הקברניט
דרקון עם גלגלי עזר: מדוע חיל האוויר הסיני יפסיד לכל יריב מערבי?
המעצמה הקומוניסטית בנתה את אחד מחילות האוויר הכי גדולים ומתקדמים בעולם, אך יש בו ליקוי מבני קריטי אחד, שבגללו ייכשל מול ארה"ב, קוריאה ויפן: הטייסים שלו הם מתוצרת סין - ופשוט יתפרקו בקרב. למה זה כך, ומה הקשר לכדורגל?
שלום, כאן הקברניט; עם כל הכבוד לארה"ב, סין היא המעצמה המשפיעה בעולם. וכמו כל מעצמה מכובדת, יש לה חיל אוויר גדול ומפואר. אך למרבה ההפתעה, חיל האוויר הזה כנראה ייכשל ברגע האמת - בו ייתקל בטייסי יפן, קוריאה או ארצות הברית.
- האנטנה הסודית שמקפלת טילים: כך עובדת לוחמה אלקטרונית
- מה יקרה למטוס שייכנס למשולש ברמודה?
- מכישלון צורב לתהילת עולם: F4 פאנטום 2, אגדה קשוחה עם כנפיים
הסיבה היא אולי טיפ-טיפה טכנולוגית, שכן מטוסים סינים נחותים קצת ממטוסים מערביים (על מטוסי סין עצמם אספר לכם בקרוב, בטור משלהם) אך הכישלון הזה יגיע בעיקר משום שאת מטוסי סין יטיסו טייסים סינים.
טייסי חיל האוויר הסיני
לפני שאואשם בגזענות, אסביר שלסין יש תרבות שנשענת על ציות ושרשרת פיקוד נוקשה ביותר, דבר שבולט במיוחד בצבא. טייסי הקרב של סין לא מתאמנים בקבלת החלטות מהירה - דבר חיוני בלוחמה אווירית. למעשה, לפי דיווח בעיתון התעופה הסיני קונג ג'ן באו, בכל פעם שקורה משהו קצת אחר משתוכנן בתדריך המשימה, יעלו הטייסים מול הבקרה הקרקעית ויבקשו פקודות והנחיות. חיל האוויר הסיני הוא כל כך תבניתי, שבתרגיל הפצצה נסיוני אחד קיבלו הטייסים יד חופשית - והם כל כך הופתעו שהחטיאו את כל המטרות.
מטוס J7 סיני משגר רקטות לעבר מטרה קרקעית
התרבות הצבאית בסין בנויה על מידור-יתר, עד כדי כך שלפעמים מפוצלות ומפוזרות טייסות בין בסיסים שונים, כדי שאף טייס, חס וחלילה, לא יצבור יותר מדי ידע או יפתח די ביטחון כדי ליזום מהלכים בעצמו. עבור המצביא הסיני, יש בכך היגיון; אין דבר שמפחיד את השלטון יותר ממצב בו קצינים צעירים מתחילים לחשוב בעצמם ולהתנגד לצעדיו.
טייסים סינים צופים בנאומו של הנשיא שי ג'ינפינג
אבל כל טייס במערב יאמר לכם שזה אבסורד. פון קלאוזוביץ' כתב בספרו הקלאסי שהמלחמה היא ממלכת אי הוודאות. אם כך, הלוחמה האווירית היא ארמון הקיץ של המונארך: בכל רגע נתון יכול לצוץ סיור מטוסי אויב שקצת הקדים היום, שש סוללות נ"מ ניידות יכולות להתחיל לפעול, אוניה שזוהתה כספינת מסחר פתאום מתגלה כספינת טילים או שסתם עף איזה טיל משום מקום והופך שניים מחברי המבנה שלך לכדורי אש כתומים. כל אלה מחייבים תגובה של עשירית השנייה, לא טלפון למפקד עם שאלת "מה עושים, בוס?".
מטוסי J15 סיניים, מבוססי סוחוי 27
הבה נצייר תרחיש בסיסי כדי להמחיש זאת. רביעיית מטוסים נמצאת בפטרול באזור מתוח. המודיעין מתייחס לסיור אויב שיש סבירות נמוכה להיתקל בו, וטיסה בסמוך לקשת גילוי ותקיפה של סוללת נ"מ מתקדמת. לפתע מתחילות מערכות ההתראה לצרוח בקוקפיט; מכ"מ נעל על כל המטוסים במבנה, ומס' 4 מדווח על שיגור. הטווח קצר משנצפה; סוללת הטילים הוזזה כמה ק"מ בלילה, או תוגברה בסוללה ניידת. מטוסי האויב כנראה שכבר הוכוונו אל עבר המבנה. הטיל יפגע בתוך שמונה שניות.
