מנהלת סיטי ונצ'רס: "פחד אינו שיטה טובה ליצירת מוטיבציה"

קוללה, ד"ר למדעי המחשב שגדלה במדינת וויסקונסין בארה"ב, החלה את הקריירה שלה לאחר סיום הלימודים בתפקידים בכירים בענקית הייעוץ מקינזי. בהמשך הפכה למנהלת הדאטה של יאהו ולתקופה קצה אף שימשה כיזמת הבית של קרן הון סיכון. ב-2010 החלה לעבוד בסיטי וטיפסה לעמדת ניהול כל השקעות ההון סיכון ותחום החדשנות של הבנק, ששוויו כ-175 מיליארד דולר.

ונסה קוללה צילום: אוראל כהן

עד כה השקיעה סיטי ונצ'רס בארבע חברות ישראליות: Outbound, Illusive Networks, Bluevine ו-Contguard. פעילות ההשקעה בישראל, שמנוהלת בידי ארנית שנער, מתחילה בימים אלו מחזור שמיני למאיץ הסטארט-אפים שלה.

גופים פיננסיים ותיקים כמו סיטי מתייחסים לרוב בחשדנות לסטארט-אפים בתחום הפינטק, שמנסים לשבש את ענף הבנקאות הממוסד. קוללה מנסה לגשר על הפער ואומרת שאינה חוששת מחדשנות משבשת. "אנחנו רואים חברות צעירות רבות שמשנות את העולם, כמו ש-Alipay משנה את עולם התשלומים", הסבירה את גישתה. "זו תקופה שיש בה שינויים רבים, והיא הזדמנות נפלאה לחשוב מחדש איך צריכים להיראות השירותים הפיננסיים, מה צריך לשנות כדי לענות לצרכים החדשים של הלקוחות. סיטי היא חברה בת יותר מ-200 שנה, ואנחנו חושבים על איך ייראו העשור הבא והמאה הבאה".

"אין קליע כסף, אבל כל דרך לדחוף שינוי חשובה"

בשנה האחרונה שאלת הגיוון בכ"א מעסיקה רבות את תעשיית החדשנות וההשקעות. מקרים כמו התנהגות פסולה כלפי עובדות באובר והמניפסט שפרסם מהנדס גוגל ג'יימס דיימור, ובו טען כי נשים הן עובדות פחות טובות מגברים מסיבות מדעיות, הציפו את ממדי האפליה הסמויה והגלויה בעמק הסיליקון. במקביל, נטען כי העובדה שקרנות הון סיכון וסטארט-אפים רבים מורכבות מאוכלוסייה הומוגנית ברובה של גברים צעירים ולבנים מונעת ממשקיעות ויזמות להשתלב בתעשייה.

"לגיוון במקומות העבודה יש חשיבות רבה", אמרה קוללה, מהנשים הבכירות - והבודדות - בצמרת תעשיית ההשקעות. "אני חושבת שדווקא בחברות הענק כמו סיטי ו־GE יש נשים רבות. לעומת זאת, לקרנות קטנות, שבוחרות מספר מצומצם של שותפים עם השנים, קשה מאוד לגוון. ככל שיהיו יותר נשים יזמיות בחברות הסטארט-אפ ומשקיעות בקרנות ההון סיכון, נוכל להבטיח טוב יותר את עתיד הטכנולוגיה".

גיוון תעסוקתי נוגע לא רק לשיעורי העסקה של נשים או מיעוטים אלא חיוני גם ליצירת אווירה שמאפשרת מגוון רחב של דעות ורעיונות. "יש לנו בסיטי מגוון של משקיעים ומשקיעות, שיוצרים יחד תחומי השקעה רבים", מסבירה קוללה. "ראיתי לאחרונה בארה"ב מגמה ברוכה של יזמים שלא מוכנים לקבל השקעות מקרן הון סיכון שאין בה שותפה אשה. המחסור בגיוון הוא רע לתעשייה ובכלל לחברה. אין קליע כסף שישנה את התחום, אבל כל דרך לדחוף ולעודד שינוי היא חשובה ומועילה".

אנחנו רואים בשנים האחרונות חברות פרטיות רבות צומחות והופכות לגדולות ומשמעותיות יותר מחברות ציבוריות, בסיוע של תעשיית ההון סיכון. מה דעתך על התופעה הזו?

