למה לא SnatchBot: כל הטעויות שעושים יזמים בבחירת שם לחברה

בחירת השם הנכון לסטארט-אפ שלכם יכולה להיות תהליך מאתגר, במיוחד אם אתם לא דוברי אנגלית כשפת אם, וסצנת היזמות הישראלית מספקת כמה דוגמאות לכך. הרשימה הבאה מכילה כמה מהטעויות השכיחות ביותר של יזמים במתן שמות לחברות החדשות. אמנם חלק מהדוגמאות מגיעות מסצנת הסטארט-אפ המקומית, אבל לא רק.

1. החברה שלכם אינה מוצר

חישבו בגדול ולטווח הארוך, כי המוצר הראשון שלכם לא סביר להגדיר את מי שתהיו כשתהפכו לגדולים ומצליחים. אל תתנו לשם החברה שלכם להיות מבולבל בקלות עם המוצר שלכם, כמו במקרה של PowerMat, OneHourTranslation, Double Verify, SpotInst, BelnSynch או OwnBackup. לפעמים זה דווקא עובד, כמו במקרה של מובילאיי, אבל שם החברה האידאלי צריך להיות מובחן משם המוצר שלכם והפונקציות שלו (למשל AutoTalks ,WalkMe וכו'). שמות מוצרים כאלה הופכים לבעייתיים במיוחד אם מנסים בשלב מסוים לשנות את יעוד מוצרי החברה. יוצאי הדופן במקרה הזה הם מוצרי צריכה, בהם המוצר והחברה הם אחד, כמו במקרה של MyHeritage.

להם זה הצליח. מובילאיי

2. שמות בני שתי מילים אינם מקוריים

בעיה נוספת בצליל של שם המוצר היא שהוא מצריך בד"כ שתי מילים, מה שהופך את המיתוג לדבר עוד יותר מסובך, ועל אחת כמה וכמה שמות בעלי שלוש מילים, כמו The Gift Project, או Secret Double Octopus. בכל מקרה, אם אתם זקוקים לשתי מילים כדי לתאר את החברה שלכם אתם כבר בכיוון הלא נכון (לא כולל מילים כמו Systems ,Networks ,Semiconductors וכו'). הרבה יותר קל להיות ייחודי עם שתי מילים, אבל בד"כ התוצאה לא קליטה ויותר קשה לזכירה. אם אתם בכל זאת הולכים בדרך הזאת, לפחות נסו להיצמד לשילובי מילים עם לא יותר משתיים עד שלוש הברות. אחרי ההצלחה, שמות כמו SolarEdge או PrimeSense נשמעים נהדר, אבל הם עדיין ארוכים מדי.

מערכת זיהוי תנועה של מיקרוסופט, שנשענת על פיתוחי פריימסנס צילום: MIT

3. אל תזכירו טרנד טכנולוגי

אותו הדבר יכול להיאמר לגבי מתן שם לחברה שלכם בעקבות טרנד או מגזר טכנולוגיים מסוימים. זה מפתה, כי זה יכול להפיק תוצאה מהירה כשהטרנד חם, אבל ברגע שהוא חולף אזכורו הופך לנטל ולמקור לבלבול. היום אנחנו סובלים משימוש יתר במילים app, cloud, cyber, AI, וכו', ואתם בטח מקווים שהחברה שלכם תשרוד גם אחרי טרנד כזה או אחר. אותו הדבר נכון גם לגבי המילים intelligence, או innovation. זה הצליח פעם אחת עם אינטל, וזהו, וכך הדבר גם וריאציות של המילים optimal ו-maximum.

4. מצאו שם שקל לאיית

כשמישהו שומע את השם, צריך להיות לו מושג טוב איך לאיית אותו כדי שיוכל למצוא אותו באינטרנט או לרשום אותו לעצמו. זו לא חייבת להיות מילה אמיתית שנמצאת במילון, אבל אם היא כן מילה אמיתית, אסור לה להכיל יותר משינוי כתיב אחד. אמנם זה לא מנע מהם להצליח, אבל ל-Xtremio היו שתי הפתעות באיות השם, ועד היום אני לא בטוח שאייתתי אותו נכון, ולמזלם הם נרכשו עוד לפני שמישהו הספיק לחפש אותם בגוגל. אותו דבר תקף גם ל-Xacct, Cvidya, Pipl ועוד. בכל מקרה, השם אף פעם לא צריך להיות אסופה של טעויות כתיב. שינוי איות אחד הוא מושלם, כמו ב-Qwilt כי הוא עוזר להפוך את השם לזכיר. היזהרו גם עם סמלים כמו ב- +Optimal ו-!Hola.

איך כותבים את זה? צילום: שאטרסטוק

5. ביחרו שמות קלים לביטוי

יש שמות שמשאירים את השומע אותם נאבק להבין איך לבטא אותם. השם צריך להיות קל לביטוי במיוחד במקרה של דוברי אנגלית כשפת אם. לא תוכלו לצפות מהאדם הממוצע לדעת איך לבטא מילים עם טעויות איות ואפילו עם אקרונימים. XIV חמקה מלשלם את המחיר על כך, אבל במקרים של Shieldiot, IPlight, ו-Analoc, זה לא עבר כל כך חלק.

