פייסבוק מודה: אנו אוספים מידע על גולשים שאינם משתמשינו
הרשת החברתית הפיצה מסמך ארוך ובו תשובות לשאלות המשך שקיבלה בעקבות עדותו של מארק צוקרברג בקונגרס האמריקאי באפריל האחרון. תשובותיה לסנטורים נותרו חמקמקות וכלליות; בין היתר, לא סיפרה מדוע לא סיפרה ל-87 מיליון איש שקיימברידג' אנליטיקה גנבה מהם מידע
פייסבוק אוספת מידע על פעילות מקוונת של גולשים שלא משתמשים ברשת החברתית, אך לא משתמשת בו כדי ליצור פרופיל של גולשים אלו או להציג להם פרסומות ממוקדות - כך טוענת החברה במסמך בן 229 עמודים שהעבירה לקונגרס האמריקאי. עם זאת, מהתשובה הפתלתלה של החברה עולה החשש שפייסבוק דווקא שומרת מעין פרופיל צללים על לא-משתמשים.
קראו עוד בכלכליסט:
- פייסבוק מתגוננת: לא פשענו כשהעברנו מידע אישי ל-60 חברות
- הסקנדל הבא: פייסבוק העבירה בחשאי מידע אישי לאפל וסמסונג
- הדבר החם הבא בתחום הפרטיות: סיוט לפייסבוק, חלום ורוד עבורנו
המסמך נשלח בהמשך לשתי העדויות בקונגרס של מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, ומשיב על יותר מ-2,000 שאלות שהעלו המחוקקים אך שלא נענו בעדויות עצמן מפאת קוצר הזמן (אף שנמשכו כעשר שעות במצטבר).
מארק צוקברג מעיד בפני הסנאט צילום: איי אף פי
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בעדות היא הטענה שהחברה אוספת מידע על גולשים שלא פעילים בפייסבוק, בעת שאלו מבקרים באתרים שעושים שימוש בכלים של הרשת החברתית כמו כפתור הלייק, ומגבשת אותו לכדי פרופיל צללים, שמאפשר לה להציג להם פרסומות ממוקדות. צוקרברג עצמו אמר בעדותו שהחברה אכן אוספת מידע כזה לצורכי אבטחת מידע, אך לא התייחס במפורש לשאלת פרופיל הצללים והצגת הפרסומות הממוקדות.
"פרופיל צללים" או "פרופיל"?
במסמך, התייחסה פייסבוק בהרחבה לאופן איסוף המידע שלה על לא-משתמשים. "כשאנשים מבקרים באפליקציות או באתרים שעושים שימוש בטכנולוגיות שלנו, כמו כפתורי לייק או תגובות פייסבוק, השרתים שלנו שומרים אוטומטית נתוני דפדפן ואפליקציות סטנדרטיים שמכשיר או משתמש ביקר באתר או אפליקציה; וכל מידע נוסף שמפעיל האפליקציה או האתר בוחר לשתף עם פייסבוק על פעילות האדם באתר (כמו העובדה שהוא ביצע רכישה)". לטענת פייסבוק, מדובר בפעילות מקובלת באינטרנט, ומרבית האתרים והאפליקציות חולקים מידע דומה עם גורמי צד ג', ובכללם גם אתר ועדת המסחר של הסנט שמשתף מידע עם גוגל.
פרופילי הצללים: כך פייסבוק מרגלת אחרינו גם מחוץ לפיד
הרשת החברתית מפעילה רכיבי ריגול ששתולים באתרים ומתחקים אחר פעולות הגולש אפילו אם מעודו לא נרשם אליה. ממצאי הניטור נשמרים בפרופילי צללים חשאיים, לשימוש מסחרי. זאת, בסתירה בוטה לדברי צוקרברג בעדותו בקונגרס, לפיהם הגולשים הם ששולטים במידע שלהם
עומר כביר,
4 תגובות
לכתבה המלאה 
עם זאת, אומרת פייסבוק, לחברה אין מידע שמזהה את הלא-משתמש והיא לא יוצרת בעבורו פרופיל. "אנחנו משתמשים במידע בדרכים הבאות. ראשית, נתונים אלו חיוניים להגנה על פייסבוק ולזיהוי או מניעת גישה של חשבונות מזויפים. לדוגמה, אם דפדפן ביקר במאות אתרים בחמש הדקות האחרונות, זה סימן שאולי מדובר בבוט. שנית, אנחנו מבצעים אגרגציה לרשומות אלו כדי לספק סיכומים ותובנות לאתרים לגבי האופן שבו אנשים עושים שימוש במוצר שלהם או בתכונות ספציפיות כמו כפתור הלייק שלנו, אך מבלי לספק מידע על אדם ספציפי".
