איזה יזם ישראלי רוצה חברה ממשלתית כמשקיעה?

הסרת החסמים שאישר השבוע הקבינט בפני השקעה של חברות ממשלתיות בחברות סטארט-אפ מקומיות היא חדשות טובות עבור תעשיית החדשנות המקומית.

ההחלטה מאפשרת להפנות סכום כולל של 1.5 מיליארד שקל אל חברות הסטארט-אפ, אך מספר רב של סימני שאלה עלול למנוע מהכספים הללו להגיע ליעדם.

השקעה של חברה ממשלתית בסטארט-אפ היא צעד מורכב עבור שני הצדדים. חברות הסטארט-אפ חולמות לרוב על השקעה שתגיע משותף אסטרטגי, שיביא ערך מוסף נוסף להון עצמו. השותף המועדף הוא גוף בינלאומי גדול שעצם בחירתו להשקיע בך מהווה חותם של איכות עבור הטכנולוגיה שפיתחת. השקעה מצד חברה ממשלתית ישראלית לא בהכרח עונה לפנטזיה הזו.

יש לא מעט סטארט-אפים שקבלת השקעה מחברת החשמל או חברת הדואר תהווה עבורן נכס חשוב. אלו הן בעיקר חברות בתחילת דרכן שכל אישור שיקבלו מגורם מקצועי בכיר יעזור להן ויקדם אותן. עם זאת, חברות בשלבים מתקדמים יותר, שכבר הצליחו לפרוץ לשווקים בינלאומיים, יעדיפו להכניס כמשקיע לקוח בינלאומי גדול, שעצם אזכור שמו פותח דלתות.

רשות החברות הציבה לחברות הממשלתיות מגבלות שמונעות מהן ליטול על עצמן סיכונים גבוהים: החברות יורשו להשקיע עד 3% מההון העצמי שלהן בסטארט-אפ בודד, ועד 10% מההון העצמי בסטארט-אפים בכלל. הגבלות אלו מונעות מהחברות לקנות אחזקות משמעותיות או שליטה אך כן תזכה אותן בחשיפה יקרת ערך.

ינקי קווינט, מנהל רשות החברות צילום: בשמת איבי

מרבית החברות הממשלתיות לא מתעסקות ביומיום עם חדשנות או שיפורים טכנולוגיים, בין אם מפאת קוצר זמן או מחסור במשאבים פנימיים. עבור חברות אלו, היכולת להשקיע בסטארט-אפים ולהיחשף אליהם מהווה שער כניסה חדש. אם נתיבי איילון או מקורות רוצות לשתף פעולה או לעבוד עם סטארט-אפ הן נדרשות למכרז שדורש הכנה מוקדמת ולמידה. היכולת להגיע לחדשנות דרך השקעה בסטארט-אפים תחשוף אותן לנעשה בעולמות הרלוונטיים להן.

אין ספק שהחברות הממשלתיות צריכות את החשיפה לחדשנות ולשיבוש שהיא מביאה. המוטיבציה להשקעה תצטרך לבוא מתוך החברות עצמן, אך הגב שמעניקות ליוזמה רשות החברות ורשות החדשנות יסייע להן לעשות זאת.