הרשת נמשך: הדיו בחתימת מושל קליפורניה על אישור חוק חופש הגלישה המקומי טרם יבש, וכבר הוגשה תביעה מצד משרד המשפטים האמריקאי נגד המדינה הסוררת - שמתעקשת להמשיך ולקיים רשת ניטרלית, כזו שמעדיפה את זכויות הגולשים ולא את חיוכי ספקיות האינטרנט. ניטרליות הרשת, הזכות ליהנות מתוכן באינטרנט באופן זמין ואחיד ללא תלות באינטרסים של החברות שמספקות את החיבור, נמצאת בסכנה: ממשל טראמפ ביטל אותה בדילוגים עליזים, והופתע לגלות שמדינות ארה"ב עצמן לא מיישרות קו אוטומטית.
הפגנת תמיכה בניטרליות רשת צילום: Quartz
לפי ג'ף סשנס, התובע הכללי של ארה"ב, החוק עצמו הוא נגד החוק. "שוב המחוקק הקליפורני מנסה ליישם חוקים קיצוניים ובלתי חוקיים כדי לסכל מדיניות פדרלית" קיטר סשנס והוסיף כי "מדינות אינן מחוקקות לגבי מסחר בין מדיני. זוהי הסמכות של הממשל הפדרלי". הצופה התמים עשוי להיות מופתע מעמדתו של סשנס, שכרפובליקני וותיק 'אמור' לתמוך בזכות המדינות לרגולציה עצמית על פני רגולציה פדרלית, עמדת המפלגה משלהי המאה ה-19. עם זאת, אף אחד לא באמת צריך להיות מופתע שנאמנות ממשל טראמפ ושלוחותיו היא לתאגידים גדולים - כאלה המממנים קמפיינים בבחירות ורוכשים ערוצי חדשות - על פני האזרח הקטן.
קליפורניה אמנם מובילה את המאבק הספציפי, אך היא לא המדינה היחידה בארה"ב שמילאה את הוואקום הרגולטורי של ממשל טראמפ עם חקיקה משל עצמה, ישנן עוד שלוש כאלה לפחות, והן ודאי אינן האחרונות, במיוחד אם החוק יצליח להתקדם. "היינו כבר בסיפור הזה: כשטראמפ וסשנס תבעו את קליפורניה וטענו שאין לנו את הסמכות להגן על מהגרים" אמר הסנאטור הקליפורני סקוט ווינר. "קליפורניה נלחמה בטראמפ וסשנס אז, קליפורניה ניצחה, וקליפורניה תילחם בתביעה הזו גם".
ג'ף סשנס צילום: רויטרס
בדיוק מכך חושש מר סשנס. טרם קבלת תפקידו הנוכחי, שירת כסנאטור מטעם אלבמה במשך 20 שנה, אותה מדינה שישבה פעם בלב המאבק על עצמאות מדינית מסוג שונה: הזכות להיפרד מארה"ב כדי להמשיך להחזיק עבדים, מה שהפך לימים להיות מכונה מלחמת האזרחים. הקונפדרציה אולי הפסידה במלחמה, אך השיירים התפיסתיים והחקיקתיים שלה עדיין מורגשים באלבמה, מספיק בכדי לעורר בדינוזאורים פוליטים כמו סשנס חשש מוצדק מפני היכולת של מרד מקומי לצאת מכלל שליטה, ולהפוך לבעיה פדרלית.
התובע הכללי של מדינת קליפורניה, חוויאר בסרה, לא בורח מעימות. "קליפורניה לא תאפשר לקומץ סוחרי-כוח להכתיב מקורות מידע או את המהירות בה אתרים נטענים", אמר. "אנחנו עדיין מסורים להגנה על חדשנות, הוגנות וחופש ביטוי". אל בסרה מצטרפים עוד 19 תובעים כלליים ברמה המדינית שמתכוונים לתבוע את ממשל ארה"ב על ביטול הרגולציות של השנים האחרונות. ספקיות חיבור האינטרנט המהיר צפויות אף הן להצטרף למסיבה, ולתבוע את המדינות המגבילות את חופש פעולתן. היות ויש רק 57 ספקיות בארה"ב העונות להגדרת 'אינטרנט מהיר' ורבות מהן מקומיות למדינה אחת בלבד, זו תהיה הפעם הראשונה בה ריכוזיות השוק תשחק לטובת המדינות בצמצום הכמות האפשרית של התביעות.
