הקרן שגילתה את סקייפ מסתערת על הבלוקצ'יין בישראל

בראיון בלעדי ל"כלכליסט" סיפר רועי סער השותף הישראלי בקרן על העדפותיה ועל הדרך שבה יהפוך הבלוקצ'יין ללגיטימי. "עשינו הקצאה ראשונה מינימלית של עשרה מיליון דולר להשקיע בחברות צעירות בשלבי הסיד והפרה-סיד לתשתיות בלוקצ'יין. הסכום יגדל משמעותית ככל שהחברות יתבגרו" אמר.

רועי סער

קרן מנגרוב עלתה לגדולה הודות למכירת סקייפ לאיביי ב-2005 ב-2.6 מיליארד דולר; מנגרוב השקיעה בשירות הווידאו צ'ט מיליוני דולרים בודדים בשלב מוקדם. העסקה גרמה לקרן להבין שהשוק האירופי יכול להצמיח סטארט-אפים משמעותיים מאוד. סער הצטרף למנגרוב בקרן השניה, כאשר השקיעה בחברת וויקס. עד היום מנגרוב היא בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה הישראלית וסער יושב בדירקטוריון שלה. "אני מאמין שעדיין לא מיצינו את הערך שאנחנו יכולים להוציא מהחברה. הרבה מכרו כאשר החברה הנפיקה וראו החזר יפה מאוד. אנחנו מאמינים שאנחנו מסוגלים לקבל החזר משמעותי יותר על ההשקעה", סיפר.

מה אתם מחפשים בבלוקצ'יין?

"בבלוקציין אני מחפש תשתיות. אנחנו מאמינים בטכנולוגיה הזו, אבל לא בבועה שנוצרה מסביבה. הטכנולוגיה הזו קיימת עשור בתצורה של ביטקוין. עד 2017 היו מעט חברות שבנו תשתית של מטבע ויותר חיפשו לעשות הנפקה מהירה ללא כל תוכן מאחוריהן".

איזה עתיד יש ל-ICO? צילום: ToWave

לדברי סער, השוק נמצא בפתחו של עידן חדש, עם פרוטוקולים חדשים שישנו אותו: "כיום ביטקוין סוגר בלוק בעשר דקות ואת'ריום - ב-10 שניות. אנחנו כבר רואים פיתוחים שסוגרים בלוק בשניה או פחות ומאפשרים טרנסאקציות באותן כמויות ומהירות של חברות האשראי. אנחנו רואים בהתפתחות בריאה של תשתיות בתחום שאינן בהכרח למטבעות אלא לתחומים כחוזים חכמים, ספנות, תשלומים ועוד".

איך אתה רואה את התעשיה היום?

"אנחנו רואים את ההתבגרות של השוק. אני מאמין שהרבה חברות שעשו הנפקה ICO בשנת 2017 ייעלמו. מאות חברות גייסו ב-ICO בשנה האחרונה ולהערכתי 90% לא יגיעו למוצר. זה לא מפתיע, כי זו הסטטיסטיקה של חברות הסטארט-אפ שקמות. הבעיה שחברות גייסו מיליוני דולרים ולא מאות אלפי דולרים בשלבי הסיד. הרבה מאלה שגייסו בתחילת 2017 גייסו 3 מיליון ועכשיו שווי המטבע שלהם עלה ל-30-40 מיליון. לפני שנה מהיום מטבע האת'ריום היה על עשרה דולר וביטקויון על 900".

