פייסבוק שוקלת לאפשר למשתמשים לערער על פוסטים שמחקה להם
מארק צוקרברג טען שברצונו לתת לרשת החברתית סגנון דמוקרטי יותר; נכון להיום, אין דרך לבטל מחיקת פוסט שאינה עוברת בבית דין. התכונה צפויה להיבחן בסיוע המשתמשים עצמם, שיצביעו על לגיטימיות המחיקה כחבר מושבעים מקוון. האם זו מהפכה או כסת"ח?
- וידויים ממשחטת הפרטיות: הדילמה המוסרית של עובדי פייסבוק
- בכיר בפייסבוק ב-2016: "כל דבר שאנו עושים כדי לצמוח - הוא מוצדק"
- מנכ"ל אפל: היינו עושים טונות של כסף אם היינו מרגלים כמו פייסבוק
לדברי צוקרברג, בחברה שוקלים לפתוח צוות שיתווך בנושאי התוכן בין החברה למשתמשים, אליו הם יוכלו לפנות ולקבל הסברים בדבר מחיקת תכנים. כיום נוהגת פייסבוק בכוחנות בולטת ומסירה פוסטים, תוכן ואף עמודים שלמים ללא נימוק מפורט. החברה מסתפקת בלהגיד למשתמשים שעשו דבר-מה שהפר את נהלי השימוש שלה.
נכון להיום, לא יכולים המשתמשים לערער על הסרת התוכן מבלי להיכנס להליך משפטי מול החברה - אלא אם מדובר בתוכן שהוסר בשל טענה להפרת זכויות יוצרים. במקרה זה, ניתן לערער על ההסרה, כל עוד התהליך מתבצע בשיתוף ארגון זכויות היוצרים האמריקאי.
צוקרברג אמר שהוא מאמין שהיכולת לערער באופן עצמאי צריכה להיות זמינה לכולם, והמשיל את פייסבוק למדינה באומרו שעליה להיות כמו "כל מערכת דמוקרטית מתפקדת היטב".
המנכ"ל שוקל תצורה ניסיונית שתישען על שיתוף המשתמשים בהחלטה: במסגרתה, יישאלו גולשים האם הסרת פוסט זה או אחר היתה החלטה נכונה - מעין חבר מושבעים מקוון. זה מודל שגם ייראה דמוקרטי למדי וגם יצמצם את מספר בוחני התוכן שתצטרך פייסבוק לגייס.
למי ששכח, נזכיר שפייסבוק היתה קצת יותר דמוקרטית בעבר: בין 2009 ל-2012 איפשרה החברה לגולשים להצביע על נחיצות תכונות חדשות שהשיקה. ואולם, פייסבוק שללה מהמשתמשים את הזכות הזו, כדי לא ליצור מגבלות עבור פלטפורמות איסוף המידע והפרסום שלה. בזמנו, טענה שביטול יכולת ההצבעה נובע ממעורבות נמוכה של הגולשים עצמם.
בישראל קמו לא פעם אושיות רשת שהתקוממו על השתקתן בפייסבוק לעיתים בטענה של חוסר הבנה של שפה, הומור ותרבות. על פי המדיניות הקיימת, פייסבוק מזהה כיום שלוש קטגוריות של תוכן כבלתי הולם: עירום, תוכן מיני ופעילות מינית, דברי שטנה והסתה, אלימות וסנאף.