סודות הטיסה
למה הטיסה מישראל לאירופה וארה"ב לוקחת יותר זמן מהטיסה חזרה?
זה נשמע אבסורדי: המרחק הוא אותו מרחק והטייסים לא טסים מהר יותר כדי להביא אתכם הביתה. הסיבה היא זרמי אוויר ספציפיים, שנושבים בעוצמה. האם הם משפיעים על מחירי הכרטיסים?
- היכן עדיף לשבת כדי לא להידבק במחלות בטיסה?
- מה יקרה למטוס שייכנס למשולש ברמודה?
- גבירותי ורבותי, התחלנו בהנמכה לשדה: איך נוחת מטוס נוסעים?
זה נשמע קצת אבסורדי; המרחק הוא אותו מרחק והטייס הרי לא נותן גז כדי להביא אתכם הביתה מהר יותר. למעשה, טייס שיטוס מהר מהנדרש ישרוף יותר דלק, יעלה לחברת התעופה הרבה יותר כסף וכנראה שיחטוף צעקות מהבוס שלו. אבל כשמתעמקים בעניין, רואים שישנן סיבות טובות בגינן הטיסה מזרחה כמעט תמיד מהירה מהטיסה מערבה.
איך זה שהדרך מתקצרת כשטסים הביתה?
בגלל זרמי הסילון. רוב יעדי הטיסה הפופולריים בקרב ישראלים נמצאים מערבה מכאן, כך שזהו כיוון הטיסה העיקרי. בנוסף, טיסה ישר מזרחה היא בעייתית: היא תצריך זגזוג סביב סוריה, איראן ועיראק - מעליהן לא מומלץ לטוס בימים אלה. בפלנטה שלנו קיימים ארבעה זרמי אוויר טבעיים חזקים ביותר, שנקראים זרמי הסילון; הם תוצאה של הפרשי לחץ האוויר בגובה רב, שנוצרו בגלל פערי טמפרטורה. ההבדלים הם בין טמפרטורת הקטבים וטמפרטורת קו המשווה, ולכן יש שני זרמים בכל חצי כדור: זרמים פולאריים שמושפעים מקרבתם לקוטב הצפוני והדרומי, וזרמים סובטרופיים שמושפעים מקרבתם לקו המשווה - אחד מכל צד שלו.
הזרמים הללו קיימים בגובה של כ-39,000 רגל (כ-12 ק"מ), גובה טיסה מקסימלי עבור מטוסי נוסעים גדולים. הבואינג והאיירבוס שלוקחים אותנו לחו"ל לא נכנסים אל לב הזרמים עצמם, שכן בגובה זה האוויר דליל ולא מספק די עילוי ללא מנועים חזקים בהרבה שזוללים דלק (למשל, מנועים של מטוסי ריגול ומפציצים מהירים). אך הקירבה לזרם הסילון נותנת למטוס הנוסעים רוח גב רצינית, המאפשרת לו לנוע מהר יותר בלי לבזבז יותר דלק - וכך לחסוך כסף לחברת התעופה, ולחסוך זמן לנוסעים.
ומה קורה כשטסים נגד הזרם?
ובכן, לטוס נגד זרם סילון זה די טיפשי: הרוחות בו נושבות במהירות של 100 עד 400 קמ"ש, מה שמייצר התנגדות אוויר גדולה ומאלץ את הטייס לשרוף יותר דלק כדי לשמור על מהירות הטיסה. ולכן, כשטסים מישראל מערבה, פשוט טסים נמוך יותר כדי להימנע מהשפעת זרמי הסילון. לטיסה בגובה נמוך יש אפקט שונה: האוויר עשיר יותר ככל שמתקרבים לגובה פני הים - מה שאומר שההתנגדות שלו לתנועת המטוס תהיה גדולה יותר. ולכן, עוצבו מטוסי הנוסעים כך שיהיו אופטימליים לטיסה בגובה של סביב 30,000 רגל - בו יש איזון טוב בין צפיפות האוויר והשפעת הזרמים.
מה, אבל פעם חזרתי מתאילנד דרך רוסיה והיה קצר יותר!
הסיבה היא שזרמי הסילון צרים למדי ורוחבם נע בין קילומטר וחצי לחמישה קילומטרים. אפשר, במקרים מסוימים, לטוס בגובה רב ולא לסבול מהשפעת זרם הסילון, אך זה תלוי בעיקר בנתיב שבחרה חברת התעופה. הנתיבים משתנים לפי השפעת זרמים אחרים, עונות השנה, סוגיות פוליטיות ועוד. כן, יתכנו מקרים בהם הטיסה מערבה היתה קצרה מהטיסה מזרחה, אך ככל הנראה שהשתיים לא בוצעו באותו נתיב ובאותו גובה.
אז אם טיסה מזרחה זולה יותר לחברות התעופה, למה הן לא גובות עליה פחות כסף, כשקונים כרטיס לכיוון אחד?
משום שתעופה אזרחית זה ביזנס; חברות התעופה יודעות שלקהל הרחב אין מודעות לזרמי סילון, נתיבים, גובה טיסה ופרמטרים אחרים. בשביל הנוסע הממוצע, טיסה זו טיסה וזהו.
לחברות תעופה יש שולי רווח די קטנים והוצאות עצומות, ולכן הן שמחות לשתות מאיתנו כל אגורה נוספת שיוכלו. ישנן חברות שמציעות כרטיס זול יותר בכיוון אחד, אך סוגיית הטיסה מזרחה אינה פרמטר מרכזי בכך. יש גורמים שיווקיים, תפעוליים ואחרים שמשפיעים על המחיר הרבה יותר. טיסה נעימה!