ביקום המקביל הביזארי בו מתקיימת המציאות הפוליטית של 2018, אין לדעת מה יעלה בגורל החוק הקליפורני שנחשב כרובריקה לחקיקה בנושא ניטרליות רשת. עם זאת, ניתן לשאוב מעט עידוד מהעובדה שחוקים כמו אלה שהועברו באירופה לגבי מידע ופרטיות משתמשים מאלצים חברות לשנות מהיסוד את דרכי הפעולה שלהן, שינוי שעשוי לחלחל - אם כי באיטיות כמעט בלתי נסבלת - גם למדינות בהן כרגע לא קיימת חקיקה מניעתית בנושא.
1.6 מיליארד סיבות טובות
בערך 90 מיליון גולשים נדרשו להתחבר מחדש לאפליקציות פייסבוק ומסנג'ר בסוף השבוע האחרון, לאחר שפרטי ההתחברות של כ-50 מיליון מחשבונות אלה הגיעו לידיהם של האקרים. בימים שעברו מאז פורסמו עשרות כתבות בנושא, ורובן ככולן מעידות שהפרצה התגלתה ביום שלישי. מדוע, אם כך, פרסמה פייסבוק הודעה בנושא רק ביום שישי?
ישנה סבירות גבוהה שהסיבה נוגעת בסכום הקנס שעלולה פייסבוק לקבל מהאיחוד האירופי - 1.6 מיליארד דולר - אם יתגלה שהפרה את חוק הגנת המידע GDPR. מי שחושש שפייסבוק מצפצפת על החוק האירופי כפי שהיא מצפצפת עלינו, אולי יתעודד לגלות שהחברה פרסמה את דבר הפריצה למאגריה רגע לפני הדדליין של המחוקק האירופי - 72 שעות. העובדה הזו אולי לא מזכה את פייסבוק בפרס נובל על התנהגות מוסרית ברשת, אבל מהווה אינדיקציה אפשרית לכמה רחוק היא מוכנה למתוח את החבל.
צל אירופי כבד. GDPR
זה לא הרודיאו הראשון של פייסבוק; החברה התמודדה עם אינספור פרצות אבטחה בעבר, אך שני דברים יוצאים דופן במצב הנוכחי: היקף הפריצה - שחשפה את פרטיהם של עשרות מיליוני משתמשים תוך שעות ספורות, וצילו של חוק GDPR והעונשים הטמונים בו.
בה בעת שהיא נדרשת לספק תשובות ואינפורמציה לגורמים אירופיים, פייסבוק יכולה להוסיף לערימת הבעיות שלה גם תביעה ייצוגית במגרש הביתי שלה, בקליפורניה. התובעים טענו שרשלנותה של פייסבוק היא שגרמה להם לחשיפה לנזקים ולגניבת זהות פוטנציאלית. הגם שהיקף נזק הפריצה עדיין אינו ברור, מספר דברים ברורים: גניבת המידע התאפשרה בגלל עדכון שביצעה פייסבוק עצמה ופרצה שנשארה פתוחה לפני קרוב לשנה. פייסבוק עדיין אינה יודעת מי עומד מאחורי הפריצה ומה היקף החשיפה, וזו לא הפעם הראשונה או האחרונה.
ככל שקיימים מקטרגים מימין ומשמאל, ישנם גם תומכים של ענקית המדיה, לדבריהם המקרה האחרון הוא בלתי נמנע במציאות המקוונת בה אנו חיים. עם זאת, פייסבוק היא לא "מקושרים" והשנה היא לא 2005; זו חברת ענק שמרוויחה הון מלסחור במידע האישי של המשתמשים שלה, מידע שחלק נכבד ממנו מנוצל או מסונכרן ללא הסכמת בעליו. חברה שלוקחת מידע ללא רשות ומוכרת אותו הלאה יכולה לנסות, לכל הפחות, להקדיש יותר משאבים להגנה ראויה שלו.
פטנט או קסם?
חדשות מתסכלות לאובר: בסופו של מאבק משפטי יקר, ועיצוב מחדש של טכנולוגיית הלידאר שלה (יקר אף הוא, יש לשער) - מסתבר שהכל היה לחינם. פטנט מס' 936 שרשמה חברת וויימו, התובעת מול אובר, אינו שייך לחברה ושרטוטים שונים שלו ממקמים אותו בין "העתק" ל"קסם".
מי שחשף את ההתפתחות האחרונה הוא אריק סווילדנס, מהנדס בעל חברת אחסון ענן קטנה ובלי אף סוס במירוץ אל טכנולוגית הלידאר, מלבד עניין בריא בנושא. כך קרה שהיגיון פשוט, עניין בפטנטים, מהנדס עלום שם וששת אלפים דולר הצליחו היכן שצוות משפטי ממולח ומתוגמל היטב נכשל חרוצות: להוכיח שלוויימו אין זכות לפטנט כלל.
