הסייבר בעלייה: "ThetaRay תצא להנפקה לפי יותר ממיליארד דולר"

חברת הסייבר ThetaRay (תטא-ריי) הישראלית השלימה גיוס של 30 מיליון דולר, הגיוס הגדול ביותר שלה עד כה - יותר מכפול מהסכום שגייסה עד לגיוס זה. ל"כלכליסט" נודע כי בין המשקיעים בגיוס היו משקיעים קיימים של החברה, בעיקר קרן JVP, ג'נרל אלקטריק, בנק הפועלים ו־SVB, כאשר קרן OurCrowd השקיעה לראשונה בחברה. JVP תישאר בעלת המניות הגדולה.

ThetaRay צומחת בעקביות מדי שנה מאז הוקמה ב-2013, לאור הביקושים למוצרי סייבר והאיום ההולך וגובר על הבנקים במעשי הונאות של לקוחות וארגוני פשיעה. הכנסות החברה השנה צפויות להיות כפולות ביחס ל-2017.

החברה, שפעילה מהוד השרון ושלה משרדים בניו יורק ובסינגפור, מתכוונת להשתמש בהון שגייסה להרחבת נוכחותה באירופה, אסיה וארה"ב, כמו גם להגדלה משמעותית של מצבת כוח האדם ושל פעילותה בסניפים הקיימים.

הפתרון של ThetaRay מאפשר למוסדות פיננסיים לזהות את הסימנים המוקדמים ביותר להלבנת הון. הוא מבוסס על אלגוריתם שפותח על ידי שני פרופסורים, אמיר אוורבוך מתל אביב ורונלד קאופמן מאוניברסיטת ייל האמריקאית, ועל למידת מכונה מתקדמת שיכולה לזהות סימני הלבנת הון או פשיעה לפני שבוצעה.

גזית: "תכננו לגייס רק 18 מיליון"

אחת מתופעות הלוואי של מערכות כאלה הן אחוז התרעות השווא של מערכות מסורתיות. לעומתן ThetaRay מציגה אחוז נמוך של התרעות שווא, מה שמגדיל את יעילות הפתרונות מול האיומים.

שווי החברה לא נמסר אולם עפ"י הערכות הוא נע בין 200-150 מיליון דולר. מארק גזית המנכ"ל אמר ל"כלכליסט": "תכננו לגייס 18 מיליון דולר וגם זה יותר ממה שאנחנו צריכים ואז ראינו שמגיעים ביקושי יתר. כל אחד מהמשקיעים שם יותר ממה שתכנן לשים. באאור קראוד היה ביקוש יתר של פי 3 מהסכום שתכננה הקרן להשקיע (הקרן מתבססת על ביקוש של גורמים פרטיים שהם לקוחות שלה)".

האלגוריתם שפיתחו אוורבוך וקויפמן יועד בכלל לשימושים אחרים כשזוהה על ידי צרויה. "כל החברה התחילה אחרי שב-2013 עבדנו צמוד עם ג'נרל אלקטריק שביקשה לזהות מענה בשוק לצורך שהיה להם. חיפשנו יחד אלגוריתם שיידע לזהות אנומליות לזיהוי תקלות בייצור התעשייתי לפני שהן קורות", אמר יואב צרויה, שותף כללי בקרן JVP. לדבריו, "במשך שנה ניסינו לאתר פרופסורים שמתעסקים בזה ונתקלתי במחקר של זיהוי מוקדם בסרטן הערמונית של שני הפרופסורים. זיהינו שהטכנולוגיה שפיתחו יכולה לטפל בדברים נוספים. קנינו מאוניברסיטת ת"א את הפטנט והקמנו חברה. GE ואנחנו השקענו ומינינו את מארק גזית למנכ"ל. השקענו בכל סיבוב שהיה, אנחנו בעל המניות הגדול בחברה וגם בסיבוב הזה השקענו משמעותית".

לדברי גזית, "הפתרון שפיתחו שני הפרופסורים מתבסס על בינה מלאכותית ושונה מהמערכות הקיימות. במערכות הרגילות האדם מלמד את המכונה מה לחפש. במערכת של ThetaRay האלגוריתם מחפש בעצמו ובלי הכוונה ומוצא תקלות שלא בהכרח מוכרות".

הלקוחות של ThetaRay הם בנקים גדולים בעולם בעיקר, כמו ABN AMRO ההולנדי, סנטאנדר הספרדי וסיטי האמריקאי. המוצר של החברה הולך ותופס את המקום של מוצרים מבית חברות ותיקות יותר כמו אקטימייז, וההכנסות שלה עולות לפי הערכות על 10 מיליון דולר. המכירות הן באירופה, אסיה, ארה"ב ודרום אמריקה והחברה מתכוונת לנסות להתחיל למכור גם באפריקה.

מימין: מנכ"ל ThetaRay מארק גזית ושותף כללי בקרן JVP, יואב צרויה צילום: אוראל כהן, מיקי נועם אלון

גזית: "הפתרון שפיתחו שני הפרופסורים מתבססת על בינה מלאכותית ושונה מהמערכות הקיימות. במערכות הרגילות האדם מלמד את המכונה מה לחפש. במערכת של טטאריי האלגוריתם מחפש עצמו ובלי בכוונה ומוצא תקלות שלא בהכרח מוכרות".

