מה הסיכוי שילדיכם יתעשרו מהסרטונים שלהם ביוטיוב?
ישנם ערוצי יוטיוב בהם ילדים שבוחנים צעצועים ותיכוניסטים שמשחקים במחשב מצליחים לקצור מיליוני דולרים בשנה, לשמחת ההורים שלהם; ואולם, בדרך להצלחה יצטרכו ילדיכם להתמודד עם מכשולים כיוטיוב עצמה, מלכודות כסוכנים חלקלקים ועוד. האם כדאי לעודד או לצנן את התלהבותם?
יש לכם ילדים, אחים או אחיינים שאוהבים לפרסם סרטונים ביוטיוב ואז לספור לייקים וצופים? האם הם מפנטזים על הכנסות גדולות מפרסומות? זה בהחלט אפשרי: קחו למשל את הערוץ Ryan ToysReview, אותו מפעיל ילד בן שש שהרוויח בשנה שעברה 11 מיליון דולר מלפרסם ביקורות של צעצועים, או את שיאן הרווחים, צעיר בשם דן מידלטון שהרוויח 16.5 מיליון דולר מלשחק במחשב.
- גולשים: יוטיוב מפנה אותנו לקונספירציות גזעניות
- יוטיוב תיעזר בקישורים לוויקיפדיה כדי להילחם בתוכן פוגעני
- הוליווד בסלולרי: יוטיוב פיתחה כלי שמדמה "מסך ירוק"
קשה להתעלם מפוטנציאל ההכנסה של יוטיוב, בטח כששיעורי הצפייה רק הולכים ועולים והילדים שלכם חדורי מוטיבציה והתלהבות סוחפת. אבל המציאות עובדת אחרת. מה הסיכוי שלהם להצליח בפועל, מי מנסה להרוויח מהניסיונות שלהם להצליח ואיך כדאי לכם להתייחס לנושא?
1. הכנסות גדולות, כיסים בודדים
ביוטיוב ישנם יותר ממיליארד משתמשים, אבל רובים צופים ולא מפרסמים בעצמם תוכן. ישנם כ-300 מיליון ערוצי יוטיוב, מהם כ-50 מיליון פעילים ובכל יום הם מפרסמים כ-6 מיליון סרטונים. מדובר בהרבה, הרבה מאוד תוכן והמון אפשרויות צפייה. התכנים הפופולריים ביותר בקרב הערוצים העצמאיים הם גיימינג, אופנה וסקירת מוצרי צריכה ויש מיליונים רבים של יוטיוברים בכל תחום.
לאן הולכים הרווחים? כמו בכל תחום אחר: בכל הנוגע לערוצים עצמאיים, כ-90% מההכנסות מפרסומות מגיעות לכיסם של 3% מקרב הערוצים הפופולריים ביותר. סטטיסטית, יש ליוטיובר הממוצע סיכוי טוב יותר לזכות בלוטו מאשר להפוך ל-Ryan ToysReview או דן מידלטון.
2. הרף מטפס, מהסיבות הלא-נכונות
יוטיוב היא שקובעת איזה ערוץ הוא מספיק פופולרי ופעיל כדי שאפשר יהיה להתחיל להעביר לבעליו נתח מהכנסות הפרסום בסרטונים שלו. מזה זמן-מה שהנהלת החברה נמצאת בין הפטיש לסדן: מצד אחד, היא רוצה כמה שיותר סרטונים וכמה שיותר צופים בכמה שיותר תחומי תוכן. אבל מצד שני, המפרסמים שעובדים איתה לא רוצים לראות את המותגים שלהם מפורסמים בסרטוני ערוצים בעייתיים. לצד סרטוני הגיימינג והחתולים, מלאה יוטיוב גם בתוכן קונספירטיבי, גזעני, פדופילי, כזה שמפיץ שנאה או סתם מציג תעמולה ופייק ניוז. וליוטיוב אין דרך לדעת שסרטון כזה עלה מבלי שמישהו דיווח עליו.
