ההתמכרות לסלפי הפכה למחלת נפש; שאלו מנתח פלסטי

סלפי, על הסכין

כמו הרבה ישראלים, גם אני לא מרוצה מהמראה שלי; העיניים שלי צרות מדי, השפתיים חסרות אופי, הגבות בסדר - אבל האף שלי? בגודל כזה, הוא יכול להכיל מכ"מ. אבל בתמונות סלפי לא רואים את כל זה: קליק על אייקון המצלמה, כמה סווייפים באפליקציות הנכונות, והפגמים נעלמים. אני גרסה משודרגת שאותה רואה העולם. חוקרים מארה"ב גילו שיש אנשים שמעדיפים את גרסת הסלפי עד כדי כך, שהם פונים למנתח פלסטי עם תמונה ומבקשים "עשה שאיראה ככה". והתופעה הזו כה נפוצה, שפסיכולוגים מגדירים אותה כהפרעה נפשית.

אפליקציית עיבוד הסלפי Meitu צילום: Meitu

מבחינת הפונים, הפרצוף האמיתי שלהם הוא פשרה, הוא לא מי שהם רוצים להיות. ואין להם בעיה לעבור הליך כירורגי יקר כדי לפתור את הבעיה הזו. למעשה, לפי האגודה האמריקאית לפלסטיקה אסתטית, כ-55% מהפונים למנתחים מבקשים שישנו אותם בהתאם לדמותם בתמונה שעובדה בידי אפליקציות שונות. אפילו שם יש לתופעה הזו - דיסמורפיית סנאפצ'ט.

חלק מהמנתחים הפלסטיים קרועים בין השבועה ההיפוקרטית - לפיה אסור לבצע באדם הליך רפואי שיכול לסכן אותו ואין בו צורך ממשי - ובין העובדה שאנשים מוכנים לשלם הרבה כסף בשביל להיראות כמו פילטר אינסטגרם.

"אתה שומע? אני רוצה כמו בפילטר" צילום: שאטרסטוק

ד"ר נילאם ואשי מאוניברסיטת בוסטון טוענת שמדובר בעניין בעייתי מאוד: "זהו טרנד מסוכן, שכן התמונות המעובדות מציגות מראה בלתי ניתן להשגה, שמטשטש את הקווים שבין מציאות ופנטזיה עבור הפציינטים", כתבה במאמר שפרסמה. לדבריה, התופעה חדשה מאוד ועד שיהיו מסקנות פסיכולוגיות וסוציולוגיות, על הרופאים הפלסטיים להסביר לפציינטים שהניתוח לא יוכל לספק להם את אותו זוהר פוטושופי שמשתקף בתמונות המעובדות.

חברות הטכנולוגיה, בינתיים, מתעלמות מהעניין; ישנם יישומי עיבוד תמונות פנים בחנויות האפליקציות ויצרניות סמארטפונים אף כוללות אותם ביישום המצלמה הראשי של המכשירים. מבחינתן, אין פה סכנה של התמכרות לניתוחים, הוצאות מיותרות, נזקים בריאותיים או מחלת נפש - רק גולשים שאוהבים לצלם את עצמם ולהעלות לפיד. כפי שאמרה ד"ר ואשי, התופעה הזו אכן חדשה ויתכן שתתגלה כבלתי מזיקה בטווח הארוך. אך בינתיים, חשוב לזכור שהתמונות המעובדות אינן מי שאנחנו במציאות - ושניתוחים פלסטיים לא מסוגלים לשנות זאת.  

בריאות דיגיטלית? לא לכל צבע

תחום הרפואה מאמץ יותר ויותר טכנולוגיות מתקדמות, שמקלות על זיהוי מחלות, טיפול בהן וצמצום הסבל של החולה. אחת הבולטות בהן היא יכולת ניתוח דימות רפואי, שמאפשר אבחון מדויק של מחלות - חלקן מסוכנות מאוד, כסרטן העור. ואולם, מסתבר שיש הטייה בעייתית בכלי האבחון הללו: הם לא תוכנתו לזיהוי סרטן שכזה אצל אנשים בצבע הלא נכון.

כן, שיעור הזיהוי בכמה כלים מובילים גבוה בהרבה כשהמטופל הוא בעל עור בהיר, ויורד ככל שעורו כהה יותר. אפרו-אמריקאיים, למשל, חשופים יותר לאבחון לקוי, והתופעה תתרחב ככל שרופאים יאמצו יותר כלי תוכנה מתקדמים. לפי תחקיר של האטלנטיק, כ-90% מהלבנים בארה"ב שאובחנו כחולי סרטן העור ישרדו את מחלתם, לעומת 73% משחורי העור. והאשמה היא, במידה לא מבוטלת, באבחון לקוי שמקורו בתוכנות רפואיות.