ג'ון קרפצ'יק, מנכ"ל וויימו צילום: בלומברג
"לא יכולתי להאמין שהפטנט לא היה קיים כבר", הסביר סווילדנס בהתייחסו לשרטוטים הפשוטים יחסית של הטכנולוגיה שיצאו לאור בעת המשפט. מחקר שביצע סווילדנס הוביל אותו למספר פטנטים שקדמו ל936 של וויימו, והוא החליט - במפתיע - להשקיע מכספו האישי בקריאת תיגר על הפטנט. עתה נפלה ההכרעה כי הצדק עם סווילדנס והפטנט אותו רשמה וויימו מבוסס על מערכת זהה למספר פטנטים קודמים, ובפרט פטנט 558 של חברת ולודין.
הגילוי האחרון אמור להיות מביך במיוחד עבור החברה, בהנחה ומישהו שם בוויימו עוד יכול לחוש מבוכה, כי ולודין הייתה זו שסיפקה לוויימו את עשרות הלידארים הראשונים שרכשה טרם החליטה להתחיל בייצור בעצמה. וויימו ניסתה אף להגיש שרטוטים מחדש של הפטנט בניסיון נואש לרשום אותו, אך האחרונים נדחו בין היתר בשל פרטים בלתי אפשריים פיזיקלית כמו חשמל בחוט בודד שזורם לשני כיוונים. רשמי הפטנטים כינו זאת באדיבות יבשה "קסם".
הדובדבן שבקצפת הגיע בדמות עקיצותיו של מנכ"ל וויימו, ג'ון קרפצ'יק; הנ"ל טען אשתקד שוויימו תוכל סוף סוף "לחסוך 90% מעלויות הייצור וליצור מוצר טוב ואמין יותר מבעבר". בתביעה מול אובר טענה וויימו, כזכור כי הפיתוח היה כרוך ב"שנים של מחקר מורכב והוצאות כספיות עצומות" מצד החברה.
אובר, שמתמודדת עם הרבה בזמן האחרון גם בלי קשר לוויימו, הודיעה כי לא, אין לה שום תכניות לשנות לחלוטין בפעם השניה את טכנולוגית הלידאר שלה, וטרם הכריזה אם תגיש תביעה נגד וויימו. יש לקוות שלכל הפחות, כמה מעורכי הדין שפישלו כאן יישלחו לחופשי, במסגרת מקצה השיפורים של החברה.
קצרצרים
1. ה-FBI השתמשה לראשונה בטכנולוגיית זיהוי הפנים של האייפון X למטרה חשובה: לכידת פדופיל. צו חיפוש שהשיגה הבולשת עבור חשוד בשם גרנט מיכלסקי איפשר לה להשתמש בפניו כדי לפרוץ את מכשירו. החוקרים התקשו להוציא מידע מהטלפון, שהיה נעול גם בסיסמה - מנגנון אבטחה מובנה במערכת ההפעלה. בצירוף מקרים קצת משונה, מערכת החוק האמריקאית המאפשרת לשוטרים להשתמש בסריקות אצבע/פנים של חשודים ללא הסכמתם, ומאפשרת לחשודים לא לשתף את רשויות החוק בסיסמאותיהם, במסגרת זכות השתיקה. לשמחתם של החוקרים ורבבות הורים מודאגים ברחבי ארה"ב, גם את האייפון X ניתן לפרוץ, וכך נעשה.
2. רדיט מציגה: כרטיס יציאה מהכלא, על בסיס התנהגות טובה. הפלטפורמה הנהיגה עד כה מדיניות בה פורומים שנחשבו בזויים או 'רעילים' במיוחד (למשל כאלה עם תמונות של ילדים מתים) הושמו בהסגר- לא ניתן לפרסם בהם ולא תראו אותם בשיטוט באתר, אך לא נחסמו. עתה מציגה רדיט תכנית שיקום לפורומים שהיו רעילים ושינו את דרכם. ב-27 בספטמבר הכריזה החברה שתאפשר למנהלי קהילות שיוכלו להראות "שיפור קהילתי עקבי" לערער על השמתן בהסגר ולשוב לחיק המיינסטרים בשירות. ההחלטה משמעותית בעיקר מפני שהיא מעודדת את מנהלי הקהילות לצנזר מה שלא הכרחי לפרסם (דוגמת תמונות 'מפתות' של נערות קטינות) תמורת האפשרות לפרסם בדף ולחזור לרווחיות, מה שבתמורה צפוי להעלות את איכות התוכן.
