דו"ח טכנולוגי
יחסינו לאן: מדוע תובעים מייסדי טינדר 2 מיליארד דולר מבעליה?
עובדי מפעילת אפליקציית הדייטינג הפופולרית טוענים שהחברה האם, קבוצת Match, הורידה בכוונה תחזיות צמיחה כדי לשחוק את האופציות שבידיהם; אמזון, מיקרוסופט וגוגל יוצאות לשנות את הרפואה בארה"ב ועל הדרך - להרוויח כמה מיליונים; ולמה כעסו משתמשי אנדרואיד על מפתחת פורטנייט
חברת Match היא התאגיד ששולט במידה רבה בחיי האהבה שלנו ברשת; בבעלותה 12 משירותי הדייטינג הכי פופולריים בעולם, ביניהם OkCupid, אשלי מדיסון, Match.com, פלנטי אוף פיש וטינדר - והיא עושה מהם הרבה כסף. אתמול נודע שבינה ובין הנהלת טינדר - ממקורות ההכנסה שצומחים הכי הרבה והכי מהר - נוצר משבר גדול, ברמה של שיחת "יחסינו לאן".
מייסדי טינדר, ולצידם שורה של עובדים ותיקים בשירות ההיכרויות הפופולרי, תבעו פיצוי של שני מיליארד דולר מ-Match ומהחברה האם שלה, IAC. לטענתם, הנתבעות החליטו להוריד את הערכת שווי טינדר ותחזיות הצמיחה שלה, במטרה להוריד את ערך המניות והאופציות של המנהלים והעובדים ולשלם להם פחות. ההערכות הונמכו, לפי התביעה, החל משנה שעברה והן מתייחסות גם להיחלשות בשנים הבאות. הערכת ביצועי החברה משחקת תפקיד חשוב בקביעת בונוסים, מענקים תקופתיים וכמובן ערך האופציות. ולכן, סבורים אנשי טינדר שבעל הבית השתגע - ועתה, עליו לשלם.
צרות בגן עדן. טינדר צילום: שאטרסטוק
לפי התובעים, Match הגדירה בכוונה את גרג בלאט, היו"ר שלה, לאחראי על תחזיות טינדר עוד ב-2016, כחלק מתוכנית לשחיקת האופציות. ואם לא די בכך, חשף כתב התביעה, מר בלאט לכאורה תקף מינית את סמנכ"לית השיווק של טינדר, עזב את החברה בשקט עם מצנח זהב מסורתי, ואז מונה במקומו מנהל חורש-רעות אחר. עוד יום בעמק הסיליקון.
טריקים כאלה נפוצים להכעיס בתעשייה: חברות מעכבות מועדי מימוש אופציות של עובדים כשהם יודעים שצפויה נפילה וחשוב להם למנוע מכירת אחזקות בחברה, מערימות קשיים ותנאים למימוש האופציות, ולפעמים יורדות נמוך עד לרמה של הנמכת תחזיות מכוונת. פרקליטי טינדר, כמובן, אומרים שזה תיק open and shut ברור ופרקליטי Match, כמובן, טוענים שלהד"ם ושהחברה אף נתנה לאנשי טינדר כמיליארד דולר במענקים ופינוקים.
אבל מה שיש כאן הוא כנראה לא יותר ממריבת אוהבים; ל-IAC יש כיסים עמוקים ביותר, זו חברת אחזקות שבידיה אתרים כדיילי ביסט, וימאו, Ask.com ונתחים גדולים מטריפ אדווייזר, אקספדיה ושירותים מקוונים רבים אחרים. טינדר היא פרה חולבת שצומחת במהירות; בתחילת החודש דיווחה על 3.7 מיליון מנויים בתשלום (זינוק של 81% מאשתקד) ועוד כ-50 מיליון משתמשים חינמיים; כ-10 מיליון מהגולשים נכנסים אליה פעם ביום, נתוני שימוש מרשימים מאוד. לא ברור כמה כסף כל זה מכניס ל-Match, אך היא לא מתכננת לעצור את הזרימה.
