דו"ח הצנזורה של פייסבוק: הדברים שצוקרברג לא מגלה לנו

פייסבוק פרסמה אתמול את דו"ח אכיפת התוכן הראשון שלה, בו הציגה את מספר הפוסטים הפוגעניים, מקדמי הטרור ואחרים שמחקה ברבעון האחרון - ואני מודאג. שלא תטעו, פייסבוק היא כנראה החברה שיועדת עלינו הכי הרבה בעולם וכל מהלך שקיפות מצידה הוא נדרש ואף חיוני. אבל הבעיה היא במה שלא פורסם באותו דו"ח. פייסבוק סיפרה שמחקה ברבעון הראשון 2.5 מיליון תכנים (פוסטים, תמונות, לינקים וכולי) ששברו את מדיניותה; אבל האם אנחנו יודעים כמה מהם היו קמפיינים פוליטיים, שניסו להטות דעת קהל כפי שנעשה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה? מה פתאום, מה תרוויח פייסבוק מכך שנדע עד כמה ואיך משתמשים בה לדברים כאלה.

מארק צוקרברג צילום: איי פי

האם מישהו יודע כמה מהפוסטים הוסרו משום שכללו הטרדה מינית? אין סיכוי, פייסבוק לא רוצה שנראה את היקפי התופעה בה. מה לגבי תוכן שקידם מיזוגניה? או פגיעה בבעלי חיים? הרי כל תחלואי החברה קיימים ושרירים גם בפייסבוק והחברה יודעת לכמת אותם - אך מעדיפה להימנע מכך. ונקנח בטרור: פייסבוק סיפרה בדו"ח שחלה צמיחה של 72.2% במספר הפוסטים שקידמו טרור. לא הייתם רוצים לדעת, למשל, מאין פורסמו הפוסטים הללו? או כמה מהם דווחו לרשויות הרלוונטיות? וזו הסיבה שאני מודאג: שפייסבוק תמיד תדע יותר מאיתנו, תשלוט במידע הזה ותגביל את היכולת שלנו לשנות את המצב. האינטרס שלה ברור - זו חברה מסחרית שאוהבת כסף יותר מבני אדם. השאלה היא מתי נתעורר ונדרוש ממנה שקיפות אמיתית - כזו שתשרת גם אותנו.

אובר מודה ועוזבת

אובר מנסה לתקן את דרכיה: מאז הוקמה, עשתה בערך כל צעד נכלולי אפשרי כדי לצמוח ולהרוויח, תוך שהיא דורכת על משתמשים, נהגים, עובדים, עיתונאים ועל החוק. מאז הועף המייסד טראוויס קלאניק, שניצח על התזמורת הנ"ל, פועל מחליפו דארה קוסרשאהי כדי להפוך את החברה לאתית, לגיטימית והגונה. הצעד האחרון שלו הוא מהותי ביותר: מעתה, תפסיק אובר לאלץ נוסעות שהתלוננו על הטרדה מינית לגשת לבוררות במקום לבית דין - ולא תפעל להשתקתן. אובר מעולם לא סיננה בצורה משמעותית את נהגיה ולא השקיעה בבדיקות רקע שלהם - מה שהוביל למספר לא ידוע של תקיפות מיניות, אונס והטרדה; כמה עשרות נשים התלוננו על מקרים שכאלה - אך אפשר להניח בעצב שיש עוד רבות שלא התלוננו.

היה שלום, לא נתגעגע. קלאניק צילום: TechCrunch

המדיניות הזו תפסה גם בתוך החברה עצמה: קלאניק הוביל תרבות של עליונות גברית והטרדה בתוך אובר, במסגרתה התעלמה ההנהלה מתלונות של עובדות, שמאות מהן הועברו למחלקת משאבי האנוש. עד כה, דרשה אובר מכל מתלוננת לחתום על הסכם חשאיות, ולהתדיין עם החברה עצמה על פרטי המקרה והפיצויים. אנחנו אפילו לא יודעים אם הנהגים המטרידים פוטרו, או נשפטו במסגרת החוק. החלטת קוסרשאהי מבטלת את הנוהג הפסול הזה - ואף מכה גלים; בעקבותיה, הודיעה גם ליפט שתחדל מהשתקת מתלוננות והסכמי חשאיות דומים. ההחלטה של השתיים בוצעה בהשפעת לחץ ציבורי: תנועת MeToo, שהעלתה לסדר היום הציבורי את סוגיית ההטרדה, הצליחה לגרום לחברות להבין שמיזוגניה לא יכולה להיות מדיניות. הדרך עוד ארוכה עד למצב בו תהיה החברה בטוחה לחלוטין עבור נשים, וכולי תקווה שחברות נוספות ילכו בעקבות אובר - אם מטעמי בושה ויח"צ ואם מטעמי אתיקה אמיתית.

