ראיון כלכליסט
"חברות סיניות יבצעו בעתיד רכישות ענק בישראל"
אמיר גל-אור מקרן אינפיניטי, שמוביל את ועידת החדשנות וההשקעות ישראל- סין Innonation, מספר ל"כלכליסט" כיצד יכולים יזמים ישראלים להשתלב באקוסיסטם הסינית, על הבדלי התרבויות ועל הזדמנויות טכנולוגיות במעצמה
ההערכה במערב לאורך שנים רבות היתה שבהדרגה הסינים יהפכו לקצת יותר כמונו; חשבו שבעקבות הגלובליזציה, מקדונלד'ס וסטארבקס ההבדלים התרבותיים בין מזרח למערב יצטמצמו ועל הדרך, יאמצו הסינים את הדמוקרטיה. אלא שדברים לא התרחשו לפי הציפיות והסינים נותרו סינים מאוד, כפי שיראה כל מי שמגיע לביקור במעצמה.
- ההייטק הישראלי מגיע לסין כדי לפגוש את השמות הגדולים
- AI טוב, מורה לחיים: תוכנה בסין בדקה מבחנים למיליוני תלמידים
- סין אומרת כן למכירת חטיבת השבבים של טושיבה
”אם כבר אז הפערים התרבותיים רק גדלים“, אמר אמיר גל-אור, שותף מנהל בקרן אינפינטי המתגורר בעשור האחרון בהונג קונג ובייג‘ינג. ”הפערים גדלים כי סין תופסת את עצמה יותר ויותר כמעצמה שרוצה להוביל ולהשפיע על מדינות אחרות ולא להיות מובלת על ידן. הסינים רוצים שדברים יעשו בדרך שלהם ולפי הסטנדרטים שלהם ושאחרים יתאימו את עצמם למערכת הסינית. זה משהו שבמערב עדיין לא הפנימו“.
אמיר גל-אור צילום: עמית שעל
גל-אור הוא אחד מאנשי העסקים הישראלים הוותיקים ביותר שפועלים בסין ובשנה שעברה קיבל את "תואר החברות הלאומי", תואר הכבוד הבכיר ביותר המוענק לזרים, מידי ראש ממשלת סין. בשנים האחרונות מוביל גל-אור את ועידת החדשנות וההשקעות ישראל-סין (Innonation), המפגישה חברות טכנולוגיה ישראליות עם משקיעים ומקבלי ההחלטות בחברות הגדולות בסין. הכינוס הרביעי של הוועידה יתקיים בעיר ג'וחאי שבמחוז גוואנגדונג בדרום סין ב-2-4 ליולי.
השקעות מתחת לפני השטח
אצל רבים מהישראלים שעובדים מול סין יש תחושה כי בשנים האחרונות הבאז שנוגע לקשר בין שתי המדינות עולה על התוצאות בשטח. בעוד בציר ישראל-סין פועלים עשרות מתווכים ויועצים משני הצדדים, עם אינספור ועידות בהן בכירים סינים משבחים החדשנות הישראלית, העסקאות הגדולות בין חברות ישראליות לסיניות, כמו רכישת תנובה על ידי ברייט פוד או מכתשים (אדמה) על ידי כמצ'יינה, נותרו ספורות.
"הרבה מהעסקאות נשארות לא מדווחות כי הצד הסיני לא רוצה להצהיר עליהן מכל מיני סיבות" סיפר גל-אור. "לפעמים גם הישראלים מעדיפים שלא להצהיר. אנחנו באינפינטי דיווחנו אולי על 5% מההשקעות שעשינו. בנוסף, לפני שנה וחצי הממשלה הסינית סגרה את הברז על השקעות בחו"ל וחברות סיניות צריכות לעבור תהליך בירוקרטי ארוך כדי לבצע עסקאות מחוץ למדינה. אז אנחנו רואים הרבה פחות עסקאות שבהן חברה אחת משקיעה מיליוני דולרים בחברה שנייה ויותר עסקאות של מכירת ידע, שותפויות במחקר ופיתוח והסכמי ייעוץ שזוכים לפחות תשומת לב".
אנחנו באופן טבעי רוצים לראות יותר אקזיטים מגיעים מסין.
"העסקאות הקטנות האלה הם זרעים שיבשילו. כיום חברות זרות לא יכולות להנפיק בבורסות בסין והבורסה בהונג קונג לא בשלה להתמודד עם חברות טכנולוגיה. כשהאופציה הזו תפתח, נראה חברות ישראליות מנפיקות בסין וגם כמות המיזוגים עם חברות סיניות תגדל. אני חושב שייקח עוד 10-15 שנה עד שנראה חברות סיניות מבצעות רכישות ענק בישראל כדוגמת רכישת מובליאיי על ידי אינטל".