בכירי Match בהנפקת החברה ב-2015 צילום: בלומברג
איך יתפתח הסיפור? ישנן שתי אפשרויות. התרחיש הראשון הוא המשעמם: שני הצדדים יצעקו "החזיקו אותי!" בחודש הקרוב, ואז יגיעו להסדר חסוי וכולם יהיו מרוצים. התרחיש השני קצת יותר מורכב: Match היא חברה ציבורית, ואם אכן ביצעה תמרון של תחזיות צמיחה ממניעים פנימיים, לך תדע מה עוד תמרנה שם. וזה משהו שלמשקיעים מגיע לדעת עליו; לא מן הנמנע שה-SEC תפתח בחקירה, כדי לגלות.
במקרה הזה, המנהלים הממורמרים של טינדר יהיו הבעיה הכי קטנה של Match. סחר בורסאי נשען על אמון; כמשקיע, אין לי מושג מה קורה בחברה הנסחרת ביומיום, והעדכונים מגיעים אלי מהתקשורת, משיחות משקיעים תקופתיות ומתחזיות אנליסטים. וכשנוצר מצב בו חברה נלחמת ביחידת רווח בתוכה, טבעי להיבהל ולהיפטר מהמניות לפני שתבוא צלילה ספיראלית. כשמשקיע מרגיש שאינו יכול לסמוך על החברה, לא יחכה וימהר לשים את כספו על חברה קצת יותר שקופה, קצת יותר יציבה, שלא אלרגית לעצמה. ולכן, קצת מוזר לראות את Match תוקפת את מנהלי טינדר ומתכחשת לטענותיהם. כשסכסוך כזה יוצא החוצה, הוא מפחיד משקיעים. ובשורה התחתונה, ל-Match יש יותר מה להפסיד. מה תעשה, תפטר את כל שדרת המנהלים בטינדר ותנסה לשכנע את המשקיעים שזה היה רק וירוס עונתי, ועכשיו היא בריאה ומוכנה לקבל את הכסף שלהם?
פתק מהרופא? לא עוד
לחברות טכנולוגיה יש הררי מידע אישי של מיליארדי משתמשים, והן לא נותנות גישה אליו בחינם. אך מפעם לפעם הן חורגות מהמדיניות הזו - בעיקר כשיש הזדמנות למהלך תדמיתי או אפיק רווח חדש. השבוע ארע מקרה כזה: נציגי גוגל, אמזון ומיקרוסופט הודיעו חגיגית שיעניקו לארגוני בריאות גישה למידע רפואי שבידיהן - מה שיוכל לקדם פיתוח יישומי בריאות דיגיטלית, לייעל טיפולים ולהציל חיים. כמו כן, יסייעו לארגונים הללו לשתף ביניהם מידע בתצורה דיגיטלית, נוחה ופשוטה.
הבריאות הדיגיטלית תתרחב בארה"ב צילום: שאטרסטוק
ההצהרה הזו ניתנה בכנס בריאות שנערך בוושינגטון, והיא צפויה להשפיע רבות על הרפואה בארה"ב. מערכת הבריאות האמריקאית פרימיטיבית מאוד בכל הנוגע לניהול ושיתוף מידע; תיקי המטופלים ותוצאות הבדיקות נשמרים בעותקים מודפסים בלבד במקרים רבים; תיקים הולכים לאיבוד או שתוכנם נפגע בגלל אחסון לקוי; והעברת מידע בין מוסד למוסד היא סיוט בירוקרטי שמעכב טיפולים ופוגע בציבור. לדברי החברות, מטרת המדיניות החדשה היא "להשתתף במסע למימוש הפוטנציאל של המידע הרפואי, כדי לספק תוצאות טובות יותר בעלויות נמוכות יותר".
העלויות משחקות פה תפקיד עצום: לפי הערכות, שיפור מהותי בתקשורת בין ארגוני בריאות תוכל לחסוך כ-30 מיליארד דולר בשנה; ארה"ב שורפת כ-17.9% מהתמ"ג שלה על בריאות הציבור, ושואפת לצמצם את ההוצאה הזו. וזה אפשרי ביותר: גוגל, אמזון ומיקרוסופט מחזיקות את כל המידע שלהן בפורמט דיגיטלי, קל לשיתוף, עיבוד והמרה; די בכך שיוכלו לסייע לבתי חולים ומרפאות לקבל תיקי פציינטים בצורה ישירה ופשוטה, וכבר ניתן לרשום גם חיסכון וגם שיפור בשירות.