כיום, אין לחברה טכנולוגיה שמאפשרת לזהות אוטומטית תוכן פסול, והמפרסמים מגבירים את הלחץ. מה עשתה יוטיוב? פשוט החליטה להעלות את הרף המינימלי לתחילת תשלום, כדי לגרום כך לערוצים קטנים לצמצם פעילות: ערוץ שאין לו 1,000 עוקבים, 4,000 שעות צפייה בשנה לא יקבל גרוש. המהלך חצי-הגיוני, משום שערוצים ניאו-נאציים רבים אינם פופולריים מאוד והקהל השפוי לא יתגעגע אליהם אם ייעלמו. מצד שני, לכל ערוץ בתחילת דרכו אין קהל גדול. המדיניות החדשה מצמצמת משמעותית את הסיכוי להפוך את שירות הווידאו למקור הכנסה.
3. אני אעשה ממך כוכב ויראלי!
הרדיפה אחר התהילה והכסף המהירים ברשת ייצרה תעשיות לוויין שונות, שאחת מהן ניזונה מהתקווה של צעירים להצלחה ביוטיוב: סוכני יוטיוברים. יש כאלה בארץ ובעולם וכולם לוקחים כסף כדי לעזור לילדים שלכם להגשים את חלומם ולהיכנס ל-3% הפופולריים ביותר, אליהם מתנקז הכסף הגדול.
יש שתי בעיות אינהרנטית בשירות שכזה: הראשונה היא השליטה הטוטאלית של יוטיוב בפלטפורמה שלה. החברה יכולה מחר להחליט שכדי להתחיל להרוויח כסף דרכה, מפעיל הערוץ צריך 10,000 עוקבים, או לצורך העניין, שלא תהיה בשמו האות ג'. אמנם אפשר לבנות תוכניות אסטרטגיות לפלטפורמות דינמיות למיניהן - יעיד כל מי שמתפרנס מ-SEO או סחר בורסאי - אבל לא עם תקציב של ילד.
הבעיה השניה היא שאף אחד לא הצליח לפצח את סוד הוויראליות; אמרגן או סוכן שאומר לילד שלכם שהוא יודע בדיוק איזה תוכן יצליח, היה מנהל בעצמו את יוטיוב אם זה היה נכון. בתחום בו יש כל כך הרבה אנשים מוכשרים, שיכולים ליצור סרטונים כל כך בקלות, פקטור המזל משחק תפקיד מרכזי מאוד.
4. מלכודת פסיכולוגית
נניח שילדכם הצליח לצבור לו קהל קטן ונאמן, שצומח בהתמדה. הקהל הזה יכתוב תגובות מפרגנות, ישתף סרטונים ומאוד ישמח את הילד. העניין הוא שהשמחה הזו ממכרת: קשה להתמודד עם כישלון בגיל מוקדם או לדעת מהו כישלון - וקטינים רבים שמאבדים עוקבים או מקבלים ביקורות שליליות יכולים לקחת את זה קשה מאוד.
התופעה נפוצה גם בפייסבוק, שעוצבה כך שתגרום למשתמשים לספור לייקים ולאמוד כך את ערכם החברתי; בכיר לשעבר ברשת החברתית אף הודה שהיא תוכננה מראשיתה כמלכודת דופמין. כך שגם אם הצליח הערוץ של הילד, אין כל ערובה שהתנופה לא תיעצר (בשל הסוגיות שפורטו לעיל) ועל הדרך, גם תזיק לנפשו.
5. אז מה נאמר לילד?
יוטיוב הוא שירות הווידאו הכי גדול ופופולרי בעולם ואפשר להפיק ממנו ערך רב, בין השאר גם כספי; לא קשה להיסחף אחר התלהבות של ילד שצובר לו עוקבים ואולי אפילו מתחיל לקבל כמה שקלים מהפרסומות שמוצגות בערוץ שלו. אבל קחו בחשבון שבסופו של יום, רוב האנשים לא מצליחים להפוך את התחביב שלהם לקריירה, ושבמקרים רבים היה עליהם לקבל בנושא הכשרה פורמלית, להשקיע מאמץ ממושך וליהנות ממזל טוב יותר משל אחרים.
אני ממליץ להציג לילדים את המציאות ולא לתת להם לטפח פנטזיות על עושר ואושר ביוטיוב; גם תהילה מקוונת אינה מבטיחה הכנסות בפועל ולא חסרים סיפורים על קטינים שסבלו בבגרותם לאחר שאורם דעך. יש מקום ליצירה עצמאית וילדים שיוצרים תוכן זה רצוי וראוי, אבל ודאו שהם עושים זאת להנאתם; סטטיסטית, גם אתם וגם הם תתאכזבו פחות.