דו"ח טכנולוגי
מנכ"ל פייסבוק מבהיר שהוא לא יודע להבהיר
מארק צוקרברג מגיב לפרשת קיימברידג' אנליטיקה אבל לא אומר כלום בראיון ל-CNN, יוטיוב תאסור על סרטוני הדגמת וייצור נשק, וטוויטר חוטפת מאמנסטי אינטרנשיונל
שמיים, בקשו עליו רחמים
מארק צוקרברג פרסם אתמול (ד') הודעת הבהרה שלא הבהירה כלום ביחס לפרשת קיימברידג' אנליטיקה, ואחר כך נתן ראיון ל-CNN. הוא נראה מבוהל ולא מפוקס, כמו תמיד כשהוא לא בפני קהל שבוי. בין השאר הוא אמר למראיינים שהוא "מרגיש ממש רע" עם הפרשה.
הטקסט של צוקרברג בלט במה שלא היה בו. לא היתה בו התנצלות על חלקה של פייסבוק בפרשה. פייסבוק? אכלו לה, שתו לה וקיימברידג' אנליטיקה שמה לה ערפל בקיטבג. על העובדה שפייסבוק ידעה על הפרשה ב-2015 ולא עשתה כלום השתדל צוקרברג לעבור בשתיקה. על העובדה שלא מעט חברות אחרות השיגו כך מידע משתמשים הוא לא אמר מילה. הוא הבטיח להשתנות, לשפר, להגביל, לרסן. יש רק בעיה אחת: היינו בסרט הזה בערך 60 פעמים.
המילה שצוקרברג שב וחזר עליה היתה "שגיאה." זה לא מקרה: צוקרברג נמצא כעת בשלב בלימת ההליך הפלילי. המטרה היא לשכנע חוקרים עתידיים שלא היתה כאן רשלנות, ודאי לא רשלנות פושעת, על אחת כמה וכמה לא שיתוף פעולה בשתיקה. כל מה שקרה היו "שגיאות." אתם יודעים: פשע מכוון משונמך לתקלה, אי ידיעה, אי הבנה. כשנשאל אם יסכים להעיד בפני הקונגרס, נתן צוקרברג תשובות לא מתחייבות: הוא יעשה את זה "אם זה יהיה הדבר הנכון," אבל הוא יעדיף לשלוח לשם "מישהו שמכיר את כל העובדות."
בגול עצמי מרשים, טען צוקרברג שאם לפני 14 שנים היו אומרים לו שתהיה לו האחריות שיש לו עכשיו, הוא לא היה מאמין. ובכן, בשנת 2004 התייחס צוקרברג בהתכתבות פרטית למשתמשים הראשונים של פייסבוק כ"מטומטמים" משום שהם נתנו בו את אמונם. עכשיו הוא מצפה שנאמין לו שמה שעומד בראש מעייניו הוא הגנה על המטומטמים האלה במקום, נניח, לעשות בוכטות של כסף.
יש לצוקרברג ממה לדאוג: בימים האחרונים שורה של מפורסמים קראו לאנשים למחוק את חשבון הפייסבוק שלהם. ביום רביעי, ההאשתג #deleteFacebook הופיע בטוויטר יותר מ-10,000 פעמים במשך שעתיים; ביום שלישי, הוא הופיע שם 40,398 פעמים. כל יממה שחולפת גורמת לפייסבוק יותר נזק.
ואף על פי כן, יש תועלת באשד המילים הריקות שהמטיר עלינו צוקרברג אתמול. חברות שינסו לעשות את התרגיל הזה בעתיד יירתעו ממנו, משום שהן יבינו שיש כאן פוטנציאל נזק עצום. חברות כמו גוגל, טוויטר, אובר ואחרות יצטרכו להתחיל להתייחס למידע של המשתמשים כאל מידע של המשתמשים, שחשיפה שלו לצד שלישי עשויה לגרור נזק. השטיק של "אנחנו רק פלטפורמה ואין לנו שליטה על מה שעושים עם המידע" כבר לא יעבוד יותר – על כל פנים, לא כל זמן שהמשתמשים יישארו עירניים. ונראה שאם יש משהו שפייסבוק הצליחה לעשות בשנה האחרונה, זה להעיר את המשתמשים.
יוטיוב פותחת את שערי הגיהנום
אני לא יודע מה סידורי האבטחה של יוטיוב, אבל רצוי שתשקיע ביותר שומרים חמושים. החברה הודיעה אתמול (ד') על כך שמעתה היא תאסור על סרטונים שמקדמים מכירת נשק או תוספים לכלי נשק, כמו גם סרטונים על הדגמה של כלי נשק וסרטונים על הרכבה ופירוק של כלי נשק.