אבל חברות טכנולוגיה לא עושות שום דבר מטוב לבן, וכך גם במקרה הזה: לארגוני בריאות יש מידע דיגיטלי, אך הוא בפורמטים ומערכות שאינן מאפשרות שיתוף וסנכרון עם מערכות אחרות - לפעמים, בגלל תחרות בין היצרנים שלהן, לפעמים פשוט בגלל תכנות גרוע. מה יש למיקרוסופט, אמזון וגוגל? נכון מאוד: פלטפורמת ענן ארגונית. החברות ישתפו מידע שבידיהן, ויאפשרו לארגוני הבריאות לשתף את המידע שאצלם, כל עוד הכל נעשה על שירותי הענן שלהן. כך, יוכלו לגייס במהירות לקוחות רבים בתחומי הבריאות ולהציג צמיחה נאה בתפוצת הפלטפורמות.
קצרצרים
1. אג'יט פאי, ראש ה-FCC, הוא שחתום על מבצע חיסול ניטרליות הרשת. המהלך הזה, שמאפשר לספקיות האינטרנט בארה"ב לתעדף סוגי תוכן ואתרים לפי האינטרסים שלהן, מועיל לספק אך פוגע באזרח. ולכן, קמה התנגדות גדולה למבצע - עד כדי כך שכמה מדינות בארה"ב אף השאירו את הניטרליות על כנה. בשיא המחאה, טען מר פאי שה-FCC נפלה קורבן למתקפת DDoS שהפילה את אתרי הנציבות - טענה שהתגלתה לאחרונה כשקר חיוור. ועתה, פנו מחוקקים לפאי ושאלו מדוע שיקר לציבור האמריקאי. במכתב שהעבירו ל-FCC, דרשו לדעת עד ה-28 בחודש מתי נודע לו שנפילת האתרים אינה קשורה למתקפה יזומה, ומה גרם לו להסתיר את המידע הזה. זו שאלה טובה מאוד, ואני מת לראות מה יגיד.
אג'יט פאי צילום: בלומברג
2. אחד מאיומי הסייבר החמורים ביותר הוא האויב מבפנים: עובד שגונב מידע משרתי החברה או מעביר מידע ליריבים. לדברי טום קנדי, מנכ"ל ענקית הנשק ריית'און, לאחרונה החלו סוכנים סינים לחפש עובדי הייטק אמריקאים ממורמרים ולהציע להם כסף כדי להפוך לגיס חמישי. קנדי סבור שהפיתרון לכך הוא השגחה קפדנית יותר על הרשאות הגישה, ניטור השימוש בכל קובץ, הקשחת נהלים ועירנות מתמדת. זה לא מדויק; מי שרוצה לגנוב מידע מבפנים יכול למשל, לצלם את מסך המחשב; מה יעשה קנדי, יקח לעובדים את הטלפונים? אני סבור שבמקביל לניטור הטכני, חשוב לעקוב אחר מצב רוחם של העובדים - ולהקפיד להתייחס אליהם בכבוד, לתגמל אותם כשאפשר, לפרגן כמה שיותר ועוד. זה עצוב, אבל לחברות רבות קל יותר לקנות פלטפורמות סייבר יקרות מאשר להתייחס לעובדים כאל בני אדם ולא ציוד משרדי.
3. פורטנייט הוא להיט הגיימינג התורן, שמתחיל להגיע למכשירי אנדרואיד ולהרחיב כך משמעותית את תפוצתו. ואולם, גיימרים שהתנסו בגרסת האנדרואיד אמרו שהיא פשוט איומה ונוראה. אמנם מדובר בבטא - גרסה שעדיין נתונה לשיפורים ושינויים - אך לטענת השחקנים, פורטנייט פשוט לא זז באנדרואיד. הגרפיקה נמוכה מאוד, התנועה קטועה ואיטית להחריד, תגובות הממשק אינן מדויקות - ההיפך ממה שמצריך משחק יריות קצבי. Epic Games, מפתחת פורטנייט, סיפקה תגובה מטופשת; במקום לומר "זו גרסת בטא, הכל בטיפול", האשימה את המכשירים עצמם. לטענתה, כנראה שהגיימרים בחנו את המשחק על סמארטפונים עם מעט מדי זיכרון פעולה פנוי. לדבריה, אפליקציות שרצו ברקע על המכשירים לא השאירו די זיכרון לפורטנייט. התגובה הזו גרועה משום שמדובר בסמארטפונים - מכשירים שעליהם כל הזמן רצות אפליקציות ברקע; זה לא שגיימרים ניסו לשחק פורטנייט על מחשבון מדעי.