6. הימנעו משמות רפואיים

למרות הפיתוי שבדבר, שם החברה שלכם לא צריך להישמע כמו משהו שנמצא בבית מרקחת או כמו נשק ביולוגי, אלא אם זה מה שאתם מפתחים. האות X בעייתית במובן הזה במיוחד. שמות כמו Mellanox, Appoxee, Vexigo, Xoreak ישר מזכירים אנתרקס או תרופה לצרבת, ואלה אסוציאציות שבודאי תרצו להימנע מהן.

אתם לא רוצים חברה עם שם של תרופה צילום: Pexels/Pixabay

7. מילים לא-אנגליות יכולות להיות מעולות

מספר סטארט-אפים ישראלים משתמשים במילה עברית בשמם, מה שיכול אמנם לאתגר קהלים דוברי אנגלית. אבל כשזה מצליח זה נהדר. השמות הטובים ביותר קלים לביטוי בשתי השפות ונושאות את המשמעות הסודית שהיזם מכוון אליה. קחו למשל את החברה הקרויה Altair Semiconductor. היא פיתחה מודם רדיו מוגדר עצמית למכשירים ניידים. יש כאלה ש-Altair נשמע להם כמו מחווה למיני-מחשב הראשון בהיסטוריה, ה-Altair 8800, אבל היא מכילה את המילה air וכך משחקת על אלחוטיות המוצר, אבל כשלוקחים בחשבון את משמעות המילה בעברית- (ל)אלתר, זה מה שהטכנולוגיה של החברה מאפשרת למעשה ביחס לסטנדרטים האלחוטיים הקיימים, וזה נהדר. דוגמאות טובות נוספות הן למשל Alooma Capriza, Finjan, Taboola ו-Zooz. זה אולי נראה פשוט, אבל זכרו שאמריקאים מדגישים את ההברה הראשונה, בעוד ישראלים בד"כ את השנייה.

לכו על עברית צילום: wikipedia

נתקלתי בהרבה שמות סטארט אפים שלא אמרו לי כלום עד ששמעתי אותם במבטא עברי. אפילו ווטסאפ נשמע כמו סתם "מה קורה?" עבור לא אמריקאים. לכן ווטסאפ, בלי קשר להצלחתה, הוא שם גרוע למעשה, כי אני די בטוח שהוא אמור להישמע כמו "סטארט-אפ", אבל הוא לא.

אולי חשוב לציין כאן שכדאי גם לבחור שם שעובד טוב עם המבטא של רוב העובדים שלכם. עבור ישראלים, זה פוסל כל שם שמכיל את העיצור th למשל, וכדאי גם להימנע מכל קונוטציה מינית, כמו Xsodot ו-AllOfMe.

8. בידקו את המילון האורבני

זה משהו שאתם חייבים לעשות לפני שתיבחרו את השם שלכם. לא תרצו לגלות ששם החברה שלכם הוא בעצם קללה או מילה גסה, כמו במקרה של SnatchBot. דוגמאות נוספות הן השמות Any.do ו-Sec.do שמזכירים בצלילם את המילים Hairdo (משהו שתלכו בשבילו למספרה), או פשוט Doodoo (שאם לא תיזהרו אתם עלולים לדרוך עליו בעת ההליכה ברחוב).

SnatchBot זה לא רעיון מוצלח צילום: אוראל כהן

9. בידקו תרגומים

זו בדיקה נוספת לפני שאתם סוגרים על שם - קשה להימנע מכך, אבל שם החברה שלכם בטח נושא משמעות נוספת באיזו שהיא שפה אחרת. אז כדאי להשקיע עוד קצת עבודת מחקר, ראשית באנגלית, אבל גם בעוד שפות שכיחות יחסית כמו ספרדית ו/או איטלקית. קחו בחשבון גם שאם השם שלכם מזכיר לשומעיו שפה אחרת, הם עלולים לחשוב שהמוצר מיועד לקהל יעד מסוים שאיננו הם (כמו במקרה של Hola). בידקו אם כן את המשמעות בכמה שפות שכיחות ורלוונטיות, לפני שתגישו את המסמכים שלכם לרשם החברות.

10. ותרו על שמות פרטיים

מי לא רוצה את שמו כחלק משם החברה, המתנוסס על בניין ומעל דפי העיתון? אבל שמות כמו Heintz, פורד, דיסני וכו', שייכים לעידן שעבר מן העולם. מה גם שהיום לרוב הסטארט-אפים יש מספר מייסדים. הדוגמה הסבירה הישראלית היחידה שאני מצליח לחשוב עליה היא M-Systems של דוב מורן, שהחליף את Moran Systems שקדם לו, בעיקר בגלל האופן בו אמריקאים מבטאים את המילה Moran.

11. הימנעו משמות שנראים כמו לוחית רישוי של מכונית

טכניקת המיתוג הזאת היא נוראה. הכוונה היא לשם שמכיל כמה אותיות ומספרים ומבוטא כמילה. הייתה חברה ישראלית אחת שהצליחה עם שם כזה - Ezchip, ולמזלה היא חלק ממגזר שבו השמות לא משנים כל כך. לא במפתיע, החברה הזאת נוסדה שנה לאחר רכישתה של החברה ישראלית שהביאה לעולם את ICQ תמורת 400 מיליון דולר ע"י AOL, אבל במקרים נוספים כמו אלה של uTest, E4X, CB4, 2CUagain, וכו', זה כבר לא ממש עבד.

* הכותב הוא שותף בקרן ההשקעות Bessemer