הלאה, הצאר!

עוד יום, עוד החלטה משונה של נשיא ארה"ב: ממשל טראמפ הודיע על ביטול תפקיד "צאר הסייבר" - מתאם פעולות אבטחת המידע הראשי בארצות הברית. לטענת דובר המועצה לביטחון לאומי, המהלך ייעל את הממשל ויחסוך בירוקרטיה; זה כמו להגיד שגוף האדם יעבוד הרבה יותר טוב אם רק יסירו ממנו את המוח. בפועל, האפקט יהיה הפוך: מתאם פעולות הסייבר הוא גוף בעל סמכות לקבלת החלטות ברמה העליונה, שמכסה את כל הגורמים שמושפעים ממתקפות רשת - גורמים בעלי קצבי עבודה שונים, מדיניות שונה ואינטרסים שונים, שצריכים מישהו שיכפה עליהן יישור קו.

דרכים נסתרות. טראמפ צילום: גטי אימג'ס

זה קריטי במיוחד כשמדובר במתקפה שחוצה סקטורים - למשל, נוזקה שפוגעת גם במערכות ממשלתיות, גם בחברות וגם במשתמשים; קחו לדוגמה את מתקפת Wannacry ואיך כיסחה כגודזילה את אוקראינה. בלי צאר הסייבר, גורמי האבטחה יצללו למערבולת של בירוקרטיה, שתקשה על התמודדות עם מתקפות סייבר (דבר שארה"ב סובלת ממנו, כמו כל מדינה אחרת) ושיקום מערכות שנפגעו. מדוע בוטל התפקיד? אין לדעת, נסתרות הן דרכי טראמפ. אבל אם יהיה עלי לנחש, בטח נזכר כבודו שמדובר בתפקיד שיזם אובמה - ואם יש משהו שטראמפ שונא, זה את כל מה שעשה קודמו. 

קחו, זה בחינם

חברת אדובי, ממציאת פוטושופ והמפתחת הגדולה ביותר של תוכנות ליוצרים מקצועיים, פרסמה הודעה לא טיפוסית: מעתה, תוצע תוכנת עיצוב האתרים XD בחינם. המילים "אדובי" ו"חינם" לא נאמרות בדרך כלל באותו המשפט; החברה מכרה במשך שנים את התוכנות שלה במאות דולרים - ואז עברה למודל מנוי שנתי (פוטושופ, למשל, תעלה לכם 420 שקל לשנה). אבל מה לה ולתוכנות במתנה? לדברי החברה, המטרה היא לתת למעצבים יותר כוח לקראת עידן בו עיצוב האתרים יבוצע בצורה כמעט אוטונומית - מה שיבטל את הצורך בחלק מהם. כן, ישנם כלים אוטומטיים לעיצוב אתרים שהולכים ומשתפרים עם הזמן, אך עדיין לא הגיעו לתפוצה ולרמה של מעצב מנוסה אנושי. לדעתי, הסיבה להצעת התוכנה בחינם היא לא המתחרים של המשתמשים, אלא של אדובי עצמה: ישנם לא מעט שירותי עיצוב אתרים שמציעים כלים דומים בחינם, וגובים כסף רק מלקוחות תאגידיים. זה לגיטימי להשיק מוצרים בחינם בשאיפה שהמשתמש ישדרג אותם בתשלום - אבל להפחיד אותו לכדי שימוש בהם? קצת פחות.

QA היא לא מילה גסה

בתחילת החודש הושק עדכון לדפדפן כרום, שנועד לשפר את חוויית הגלישה ע"י רכיבי אבטחה וכלים שמשתיקים פרסומות קולניות שבוקעות במפתיע מחלונות גלישה. הרעיון היה טוב, אך הביצוע בעייתי: מפעילים רבים גילו שהדפדפן המשופר מנטרל רכיבי מולטימדיה באתרים המושקעים שלהם, חוסם משחקי ווב, נגני וידאו לגיטימיים ושלל תכונות ושירותים. גוגל, מפתחת כרום, הודיעה על השקת עדכון שמנטרל באופן זמני את התכונה בדפדפן שכיסחה את האתרים; טוב שמיהרה לעשות זאת, אבל קצת מוזר שחברה כל כך גדולה, חזקה ומתקדמת, ששימוש ברשת הוא הלחם והחמאה שלה, השיקה גרסת דפדפן שמזיקה לאתרים - וגילתה זאת רק לאחר שזעקות השבר של בעליהם הגיעו למאונטן וויו.