קורות הפסנתר המכני: למה זכויות יוצרים ברשת הן בלאגן אטומי?

של מי השיר הזה?

רוצים לדעת למה ספוטיפיי מגיעה לישראל באיחור ניכר כל כך? למה פנדורה עדיין לא מתקרבת לכאן ולמה שירותי תוכן דומים מבוששים לבוא? יש שורה של צדדים טכניים, אבל המיגרנה האמיתית היא סוגיית זכויות היוצרים. למעשה, החוק האמריקאי שעוסק בכך כל כך בעייתי, שהוא מאיים על עתידה של ספוטיפיי, על אף שרק אתמול נודע שמשקיעים ממתינים בהתלהבות להנפקתה המתקרבת, ארנקיהם פתוחים.

חוקי זכויות היוצרים אינם אחידים בינלאומית, אבל בדרך כלל ישנה הבחנה בין זכויותיו של כותב השיר ושל מי שביצע אותו בפעם הראשונה. למשל, לסינדי לאופר יש חלק מהזכויות על השיר Girls just wanna have fun, אבל לכותב השיר, רוברט הזארד, יש זכויות משלו. וכאמור, חוקים במדינות שונות מתייחסים אחרת לזכויות הללו.

חוק המוזיקה עתיק יותר מהאינטרנט צילום: שאטרסטוק

ספוטיפיי משלמת. אולי לא מספיק, אבל משלמת. התביעה נגדה מתבססת על כך שהיא לא טרחה להודיע בדואר לכל כותבי השירים שהיא מבצעת על כך שהיא משדרת אותם. הם אמורים לדעת, כי אנחנו לא במאה ה-20 יותר, אבל כמה בעלי זכויות מתעקשים והתביעה נמשכת והעניין הזה יעלה לה הרבה מאוד כסף.

המורכבות הזו, שקיימת גם בשווקים אחרים, היא שמפחידה חברות תוכן מלהיכנס למדינות חדשות. קחו את ישראל למשל, בה חוקי זכויות היוצרים הם גרסה של החוק המנדטורי הבריטי, שעבר את מסננת דבר מועצת המלך. כואב להתעמק בזה, כואב מאוד. אבל לעורכי הדין של ספוטיפיי כואב הרבה יותר ואם לא תימצא פתרונות יצירתיים - גם למשקיעים שלה.

סיפור על תאוות בצע וחושך

ה-SEC הגישה אתמול (ד') כתב אישום כנגד חברת תראנוס, המייסדת והמנכ"לית אליזבת' הולמס, והנשיא ראמש בלוואני בחשד להונאה מסיבית של משקיעים. בכך מגיעה לקיצה הסאגה של חברה שהביאה את אתוס ה"זייף את זה ואולי יצא מזה משהו" של עמק הסיליקון לשפל חדש.

השיטה של הולמס היתה פשוטה: להעמיד פנים שקסם עובד. היא טענה שהיא יכולה, מטיפת דם אחת ובלי בדיקה פולשנית, לבנות פרופיל DNA שלם של המשתמש ולספק לו מידע על המחלות העתידיות שלו. אם אבן האלכימאים הזו אכן היתה עובדת, הולמס היתה צריכה לקבל פרס נובל לרפואה ופסל ענק מזהב בכל עיר מרכזית. אלא שכמובן, היא לא עבדה והולמס ידעה שהיא לא יכולה לעבוד.

שקר מסוכן. הולמס

הולמס, מציינת ה-SEC, ביצעה הונאה מסיבית של המשקיעים: במשך שנים היא דיווחה להם על הכנסות מפוברקות של החברה. על פי הערכות, היא דיווחה על הכנסות הגבוהות פי אלף מההכנסות האמיתיות. ואף אחד - על כל פנים, לא עד סוף 2015 - לא חשב שיש כאן משהו מוזר. זה עמק הסיליקון אחרי הכל וכסף זורם כמו מים.

ה-SEC מגישה את התביעה כדי להגן על המשקיעים מפני טורף כמו הולמס, שחשבה שתוכל לקצר את הדרך לתהילה על ידי יח"צ והונאות ושאיכשהו תוכל להפוך אוויר לדלק אם תזרוק על זה מספיק כסף של משקיעים. זה לא קרה, והרבה משקיעים לא חכמים הפסידו. הרבה עיתונאים כתבו בהתרגשות על המהפכה של הולמס מבלי להבין שאם זה נראה טוב מדי, זה כנראה טוב מדי וצריך ראיות יוצאות דופן.

אבל אני מודה שבעיני, ההונאה של משקיעים ועיתונאים זניחה יחסית; בדרך, השאירה הולמס גופה. איין גיבונס, המדען הראשי של החברה, מצא את עצמו תחת לחץ בלתי פוסק מצד הולמס לגרום לטכנולוגיה לעשות מה שהוא ידע שהיא לא יכולה לעשות. הוא זומן לעדות באחת התביעות, אבל לא רצה להעיד. הולמס הפעילה עליו לחץ כבד להעיד, וכשהמשיך להתנגד זימנה אותו לפגישה שבה הניח גיבונס שהוא יפוטר. גיבונס, שזמן קצר קודם לכן אובחן כלוקה בסרטן ושלא ידע איך ישרוד בלי עבודה, בחר לשלוח יד בנפשו.