"אני סבורה שהשווי של החברות פחות משמעותי כמו השאלה האם הן עומדות בכללי הביקורת של השוק הציבורי. חברות רבות חוששות להנפיק ולהגיע לשוק הציבורי בגלל שזה ידרוש מהן לעמוד בכללי השוק בשעה שהן מעדיפות לרוץ מהר מאוד קדימה", השיבה קוללה, במה שנדמה כמו התייחסות מרומזת להתנהלותה של ענקית הנסיעות השיתופיות אובר, מהסטארט־אפים היקרים בעולם, שהסתבכה לא פעם עם רגולטורים בארה"ב ובאירופה.

"בעידן הנוכחי של ריביות נמוכות קרנות רבות מחפשות להרחיב את תחומי ההשקעה שלהן, ולכן לחברות הפרטיות הללו אין כל בעיה לגייס כסף", הסבירה. "כשהן יוצאות לשוק הציבורי, הן זוכות לביקורת משמעותית".

על מה אתם מסתכלים בסיטי כשאתם בוחנים השקעות חדשות?

"הדבר החשוב לנו ביותר הוא יזמים שאנחנו יכולים לסייע להם לשדרג את העסק, אם זה באמצעות חיבור אלינו לבנק כדי לנסות את הטכנולוגיה שלהם ואם זה בגישה לעולם. אנחנו משקיע אסטרטגי ולכן אנחנו מחפשים השקעות בפינטק, במסחר תשלומים וכן הרבה בתחומי הסייבר, למידת מכונה וניתוח מידע - למעשה בכל טכנולוגיה שתסייע בשינוי תעשיית הפיננסים. יש לנו גישה כמעט לכל גופי הרגולציה בעולם. אנחנו מבינים את השווקים ויכולים לסייע לחברות לקצר משמעותית את הזמנים. יש לנו 45 חברות פעילות בפורטפוליו ההשקעות שלנו".

"חשוב לנו להיות מובילי השינוי ולא צופים מהצד"

לפי סיטי, עד כה סיימו 68 חברות סטארט-אפ ישראליות את שבעת מחזורי המאיץ שלה בישראל, וגייסו סכום כולל של 365 מיליון דולר. עם המגייסות הבולטות נמנות CrediFi, שפיתחה פלטפורמת נתונים לשקיפות מידע מסחרי בתחום הנדל"ן, וגייסה 23 מיליון דולר; MyCheck, שבנתה פלטפורמה לתשלומים סלולריים (22 מיליון דולר); PayKey, שפיתחה יישום שמעניק למשתמשים גישה לשירותים פיננסיים מכל יישום בסמארטפון ומאפשר העברות מיידיות (16 מיליון דולר); Splitit, שפיתחה פלטפורמה לפריסת קנייה לתשלומים ללא ריבית בלא צורך ברישום או מתן אשראי (10 מיליון דולר); ו-Minerva, שמפתחת כלי סייבר לאבטחת נקודות קצה בארגונים ללא זיהוי מוקדם של התוקף (7.5 מיליון דולר).

בנוסף מפעילה סיטי מיזם פנימי חדש בשם פרוקסימיטי, שנועד לבנות יזמות וחדשנות בתוך הבנק כדי לשפר את תהליכי העבודה שלו.

באיזה שלב של חיי החברה אתם מעדיפים להשקיע בה?

"אנחנו מאוד פתוחים מבחינת שלבי ההשקעה. אנחנו לא רוצים לרכוש את החברות אלא רק לעזור להן לגדול. לכן, אנחנו מחפשים חברות שכבר יש להן דריסת רגל כלשהי בשוק, כלומר מכירות ראשוניות או מוצר מוגמר.

"המשאב היקר ביותר של היזם הוא זמן. אם הוא מנסה למכור לארגונים גדולים, אז הוא נשאב לחור שחור כי הוא לא יודע למי בארגון להגיע. לעומת זאת, לנו יש צוות בשם קטליסט שעובדיו משמשים כמדריכים עבור יזמים ומסייעים להם בכל מקום שהם צריכים.

"אנחנו משקיעים 3-10 מיליון דולר בכל השקעה ותמיד כחלק מקבוצת משקיעים ולעיתים כמובילי הסבב. אנחנו לא מייחסים חשיבות לשיעור הבעלות אלא שואפים להיות שותפים בצמיחה של החברות. חשוב לנו להיות חלק מהתעשייה ולהימנות עם מובילי השינויים בעולם ולא להישאר כמתבוננים מהצד. אנחנו רוצים לסייע לחברות לעצב את עתידן ולראות שהן יודעות לעבוד עם המערכת הפיננסית. לא פעם נתקלנו ביזם שיש לו מוצר טוב, אבל לא מודע ליכולות השילוב הרחבות שלו".