דו"ח טכנולוגי
הטכנולגיה שתנסה לעצור את הבעל המכה הבא
פיתוחי מובייל יצירתיים באוסטרליה מצליחים לסייע למלחמה באלימות במשפחה, מדוע הסמארטפון הוא בעצם סוג חדש ומעצבן של טמגוצ'י, למה מיקרוסופט מתקשה לחדש את חבילת אופיס ואיך עסקיה של אמזון תרמו לפעילותה של גוגל
עוצרים את המכה
אלימות במשפחה נשענת על שליטה כוחנית של המתעלל בקורבנותיו, שליטה שתפסה בעשור האחרון גם צורה טכנולוגית. שירותים מקוונים משחקים תפקיד מצער בתופעת ההתעללות; בעלים מכים אוסרים על נשותיהם וילדיהם לתקשר עם הסביבה, מגבילים את הגישה שלהם לרשת, ובמקרים מסוימים אף נעזרים ביישומי מעקב כדי לדעת לאן ומתי הלכו. אך הטכנולוגיה, כדרכה, לא בוחרת צדדים - ושירותי רשת וגאדג'טים מסייעים גם לחשיפת המתעללים, תיעוד פשעיהם והגנת הקורבנות.
מחקר צר שנערך באוסטרליה סיפק תובנות על הדרך בה נשים מוכות נעזרות בכלים מקוונים להתמודדות עם מצבן. הוא כלל סקר לפיו כמעט שליש מהנשים נעזרו באפליקציות מובייל שונות כדי לתעד ולהקליט את תוקפיהן - ולהעביר את הקבצים לידי הרשויות.
אלימות במשפחה צילום: שארטסטוק
ישנן מספר אפליקציות ייעודיות לשם כך, שמוסיפות לחצן מצוקה לסלולרי, הקלטה חשאית וכלים נוספים. בנוסף, הופצו באוסטרליה שעונים מיוחדים בעלי קישוריות סלולר ולחצן מצוקה נוסף, להקפצת השוטרים במקרה של אלימות במשפחה. מוצר נוסף שנוסה במדינה בהצלחה הוא "כרטיס הבטיחות" - מכשיר בגודל של כרטיס אשראי ובו מיקרופון ולחצן מצוקה. אוסטרליה מקדמת שימוש במוצרים אלה בהסברה, הפצה ומימון ממשלתי.
ואולם, הטכנולוגיה היא כלי ולא פיתרון: הרכיב הכי חשוב בכל מערכת חירום הוא גורם שיגיב בהתאם. אם אין בתחנת המשטרה צוות המיומן בטיפול באלימות משפחתית, שיגיע במהרה לכל בית ממנו עלתה קריאת מצוקה, כמעט שאין טעם בגאדג'טים ובאפליקציות הללו.
בישראל עתירת הידע, למשל, יש ארבע אפליקציות נפרדות למשטרה - לזימון תורים, דיווחי מוקד 100, דיווחים על גניבות אופניים ודיווחים על גניבות רכב. יש לחצן מצוקה שמובנה באפליקציית 100, אך הוא מקשר את הפונה למוקד - שם ישאלו אותה מה קרה ויכווינו אליה ניידת. זאת, אם יש ניידת בסביבה, כזו שתספיק להגיע לפני שמותקפת תיפגע או תירצח. כדי להתמודד עם מכת האלימות במשפחה, יש צורך בלחצן ייעודי, שיקפיץ צוות ייעודי - ויש לקוות שהמודל האוסטרלי יגיע ליותר מדינות, כדי לסייע במיגור הסיוט בו חיות כל כך הרבה משפחות.
הסמארטפון כטמגוצ'י
כשכתבת the Verge שרה ג'ונג קיבלה מבן הזוג שלה טמגוצ'י - אותו צעצוע אלקטרוני מהניינטיז, בו יצור וירטואלי שצריך להאכיל ולטפל בו - ראתה בכך מתנה חמודה ונוסטלגית. אך מהר מאוד גילתה שיש מכנים משותפים רבים בין הגאדג'ט העתיק ובין יורשיו המודרניים - הסמארטפון והאפליקציות שלו. לדבריה, הטמגוצ'י של שנות התשעים היה ממבשרי אחד המאפיינים הכי מעצבנים של מהפכת המובייל: ההתמכרות לצפצופים של מכשיר שדורש מאיתנו התעסקויות.