ובסופו של דבר, גיבונס הוא הקורבן הראשי של המסע לתהילה וכסף של הולמס, של התפיסה הנכלולית של עמק הסיליקון שאומרת שקודם כל תמצא את המשקיע ואחר כך תנסה ליצור משהו אמיתי.

נאמין לזה כשנראה את זה

ונעבור לאבן אלכימאים אחרת: במיקרוסופט טוענים שה-AI שלהם שברה לראשונה שורה של מחסומים שאף אחד לא חשב שיישברו בקרוב, וכעת מסוגלת המערכת לתרגם משפטים מאנגלית לסינית ברמה של מתרגם מקצועי.

תרגום סינית מיידי - האם זה אפשרי כבר כיום? צילום: familyeducation

על כל פנים, לדבריהם הבינה המלאכותית הצליחה לעשות את זה עם מספר משפטים מידיעה חדשותית. מיקרוסופט טוענת שהיא ערכה בדיקה מדעית: ביקשה מכמה מתרגמים לתרגם את המשפטים הללו וערכה מבחן קריאה עיוור למתרגמים אחרים, שלא הצליחו להבחין בין התוצר של ה-AI ובין התרגומים של המקצוענים.

במיקרוסופט, עם זאת, מיהרו לסייג את הידיעה וחוקרים בכירים אמרו שאכן יש כאן צעד גדול קדימה, אבל צריך לבצע עוד בדיקות ולראות האם ה-AI מסוגלת לתרגם משפטים גם בזמן אמת. אם זה יעבוד, אנחנו כמה צעדים לפני דג הבבל של דגלס אדמס: נשארה בעיקר בעיית המיניטואריזציה.

קצרצרים

1. ליוטיוב יש בעיה עם הצפה של תוכן שנאה ותוכן קונספירטיבי, אז שלשום (ג') הודיעה המנכ"לית, סוזן ווצ'יסקי, על סוג של רבע פתרון: מעתה, בסופם של סרטונים כאלה תופיע הפניה לוויקיפדיה שתפריך את הבולשיט. עבדכם הנאמן ראה בכך סוג של "תראו, ציפור": יוטיוב לא מטפלת בבעיה, רק מעבירה את האחריות לוויקיפדיה. הלילה הסתבר שזה היה תרגיל "תראו, ציפור" ירוד למדי: בוויקיפדיה הבהירו שאף אחד מיוטיוב לא דיבר איתם על זה מראש והם בכלל לא חלק מהסיפור. מותר לקוות שזו לא היתה שליפה של המנכ"לית מהמותן; מחברה כזו אנחנו מצפים ליותר.

יוטיוב לא תיאמה דבר. ויקיפדיה צילום: seoclerk

2. במדינת קליפורניה לא מתרשמים במיוחד מההחלטה של ה-FCC לחסל את ניטרליות הרשת, ומתכננים את חוק ניטרליות הרשת הקשוח ביותר בארה"ב. החוק יאסור על חברות הכבלים להאט, להאיץ, לשנות מהירות גלישה לאתרים, ולהגיע לעסקאות עם ספקי תוכן כדי לקדם אתרים. מחברי החוק אומרים שהוא שומר בפועל על הזכויות הקיימות של משתמשים אמריקאים. ה-FCC טענה שההנחיות שלה אוסרות על מדינות לקבוע תקנות ניטרליות רשת משלהן; בקליפורניה נוחרים בבוז, אומרים שהרשות חרגה מהסמכות שלה, ושהם יראו אותה בבית המשפט.

3. נהגי אאודי שהרכב שלהם מחובר לשירות ה-Connect Prime של החברה (כן, לאאודי יש כרטיס מועדון) ישמחו לגלות שהרמזורים בעיר וושינגטון יוכלו לדווח להם תוך כמה זמן הם יעברו מאדום לירוק. השירות הושק לראשונה בלאס וגאס ב-2016, ומאז אאודי עושה כמיטב יכולתה לשכנע עוד ערים לתת לרמזורים שלהם לדבר עם המכוניות שלה. כמובן, זה לא יעבוד על סתם אאודי פלבאית מן השורה, אלא רק על הדגמים היקרים יותר שלה. לתייק תחת "מה קונים לאיש שגם כך יש לו יותר מדי".

4. סטארט-אפ לימוד השפות דואולינגו, שבשנת 2013 הוכתר על ידי אפל לאפליקציית השנה, החל לראשונה לאפשר למשתמשיו ללמוד קלינגונית. אתם יודעים, החיזרים מ"מסע בין כוכבים" עם תרבות של סא"ל מתוסכל שהוצא לגמלאות לפני שכבש את דמשק. זה צעד גדול לקהילת הטרקיז, אם כי כנראה צעד קטן מאד למין האנושי. זה לא הקורס הראשון בשפות מומצאות שיש בדואולינגו: הם מלמדים High Valerian (מתוך משחקי הכס) ואספרנטו. האחרונה היא שפה אמיתית. בקרוב, יש להניח, גם אלפית גבוהה של טולקין.