בנוסף להגבלות על השקעות מחוץ לסין והנפקות זרות בבורסה, ישנו עניין הפערים תרבותיים. היזמים הישראלים, שרבים מהם למדו או עבדו בארה"ב או אירופה, שוחים בעולם העסקים של ניו יורק או לונדון, אך בבייג'ינג ושנחאי הם טובעים. התוצאה היא הרבה פגישות סרק שלא מובילות לשום מקום והרבה חברות שמקפלות את הזנב ומוותרות על השוק הסיני. בסין צריך לנשק הרבה יותר צפרדעים כדי למצוא נסיך ולא פעם נשארים בלי טבעת ועם טעם רע.
הרכישות הגדולות בדרכן. גל-אור
"בסין יש בעיה מרכזית של נתונים ודברים הרבה פחות שקופים מאשר במערב. יש כאן חצי מיליון חברות ואתה לא יכול לעשות גוגל ולמצוא את המידע עליהן, גם לא בסינית", הסביר גל-אור. "לכן הישראלים לא תמיד יודעים עם מי הם נפגשים ומה הוא רוצה.הישראלים רוצים לקבל כסף מהסינים או להגדיל מכירות בשוק הסיני, בעוד הסינים מתעניינים בהסכמים להעברת ידע וברכישה של טכנולוגיות עמוקות, שלפעמים החברה הישראלית טוענת שיש לה אבל בפועל אין".
התוצאה היא אולי שחברות ישראליות מגיעות לסין רק כברירת מחדל, אחרי שנכשלו בארה“ב.
"זה תלוי בתחום. בתחום הרפואי, בפינטק, אנרגיה ירוקה וחקלאות, סין הפכה כבר ליעד הראשון של חברות ישראליות. אני חושב שבהדרגה, תוך 10-20 שנה, נגיע לאיזון והמכוונות של חברות ישראליות לסין ולארה"ב תהיה ברמה זהה. לא בטוח שאי פעם סין תעבור את ארה“ב, בגלל הקרבה התרבותית בין ישראל לאמריקה".
AI כמטרת על לאומית
סין היא עדיין כלכלה מנוהלת והממשלה הסינית מנווטת מלמעלה את כיווני ההתפתחות באמצעות סובסידיות, מענקים וחלוקת אישורים רגולטוריים. ביולי אשתקד קיבלה הממשלה החלטה דרמטית להפוך את סין למובילה העולמית במחקר ויישום של בינה מלאכותית בתוך 12 שנה, מה שמבטיח שהרבה מאוד כסף יוזרם לתחום.
גל-אור גם כבר זיהה את הטרנד ובכנס הקרוב ישיק מערכת מבוססת AI שנועדה למצוא חיבורים עסקיים פוטנציאליים בין חברות סיניות וישראליות. המערכת שנתמכת על ידי ממשלת סין מאפשרת למשקיעים סינים או ליזמים ישראלים למצוא שותפים על בסיס חיפוש מתקדם במאגר מידע המתעדכן אונליין. "המטרה שלנו היא לשפר פי 100 את ניצול המשאבים ולהציע אופטימיזציה שתסייע לך למצוא את האדם והחברה הנכונה שאתה צריך להיפגש איתם", אומר גל-אור. "היום הנטייה היא לעבוד דרך מתווכים שמנסים להכיר לך את מי שיש להם מערכת יחסים איתו. זאת שיטה רעה ומיושנת כי לא תמיד יכירו לך את האדם הנכון עבורך. המערכת היא חלק מהניסיון שלנו להציע לחברות ישראליות מעגל שלם של שירותים כולל הכשרה של עובדים סינים שישמשו נציגים קבועים של חברות ישראליות בסין".
מה הסיכוי של חברות ישראליות אחרות להרוויח מהמירוץ הסיני בתחום ה-AI?
"תלוי אם הן יהיו מוכנות להתאים את עצמן לצד הסיני. בסין יש רגישויות מאוד גדולות סביב הנושא של דאטה וסביב המעורבות של זרים בעולם הבינה המלאכותית. אם הישראלים ירצו להיות אלו שמחזיקים בדאטה על שרתים בישראל יהיה להם מאוד קשה. אם הם ירצו שהמותג שלהם יופיע בפרונט זה לא יעבוד. לסינים חשוב מאוד שבפרונט יהיה מותג סיני. מה שכן הישראלים יכולים לעשות זה למכור דאטה, אלגוריתמים ומתודולוגיה לחברות סיניות".
לסיכום, לאן לדעתך היחסים הכלכליים בין ישראל לסין צריכים להתפתח בשנים הקרובות?
"חייבת להיווצר אקוסיסטם ישראלית בסין. בכל מדינה אחרת במערב יש קהילה ישראלית ויהודית, לצד אגודות ומוסדות משפטיים שעוזרים לחברות הישראליות. כאן אין קהילה יהודית והקהילה הישראלית מתחלפת כל כמה שנים. חוץ מהשגרירות אין כאן כמעט כלום, אפילו אין חברה ישראלית גדולה שעובדת בסין ויכולה להיות עוגן. אם כל חברה ישראלית תעבוד לבד אז לא יהיה לה סיכוי לשרוד".