הטמגוצ'י היה בעצם סימולטור של יצור שצריך להאכיל אותו, לשחק איתו, לטפל בו ולבצע עבורו דברים - כשהאינטראקציה איתו חד כיוונית: המכשיר מצפצף, והמשתמש צריך ללחוץ על כפתור האכלה, כפתור ליטוף וכולי.
טמגוצ'י באלף דולר צילום: רפי קאהאן
הסמארטפון, אומרת ג'ונג, גם הוא טמגוצ'י - אך במקום להאכיל חיה וירטואלית, מוקפץ המשתמש לקרוא תגובות של אנשים אמיתיים, להוריד עדכון לאפליקציית מזג-אוויר, לראות מי עשה לייק לתמונה שלו או לברר מי שלח לו מייל באמצע הלילה. בטמגוצ'י אפשר לכבות את הצפצופים, אך אז תמות החיה הווירטואלית, כי לא האכלנו אותה. והמשתמש, שנקשר כבר לדמות הצפצפנית או לפחות החל לחוש אחריות לשלומה, יעדיף לסבול את הצפצופים כדי שלא יגווע היצור.
אפשר לכבות את ההטרדות גם בסמארטפונים, אך אז תרחף סכנת מוות על חיי החברה שלנו; "לא ראית מה כתבתי?" ישאלו חברים. "אתה כבר לא מצייץ יותר, קרה משהו?".
ולכן, סבורה ג'ונג שהטרנד החדש של מפתחות מערכות ההפעלה למובייל, במסגרתו יכולים משתמשים לנטרל התראות באופן מוגבל ומוגדר, הוא לא יותר מיח"צ. לראייתה, יודעות גוגל ואפל שאנשים מתמכרים למוצרים שלהן, ומאוד מרוצות מכך. ולכן, התקינו "כפתור Mute" על הטמגוצ'ים שלהן, בידיעה שאף אחד לא ישתמש בו ויסכן את חיי החברה שלו. לצפצופים כבר התרגלנו כולנו.
המשרד החדש נראה כמו הקודם
חבילת אופיס של מיקרוסופט היא אחת התוכנות החשובות ביותר בעולם; כמעט שאין עסק שלא משתמש באחת מתכונותיה לכתיבת מסמכים, ניהול טבלאות, בניית מצגות ועוד. ולכן, כשמחליטה מיקרוסופט לעדכן או לשדרג את אופיס, יכולה כל טעות להשפיע רבות על הסקטור העסקי. השבוע הציגה מיקרוסופט שינוי קטנטן באופיס, שיופיע קודם ב-Word ובאאוטלוק: צמצום סרגל התכונות שבראש התצוגה, כדי לתת יותר מקום לחלון העבודה הראשי.
זה שינוי ממש פצפון, שמשאיר את אופיס מיושנת למראה. לעומתה, היישומים המשרדיים של גוגל Drive הם רק חלון תצוגה, עם סרגל תכונות זעיר שרוב הכלים שלו נחבאים בתפריטי משנה. אבל למיקרוסופט יש בעייה שלגוגל אין: אסור לה לחדש יותר מדי באופיס, פשוט בגלל קהלי היעד של חבילת התוכנות.
רוב הארגונים מעדיפים את אופיס כמו פעם
לענקית התוכנה יש מיליארד ומשהו משתמשים שכבר נשבעים באופיס ועובדים בה שנים רבות. זהו הקהל הביקורתי ביותר, שהתרגל לעיצוב ולממשק ויכעס אם יבוצע שינוי גדול מדי בתוכנות. הכעס יהיה מוצדק: קחו למשל את אקסל - תוכנת הטבלאות שעבור רבים, השליטה בסודותיה היא בגדר אמנות אבודה. לכן, עסקים רבים הוציאו פקידים ואנליסטים להשתלמויות אקסל, בהן למדו טכניקות שימוש. אם ישתנה הממשק, יהיה צורך בהדרכה מחדש - משהו שהחברות לא ירצו לבזבז עליו זמן וכסף, ולכן גם לא ירצו לשדרג את גרסת התוכנה שבידיהם.