פייסבוק מדגישה בתשובה כמה וכמה פעמים שהיא לא יוצר פרופיל בעבור לא-משתמשים, אך לא מגדירה למה כוונתה במילה "פרופיל". האם הכוונה לפרופיל פייסבוק רגיל, בדומה לזה של משתמשי פייסבוק - דבר שברור שהיא לא עושה? ואולי היא מתכוונת לפרופיל בהגדרה הרחבה יותר, כלומר ריכוז של כל הפעילות שזוהתה על משתמש ספציפי על פני מספר מכשירים בתוספת תובנות שנדלו מפעילות זו, ההגדרה המקובלת לפרופיל צללים?
מרגלים גם אחרי מי שאינו משתמש איור: ערן מנדל
לפי תשובתה של החברה, ובמיוחד הציון שהיא יכולה לזהות אתרים שונים שביקר בהם משתמש אחד ("אם דפדפן ביקר במאות אתרים בחמש הדקות האחרונות") ופעולות שהוא ביצע בהם ("כל מידע נוסף שמפעיל האפליקציה או האתר בוחר לשתף עם פייסבוק") עולה החשש שפרופיל מעין זה דווקא קיים ברשת החברתית. בתשובתה, חשוב להבחין, פייסבוק לא הכחישה שהיא יוצרת "פרופיל צללים", אלא רק "פרופיל", מה שרק מגביר את אי הוודאות בנושא.
עם זאת, פייסבוק לפחות אומרת במפורש, כנראה לראשונה, שהמידע שנאסף לא משמש להצגת פרסומות ממוקדות: "אנחנו לא משתמשים בנתוני פעילות באתרים ואפליקציות של לא-משתמשים כדי להציג להם פרסומות ממוקדים מהמפרסמים שלהם, או לבצע התאמה אישית לתוכן שהם רואים. עם זאת, אנחנו יכולים לנצל את ההזדמנות כדי להציג פרסומת כללית שלא קשורה לתכונות של אותו אדם או פרסומת שמעודדת לא-משתמש להצטרף לפייסבוק".
גם בתשובה זו חשוב לשים לב לניסוח, שאין ספק שנבחר בקפידה: פייסבוק לא אומרת שאינה יכולה להציג פרסומות ממוקדת או לבצע פרסנוליזציה לתוכן, דבר שבוודאי לא היתה מהססת לטעון, אלא רק שהיא לא עושה זאת. מה, שכמובן, מצביע על כך שייתכן שהיא מסוגלת לעשות זאת.
כלומר, למרות התשובה הנרחבת וההכחשות המפותלות נראה שלפייסבוק דווקא יש פרופיל צללים על לא-משתמשים. הערכה זו מתחזקת גם מכך שהחברה מאפשרת עתה לגולשים אלו לבקש מהחברה עותק של המידע שלהם, באמצעות קישור זה.
למה לא הודעתם?
הפתלתלות וההתחמקות של התשובה בנושא פרופילי הצללים מאפיינות גם את התשובות האחרות של החברה במסמך. כך, למשל, בתשובה לשאלה למה החברה לא בחרה להודיע ל-87 מיליון נפגעי קיימברידג' אנליטיקה על דליפת המידע שלהם כבר שגילתה על כך לפני שנתיים. בתשובתה, שבה ומתארת החברה כיצד גילתה על הדליפה, אך לא מתייחסת כלל לתוכן השאלה.
בניו יורק טיימס ציינו שמרבית התשובות במסמך לא סיפקו מידע חדש ושהרשת החברתית התחמקה ממתן תשובות מפורטות. כך, למשל, בכמה עשרות מקרים הפנתה פייסבוק את חברי הקונגרס לתנאי השירות שלה. ב-224 מקרים היא הפנתה לתשובה אחרת במסמך. הסנטור טד קרוז הציג לפייסבוק 114 שאלות, כמה עשרות מהן שאלות כן/לא. פייסבוק לא השיבה בכן או לא לאף אחת משאלות אלו, ובמקרים שלא סיפקה תשובה ארוכה ומתפתלת הפנתה לתשובה מסוג זה (למרות שקרוז ביקש במפורש להשיב לכל שאלה בפני עצמה מבלי להפנות לתשובות קודמות).