בריאות דיגיטלית? לא לכל צבע צילום: שאטרסטוק

מפתחי יישומי ראיית מכונה שכאלה מתמודדים עם אתגר טכני משמעותי; לא קל לזהות קצב צמיחה של נגע בעור, שינויי פיגמנטציה זעירים, והצלבת המידע עם אבחונים ודאיים ולעשות זאת במהירות וביעילות. עור כהה מהווה אתגר נוסף, בשל הקושי של התוכנה להבחין בשינויים. לפי האטלנטיק, נבנו התוכנות מראשיתן לאבחון בהירי עור; אלו הגוונים הנפוצים ביותר באירופה וארה"ב - שווקי מפתח למוצרים הללו, שמשלמים טוב יותר למשל, מהשוק האפריקאי. אי אפשר להאשים את המפתחים בגזענות, שכן בריאות דיגיטלית היא ביזנס; המטרה שלהם היא לבנות מוצר מציל-חיים ולהשיק אותו היכן שיכניס כסף.

ואולם, חשוב לקחת בחשבון שהתוכנות עדיין מתקשות לאבחן כהלכה בעלי עור כהה - ולהזכיר זאת גם לרופאים; יכול להיות שיום אחד יתבצע האבחון בצורה אוטונומית ומושלמת, אך בימינו עין של רופא מיומן היא עדיין חיונית, גם אם הדוקטור רגיל להסתייע בתוכנה ולא נוטה להטיל בה ספק.

קצרצרים

1. מצרים מקשיחה את המגבלות על חופש האינטרנט: חוק חדש שעבר במדינה אוסר על גלישה לאתרים שמוגדרים כסכנה לכלכלת המדינה או לביטחון הלאומי שלה. על פני השטח, הרעיון הוא להצר את צעדיהם של אנשים שמפעילים אתרי הונאות, אתרים שנגועים בנוזקות ועוד - אך בפועל מדובר בעוד כלי שליטה בחופש המידע המצרים. א-סיסי כבר חסם בעבר אתרים שקידמו תכנים שהציגו אותו באור לא מחמיא, ביניהם אל-ג'זירה.

נשיא מצרים א-סיסי צילום: איי אף פי

2. אייפד התפוצץ בחנות אפל באמסטרדם, ככל הנראה בשל תקלה בסוללה שלו. קהל הרוכשים פונה מן החנות כשאף אחד לא נפגע בצורה משמעותית, אך שלושה מהם טופלו לאחר ששאפו עשן. עובדי החנות הגיבו בזריזות וטמנו את הטאבלט במיכל חול, ועדיין לא ברור כיצד קרה שמכשיר חדש התלקח בצורה כזו. אפל טרם הגיבה למקרה, אך כנראה שמדובר בתקלה בודדת ולא בסדרה בעייתית, שכן טרם דווחו מקרים דומים.

3. סטים, חנות משחקי הווידאו הגדולה ביותר באינטרנט, חשפה בטעות מוצר חדש: שירות צפייה במשחקים, שאמור להתחרות בטוויץ' של אמזון ובערוצי הגיימינג של יוטיוב. עדיין לא ברור באיזה מודל יפעל השירות, שנקרא SteamTV, ואיך יכניס כסף ל-Valve, בעלת סטים. יש לו יתרון אחד שאין למתחריו - יכולת להקים ערוץ צפייה אישי, להזמין אליו חברים ולהפעיל בו צ'ט חופשי. ואולם, מדובר בתכונה שטוויץ' תוכל לשכפל בקלות. לסטים יש קהילות גיימרים גדולות ופעילות ביותר, אך רבים מהחברים בהן התרגלו להשתמש בטוויץ' ויוטיוב לצפייה במשחקים. נחכה לחשיפה הרשמית, ונראה איך מתכננת סטים למשוך את הקהל לשירות החדש.

4. מבוכה בסמסונג: הענקית הקוריאנית השיקה בברזיל קמפיין חדש ל-A8, סמארטפון הביניים שלה, ששצויד במצלמת סלפי כפולה ואיכותית. ואולם, כל דוגמאות הצילום שהציגה בקמפיין היו תמונות סטוק - תצלומים ממאגר מסחרי עבור עסקים. גולשים חדי עין גילו את העניין, ועתה זוכה החברה ללעג בטוויטר. חבל, זה באמת מכשיר לא רע וסמסונג יכלה בקלות לצלם איתו תמונות סלפי איכותיות אותנטיות.