אבל למיקרוסופט יש גם מיליארד ומשהו משתמשים בעולם המתפתח, שמעודם לא עבדו על אקסל פשוט משום שאף פעם לא היה להם מחשב משרדי. משתמשים בדרום אמריקה, צפון הודו, אפריקה ודרום מזרח אסיה, שמכירים את עולם התוכנה רק דרך מכשירי מובייל. ואפליקציות מובייל הן פשוטות ונגישות בהרבה מתוכנות משרדיות רבות-יכולות כאקסל, Word ופאוור פוינט.
ולכן, נקרעת החברה בין הרצון שלה למשוך משתמשים חדשים דרך הממשקים שהם מכירים, והצורך להשאיר את הלקוחות הקיימים שלה מבסוטים. מסיבה זו, כנראה שיעבור זמן רב עד שנראה שדרוג מהותי בעיצוב תוכנות אופיס. כן, מיקרוסופט משפרת את החבילה עם יכולות עבודה שיתופית, עבודה רציפה בענן ושילוב כלים חברתיים - אך העיצוב הוותיק צפוי להישאר כשהיה. גוגל, למשל, מאוד מרוצה מהמגבלה הזו: עבורה זו הזדמנות להכניס את שירותיה לארגונים שצומחים בעולם המתפתח.
מי בא לגוגל?
אמזון היא טיטאן כזה, שכל תנודה שלה לכיוון כללי של שוק חדש מיד יעביר את החברות שפועלות בו לכוננות ספיגה. לפני כשנה רכשה אמזון את רשת הסופרמרקטים הול פודס, בעסקה של 13.7 מיליארד דולר. וול מארט, טארגט ורשתות אחרות מיד עברו לכוננות ספיגה והחלו לחזק את פעילותן המקוונת; וול מארט רכשה את פליפקארט ואילו טארגט - את Shipt. עתה נודע שרבות מהחברות - רשתות ענק ומכולות קטנות כאחד - מיהרו לחפש את ישועתם בזרועות גוגל.
ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון צילום: בלומברג
החברות רכשו חבילות פרסום בגוגל, שמקדמות את מרכולתן בחיפושים קוליים בגוגל אסיסטנט - והסכימו לשלם לגוגל אחוזים מהמכירות. עד כה, שילמו לחברה רק על הפרסום עצמו, בכפוף למספר הצפיות בפרסומת או למספר ההקלקות. בנוסף, בנו בשיתוף גוגל פלטפורמה נוחה יותר לרכישות מקוונות - מה שבטח הכניס לה עוד דולר או שניים. גוגל שואפת לחזק את היצע שירותי השופינג בפלטפורמת ההפעלה הקולית שלה, מה שיתן לה כוח בתחרות מול אמזון.
ג'ו רוזנברג, שעבד בגוגל כמנהל שותפויות אסטרטגיות וכיום בעל חברה לייעוץ, אמר ל-CNBC שעסקת הול פודס גרמה לחברות לעבור למצב טורבו: לדבריו, גוגל ניסתה לקדם עסקאות עם קמעונאי מזון במשך שנים, אך הן נגררו והזדחלו. כניסת אמזון לתחום היתה קריאת ההשכמה שלהן; מנהלים בכירים החלו לקדם בכל הכוח עסקאות מול גוגל - בה ראו "אנטי אמזון". הם היו כה לחוצים, שהסכימו לתנאים לא שגרתיים, מתוך מחשבה שגוגל אולי תכרסם בהכנסות שלהם - אבל זה עדיף על האלטרנטיבה: אף אחד לא רוצה להיטרף בידי אמזון.
