התפוח נופל רחוק מהעץ

העידן הטכנולוגי הביא עימו בשנים האחרונות הרגלי צריכה ולמידה בסביבה טכנולוגית ולתמורות חברתיות אשר יצרו את מה שמכונה "הפער הדיגיטלי". הפער הדיגיטלי מתייחס לפער שבין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה למחשב ולטכנולוגיה הנלווית אליו, לבין אילו שידם אינה משגת את השימוש והיתרונות שמקנה הטכנולגיה.  

דפנה גבר ליפשיץ, מנכ"לית עמותת תפוח צילום: דור מנואל

מן הפער הזה נפגעות, כמו בתחומים אחרים, במיוחד אוכלוסיות מוחלשות הן על בסיס סוציו-אקונומי והן על בסיס גיאוגרפי - פריפריה המרוחקת מן המרכז. מומחי תרבות וטכנולוגיה מסכימים שככל שהמדינה הופכת להיות תלותית בטכנולוגיה (כמו שירותי ממשל) כך גדל גם הפער החברתי בין שכבות האוכלוסיה השונות. עמותת תפוח בסיוע חברת בזק פיתחו מדד תקשוב לאומי לישראל, המהווה ככלי למדידה והשוואה למען צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, לעיצוב מדיניות והערכתה, ומנוע להשקעות עתידיות בתשתיות ובחינוך לטכנולוגיה.

עמותת תפוח פועלת ליצירת שוויון דיגיטלי בישראל. העמותה הוקמה בשנת 2000 במטרה להוות גשר בין אומת הסטארט-אפ הצומחת לבין אוכלוסיות הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל. העמותה פועלת ליצירת שוויון טכנולוגי באמצעות פיתוח והפעלת תכניות בסיסיות ומתקדמות בתחומי הטכנולוגיה, התעסוקה ופיתוח כישורי חיים. באמצעות צוות של 250 מדריכים מקצועיים פועלת העמותה בעשרות מוקדים בכל הארץ, מקריית שמונה ועד אילת ומגיעה לכ-80,000 אזרחים בשנה אשר זוכים להכשרה טכנולוגית אפקטיבית. 

אורית בש, מנהלת תכנית נטע@ של עמותת תפוח צילום: דור מנואל

אחת הפעילויות המרכזיות של עמותת תפוח היא תכנית נטע& הפועלת למעשה כתנועת נוער לכל דבר לעידוד מצוינות טכנולוגית ומנהיגות חברתית לילדים ובני נוער בכיתות ד'-יב'. תכנית הלימודים בת שמונה השנים מתבססת על תכנים טכנולוגיים מתקדמים של חברות הייטק מובילות כגון בזק, סיסקו, מיקרוסופט, גוגל, אינטל, Wix ועוד. בציר החברתי, נהנים החניכים ממחנות קיץ, טיולים, האקאתונים טכנולוגיים, סיורים בחברות הייטק.