הסיבה לכך פשוטה: הדיון בארה"ב בשאלת חוקי הנשק שכנע הרבה מאד אנשים שאת הטירוף הזה צריך לצמצם. אחרי הטבח בפארקלנד, שנראה כמו נקודת מפנה, קהל בפלורידה הריע לסנאטור רוביו כשזה התלונן שמתנגדי הנשק יובילו לאיסור על מכירת רובי סער. זו לא היתה התגובה שרוביו ציפה לה. יוטיוב הואשמה פעמים רבות בכך שהיא מקדמת האדרה של כלי נשק, ונמאס לה לחטוף על הראש בכל פעם שאיזה פסיכי עם רובה מחליט לרצוח ילדים.
הבעיה: היא מתמודדת מעכשיו עם הלובי המאורגן והחזק ביותר בארה"ב, זה של הרובאים. היא צפויה למתקפה משני כיוונים. הצד האחד יהיה הלגיטימי. ה-NRA צפוי להגיש שורה של עתירות נגד יוטיוב לבתי משפט בטענה שהיא מגבילה את זכותם של אנשים להביע דעה (התיקון הראשון) על אחזקת נשק חוקית (התיקון השני). הטיעון בעייתי, אבל הוא בעייתי משני הצדדים שלו. יוטיוב השוותה בין מכירת נשק ובין מכירת סמים; נשק הורג הרבה אנשים, אבל בניגוד לסמים הוא חוקי. לגמרי לא ברור מה יחליטו בתי המשפט, אבל די ברור שזה ייקח שנים וכנראה יגיע לעליון האמריקאי (שבתורו, כנראה יתחמק מלדון בנושא.)
זה הצד הלגיטימי. הצד הפחות לגיטימי הוא הזרוע הצבאית של התנועה, פסיכים שעשויים לשלוח איומי רצח ואולי גם מעשי רצח של ממש. ה-NRA תקפיד לומר שאין לה שליטה על מה שהקיצונים יכולים לעשות ושהיא מתנערת מאלימות – אבל הרבה פחות משהיא מתנערת מיוטיוב, ושהם לא יכולים להיות אחראים אם קבוצה תחליט, בגלל התעמולה של ה-NRA, שיוטיוב היא אויב האומה ושחובתם הפטריוטית היא לפגוע בה. לא כדאי לכם לסגת מהצעדים הלא סבירים שלכם? למה לעצבן אנשים מרי נפש?
במקרה של יוטיוב, המרירות תהיה ניכרת כי לא מעט ארגונים של חובבי נשק וסתם אנשים שאוהבים לירות בדברים מטפחים סרטונים ביוטיוב כבר שנים. רדיט נכנסת לאותה הסירה המטווחת, ואוסרת גם היא על מכירה של כלי נשק, תחמושת, וחומרי חבלה (כמו גם על מכירת סמים ושירותי זנות). אבל מאחר והיא מוכרת הרבה פחות, והרבה קשה יותר לסמן אותה כחלק מהאליטה הליברלית המתנשאת, כנראה שהיא תהיה מטרה פחות בולטת. עדיין שווה להמליץ לה לשים שקי חול ליד החלונות.
#ToxicTwitter
זה מסתמן כעוד שבוע גרוע מבחינת חברות המדיה החברתית. הפעם תורה של טוויטר: זה לא נעים לראות את השירות החביב עליך עולה על הכוונת של ארגון זכויות אדם, אבל זה בדיוק מה שקרה. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל החליט להזכיר לנו שזכויות נשים הן זכויות אדם והוציא דו"ח חדש, #ToxicTwitter שמו, שבו הוא מתעד את האלימות וההתעללות בנשים בשירות.
התקפות כלפי משתמשות וחוסר האונים של טוויטר בנושא הן לא תופעה חדשה. היא עלתה לתשומת הלב התקשורתית בבריטניה לפני כחמש שנים, כשפעילה פמיניסטית שהצליחה להביא ליצירת שטר עם דמותה של אשה הפכה למטרה לגברברים. אחר כך קיבלנו את ארגון הטרור גיימרגייט.
הדו"ח החדש ניתח מאות אלפי ציוצים וגילה שהיו בהם עשרות אלפי ציוצים תוקפניים ואלימים כלפי נשים, בדגש על נשים צבעוניות, ממיעוטים אתניים או דתיים, נכות, לסביות, בי סקסואליות או טרנסג'נדריות. הדו"ח תוקף את הסירוב ארוך השנים של טוויטר לחשוף את המידע שנמצא ברשותה על כמות ההתקפות המילוליות בשירות ואת הפעולות שהחברה נוקטת כדי לצמצם את התופעה. באמנסטי הדגישו שהם נפגשו מספר פעמים עם נציגים של טוויטר, קיבלו את כל הכבוד הראוי, אבל לא קיבלו את המידע המבוקש.