על איזה צורך עונה הפתרון?

גזית: "בנקים היום נמצאים בבעיה קשה כל העולם שלהם מתפתח. הפשיעה היום היא אחרת. אנשים כבר לא באים לבנק ויורים באוויר לקבל את הכסף. הכל מקושר ברשת. אתה יכול לשבת בצד השני של העולם ולגנוב כסף מבנק שבחיים לא ראית. ככה קרה לאחרונה כשצפון קוריאה גנבה 81 מיליון דולר מבנק של בנגלה-דש.

"המערכת שלנו לומדת לבד ויודעת ללמוד ולחזות פשיעה פיננסית. כמו שאתה נוסע באוטו ושומע רעש ומבין שיש בעיה. ככה המערכת שלנו עובדת. עלינו נעל נישה מיוחדת והבנקים הגדולים בעולם צריכים אותנו. אנחנו מאמינים שהפושעים המודרניים ישתמשו בבינה מלאכותית ויפעלו בצורה מתוחכמת יותר ויותר. והמטרה שלנו לטפל בפשיעה המתקדמת שהמערכות הישנות לא מטפלות בהן. היום אפשר להתחבר מרחוק ולגנוב כסף בצורה קלה. אתה ניגש למקורות מידע ומוצא את החוקים שלפיהם הבק עובד ובונה מערכות שיעקפו את החוקים שלה, וככה יכול להעביר הרבה כסף. הלבנת הון זו מילה מכובסת ומה שהיא אומרת זה כסף סמים שמולבנים, מימון טרור, הברחת נשים, פדופיליה. אנחנו עושים עולם יותר בטוח. בנקים לא תמיד מספרים מה הם מוצאים".

איך האלגוריתם עובד? 

גזית: "אלגוריתם, שמגובה בפטנטים מאד מיוחדים. הוא מסתכל על נתונים אישיים שהלקוח מוסר לבנק, מסתכל על הפרמטרים בזמן אמת ומזהה פעולות חשודות, שבני אדם לא מזהים. המחשב שלנו מחליף מאות ולפעמים אלפי אנשים שעובדים בבנקים. היות שנושא הלבנת הון רגיש, הקנסות מאד גדולים על הלבנת הון. המערכת לא רק חוסכת כסף אלא גם גורמת למנהלי הבנקים לישון בשקט. הלבנת הון ופשיעה פיננסית וגניבה של כסף ומימון טרור לא מתבצע עי אנשים רגילים אלא מדינות".

איזה מקרה מיוחד של הלבנת הון המערכת גילתה?

גזית: "באחד הבנקים הגדולים באירופה המערכת שלנו גילתה רשת של אנשים שהלבינו ותרמו כסף למימון טרור. המערכת זיהתה שעשרות אלפי אנשים שכל אחד קיבל הוראה לתרום סכום קטן, ושהעבירו סכום תרומה לחשבון מסוים. מערכת רגילה לא היתה עולה על זה. המערכת שלנו עובדת מול קציני הציות של הבנקים, והתריעה בדו"ח שהעבירה לבנק. הבנק מעביר דו"ח כזה לרגולטור וגם לאינטרפול שפותח בחקירה. התברר שזו רשת שתרמה לדאעש". 

שיטת גניבות נוספת שמתבררת באחרונה היא גניבות מרחוק מכספומטים. גזית: "הכספומט היום מחובר לרשת, ופועל באמצעות אינטרנט של הדברים. ארגוני פשיעה מצאו שמאד קל לפרוץ לכספומט. הם למדו לגרום לכספומטים דרך חיבור למחשב להוציא כסף, בלי שאתה נוגע בו, מרחוק. אתה לוחץ על כפתור ממלזיה ובגרמניה כספומט פולט שטרות. הרשת שגילינו פעל בזהירות. הוציאו 5 שטרות מכל מכשיר, בפעולה מהירה, ותוך כדי שסגרו את המצלמה של הכספומט. יותר ממיליארד דולר נגנבו בשיטה הזו מכמות עצומה של בנקים אירופים ב-14 מדינות ואף אחד לא שם לב לזה. המערכת שלנו היא היחידה שמזהה את זה ומופעלת בבנקים הגדולים בעולם".

הנפקה היא נושא שנבחן?

גזית: "אנחנו מקפידים לבחור את המשקיעים הנכונים. דאגנו לבחור משקיעים שיביאו אותנו ליעד של להנפיק את החברה בשווי של יותר ממיליארד דולר. לשם אנחנו מכוונים ואנחנו חדורי מטרה".

צרויה: "טטאריי פיתחה טכנולוגיה ייחודית ביכולת שלה לטפל במגוון רחב של בעיות והיא דוגמה נהדרת לחברה שאנחנו עובדים איתה מהרגע הראשון. לקחנו פרופסורים ובנינו מסביב חברה. זה משתקף גם באחוזים הגבוהים שיש לנו בחברה. אנחנו ממשיכים להיות מעורבים ועובדים בצמוד עם מארק גזית על כל הסגמנטים של החברה ועל האסטרטגיה שלה, גם בהיבט המימוני, כפי שמשתקף בגיוס האחרון. השאיפה שלנו היא לייצר חברה גדולה ומשמעותית ששווה מיליארדים".