טייס קרב סיני בטיסה
מה עושים? טייס אמריקאי ייבהל, אך ישבור בחדות אל מסלול הטיל, ידווח בקשר וישגר אמצעי הטעיה תוך שהוא משנה גובה ודפוס תנועה; טייס ישראלי יעשה משהו דומה, עליו לא נרחיב, כנראה שמבלי להיבהל; וטייס סיני? "הלו, בוס, אתה שומע? אנחנו שלושים מייל מערבה מנ"צ ארבע,הרגע ירו ע.." והטיל יסיים לו את המשפט.
טייסי קרב סיניים נערכים להמראה
הכשרת טייסים דומה, במובן מסוים, להכשרת כדורגלנים: לומדים את הבסיס ומתאמנים, כשלכל שחקן יש את היכולת לבצע תפקידים שונים בהתאם למה שקורה על המגרש - ותפקיד ליבה שאותו הוא מבצע בהתאם לתוכנית ההתקפה וההגנה שהגדיר המאמן. כדי לשנות את התוכנית בזמן אמת, המאמן מסמן לקפטן או זורק לו מילה ודי בכך. בטיסה קרבית, הקפטן הוא מוביל המבנה - הטייס המנוסה או המתאים ביותר לנהל את המשימה מן השטח. אבל מוביל סיני לא יודע לנהל משימה בשטח; פשוט לא לימדו אותו. במובן הזה, מבצע אווירי סיני נרחב, בו עשרות ומאות מטוסים, שקול לקבוצת כדורגל בה אף שחקן לא יכול למסור בלי שקיבל מילה מהמאמן. לך נהל מלחמה עם תורת לחימה גרועה שכזאת.
טייסים וצוותי קרקע סיניים מול מטוס J10
צבא סין מודע לבעיה הזו, אך קרוע בין הצורך הטקטי בשיפור יכולת התגובה והיוזמה של הטייסים - ובין רוח המפלגה, שמתייחסת ליוזמה בשורות הצבא כאל מחלה זיהומית. נערכים ניסויים בהם מקבלים הטייסים קצת יותר חופש פעולה, אבל לטייס מנוסה לא קל לשרטט מחדש את מפת החשיבה שלו. ויחלפו שנים בטרם יוכלו טייסי סין להגיע לרמה הנדרשת של עצמאות, יוזמה ויצירתיות.
דרקון עם גלגלי עזר צילום: שאטרסטוק
בינתיים, מנסה הסקטור הביטחוני התעשייתי בסין למצוא פתרונות טכנולוגיים: יכולת גילוי מטווחים ארוכים במיוחד תעניק לטייסים יותר זמן להתייעצות עם הקרקע; אלגוריתמים חכמים שיזהו סיכונים בלחימה יוכלו להגיב במקום הטייס, וכך לאפשר לו לשרוד מבלי שיצטרך לחשוב יותר מדי; ומטוסים חמקנים מתקדמים יאפשרו טיסה לעומק שטח האויב, כך שגם לאחר גילוי ובלאגנים אחרים, יתקשה היריב להפיל את התוקפים.
מטוס ה-J20, חמקן הקרב הסיני
חייבים להעריך את היצירתיות הסינית במקרה הזה: כולם יודעים שהשלטון בעייתי ומציב מגבלות בלתי אפשריות, אך מוחות מבריקים מנסים למצוא דרכים לעקוף אותן ועדיין להשלים את המשימות.
לראייתי, זה חבל. האתגר המרתק בטיסה קרבית הוא המבחן השכלי-הכרתי כל פעם מחדש. טייסים נבנים כמכונות חשיבה במערב, כך שיוכלו להתמודד עם הנסיבות הכי תלושות ומוזרות, להכריע את היריב ולשוב הביתה בשלום. במובן הזה, בטח מבאס להיות טייס קרב בסין.
זוג מטוסי J10 דו מושביים, בטיסת הדרכה
אך לא הכל אבוד ולסין יש ממי ללמוד: שותפתה רוסיה. כ-50% מאמצעי הלחימה בסין הם מתוצרת רוסית או מייצור מקומי של טכנולוגיה רוסית ברישיון. סין אמנם עובדת קשה כדי לצמצם את התלות הזו ומטוסי הקרב החדשים שלה תוכננו ונבנו עצמאית, אך עדיין מתקיים שת"פ הדוק בכל הנוגע לשיטות ואסטרטגיות לחימה.
סין מקבלת שיעורים פרטיים מאחד המורים הכי טובים בעולם: לחיל האוויר הרוסי יש מאה שנות טקטיקה אווירית, מתוכן עשורים שלמים של משחקי שמירת נגיעה עם חילות האוויר של ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה ואפילו ישראל. ולכן, אנליסטים של סוכנויות מודיעין מערביות עוקבים באלף עיניים אחר כל תרגיל שמבצע חיל האוויר הסיני - כדי לגלות האם אימץ טקטיקות רוסיות ואחרות. בסופו של דבר, חיל האוויר הסיני הוא עדיין אלמנט אסטרטגי משמעותי בכל עימות עם המעצמה הקומוניסטית; וכל קצין מודיעין מערבי חושש מהרגע בו המפלגה תסיר את גלגלי העזר מהטייסים שלה.