במקביל, שלוש פוליטיקאיות סקוטיות מובילות – השרה הראשונה של סקוטלנד ניקולה סטורג'ן, מנהיגת המפלגה השמרנית רות' דיווידסון ומנהיגת הלייבור הסקוטית לשעבר קזיה דוגייל – הודיעו שהן תומכות במחקר של אמנסטי, וקראו לטוויטר לשנות את התנהלותה. סטורג'ן הדגישה שהיא מודאגת מההשפעה של ההתקפות בטוויטר על נשים שישקלו תפקידי הנהגה בעתיד. דיווידסון, שהיא לסבית, ציינה שהיא קיבלה הודעות הומופוביות בטוויטר; דוגייל דיווחה על איומי רצח.
קצרצרים
1. נגמרו הזמנים הטובים: יוטיוב, שהפכה לאחד ממאגרי המוזיקה הגדולים בעולם, מתכוונת לדרוש מהמשתמשים לרכוש מנוי כדי לצרוך מוזיקה. אתה כמובן יכול לא לשלם, אבל החברה מודיעה שהיא מתכוונת לתסכל אותך על ידי הצגת פרסומות בלתי פוסקות עד שתשבר ותשלם או תלך. היא מוסיפה בעליצות שככל שאתה שומע יותר מוזיקה ביוטיוב, תצטרך לבלוע יותר ויותר פרסומות. אישית, אני מוכן לשלם – כל זמן שאני יודע שהכסף יגיע לאמנים, לא לפונקציונרים למיניהם. ספק אם רוב המשתמשים של יוטיוב חולקים את העמדה הזו.
2. במשך שנים, חברה צרפתית בשם Ledger התהדרה במוצר חומרה בשם זהה, ששימש כארנק למטבעות דיגיטליים ולדבריה היה בלתי ניתן לפריצה – על כל פנים, לא מבלי שהפריצה תשאיר סימנים בולטים מאד. לשם כך היא נשענה על תהליך בדיקה קריפטוגרפי, שווידא שרק קוד שאושר על ידי החברה יפעל על המכשיר. שלשום (ג') פרץ צעיר בן 15, סלים ראשיד מבריטניה (כוכב עולה בתחום) את אחד הדגמים של המכשיר, Ledger Nano S, הוא השתיל בו דלת אחורית שגרמה למכשיר ליצור כתובות וסיסמאות שחזור שהיו מוכרות לתוקף. אחר כך יכול התוקף לעשות בארנק הדיגיטלי כרצונו. ראשיד פרסם את השיטה שלו בבלוגו, כך שהציבור יידע ויוכל להזהר. החברה הוציאה עדכון, אך להערכתו הפריצה שלו תצריך מאמץ אבל הוא לא בלתי סביר. ייזהר הקונה.
3. ברנש בשם מארק מיצ'אן, קומיקאי על פי הגדרתו, העלה ליוטיוב סרטון שלו מאמן את הכלב של חברתו, בודהא, להצדיע במועל יד לצלילי נאום של היטלר, הן כאשר הקהל צועק "זיג הייל" והן כאשר מיצ'אן אומר "לשלוח את היהודים לגז." בסיום הסרטון קורא מיצ'אן לכלב "נאצי קטן וטוב." בבריטניה הסבלנות לסוג ההומור הזה מוגבלת, והחוק נפל על מיצ'אן. הוא ניסה לטעון שהמטרה שלו היתה לעצבן את בת הזוג שלו, והשופט – השריף – תהה, אם כן, מדוע פרסם את הסרטון הזה בציבור ומדוע השאיר אותו בערוץ. השופט העריך שמטרת הפרסום היתה גריפת צופים ולייקים, ציין שהיו לסרטון שלושה מיליוני צופים ושמדובר בפשע שנאה שמתחזה להומור.
4. אתם עשויים לזכור את הסטארטאפ Lytro, שהבטיח לפני כעשור מהפכה בתחום הצילום, משום שהטכנולוגיה שלו תופסת לא פיקסלים אלא את כל קרני האור מול המצלמה. הרעיון היה שאתה לוקח את המידע הנקי ויוצר ממנו תמונה אחר כך, כולל עד רמת ההתמקדות עצמה. המוצר שיצא בשנת 2011, שהיה חדשני מאד בצורתו, היה מאכזב ומוצר שיצא אחר כך לא משך תשומת לב. ליטרו ניסתה למצוא את דרכה ונכשלה. אתמול היא נרכשה על ידי גוגל ב-40 מיליוני דולרים. לא ברור עדיין מה גוגל תעשה בטכנולוגיה. החברה גייסה לאורך השנים 200 מיליוני דולרים ורק בשנה האחרונה הוערכה בשווי של 360 מיליונים. כנראה שהכסף אזל.