קריפטו-Fail: כמעט חצי מהנפקות ה-ICO ב-2017 כשלו חלקן כשל עוד בשלב הגיוס וחלקן לאחר ההנפקה, אם בשל גניבת כספים שביצעו המנפיקים ואם בשל כישלון הפרויקט שנועדה ההנפקה לממן. שיעור הכשלונות עומד על 46%, ולפי הערכות, צפוי להגיע ל-59% בעתיד הקרוב עומר כביר, 3 תגובות לכתבה המלאה 

לטענתו, טכנולוגיית בלוקצ'יין יכולה להיות קטר הצמיחה הבא של התעשייה הישראלית: "אם היינו בשבבים, אינטרנט, סייבר אוטומוטיב, הקטר הבא הוא הבלוקצ'יין - יש שילוב מדהים של אקדמיה מאוד חזקה בתחום הקריפטוגרפיה שמהווים את הבסיס לתחום, יש קהילות חזקות שמחוברות לכל העולם. הדבר היחיד שחסר הוא רגולציה ולכן אנחנו מובילים פעילות בתחום". סער התייחס לכך כהפיכת הבלוקצ'יין לווייטצ'יין (WhiteChain) - כלומר "להלבין" אותו. "היום, כשאני יושב מול משרד האוצר ורשות המסים, מסתכלים עלינו כמקשה אחת של המשתמשים בקריפטו - כולל סוחרי נשק ואיברים. הטענה שלי היא שזה כמו M16: בידי צבא או משטרה זה חיובי, אך בידי טרוריסט זה סיפור אחר. אנחנו מנסים להעביר קו שיגדיר מה לגיטימי ופורץ דרך ומה חשוד ומסוכן".   

אבל לגיטימציה לבלוקצ'יין לא תשבור את האנונימיות?

"בתחום הווייטצ'יין יהיה חובה לצאת מעולם האנונימיות. אני מאמין שתימצא דרך שהפעולות בעולם של הווייטצ'יין יהיו אנונימיות אבל עדיין ניתנות לפיקוח רשות המסים או כל גוף רשמי אחר. החלק המשני הוא הדרישה של הבורסות - הגופים בהם עוברים המטבעות - להיות חוקיות. יש היום הרבה מטבעות שמונפקים שדורשים ממך להיות מזוהה. גם ברגולציה המקומית אני חש שינוי. אני רואה ברשות המסים הרבה פתיחות ללמוד ולשנות. הם מבינים שיש כאן תעשיה שצריכה פתרונות ולא כולם פושעים". לדברי סער, מתבצעת כתיבה של קוד אתי, שיהיה תנאי להצטרפות לעתיד הלגיטימי של הווייטצ'יין.

הרגולציה תכניס הרבה שחקנים חדשים לתחום. סער

"רואים היום חברות שהולכות להנפקות מטבע והן בוגרות יותר. בעבר נכנסו לתחום חברות שלא ידעו מה הן עושות. עכשיו רואים חברות שיש להן מוצר ומשתמשות בכסף לשלב הצמיחה. אני מאמין שאת ההתבגרות האמיתית של השוק נראה כשלא יהיו חברות שינפיקו ע"ב נייר בלבד. אני מאמין שחברות צעירות יפעלו כמו כל סטארט-אפ ויגייסו בתחילה מאנג'לים, ואת השלבים הבאים - בהנפקת מטבעות. חברות רבות מבינות שכדי שההנפקות הללו יצליחו, חובה לבנות סביב המטבע אקוסיסטם אמיתית ושותפים".  

לדבריו, התנודתיות בתחום מטבעות הקריפטו הולכת ונרגעת. "כיום מרבית המטבעות נעים בתנודות קיצוניות מדי עבור רוב המשקיעים, שמחפשים סוג של יציבות. אחד הגורמים שישנו את התמונה הוא הסטייבלקוין (Stable Coin) - מטבעות שמוצמדים למטבעות אמיתיים או מותאמים למודלים מוגדרים. כאשר נשיג את הרגולציה המקיפה לתחום, נראה את קפיצת הדרך הגדולה".

סער מאמין בסיכויי ההצלחה של טלפון הבלוקצ'יין שמפתחת סירין לאבס. להערכתו, חשיבות האבטחה בעולם הקריפטו רבה מאוד וחברות שיפעלו בתחום יזכו לתשומת לב. "אני מאוד מחפש אבטחה של העברות. כיום יש הרבה חששות והרבה פגיעות ואני רוצה ביטחון מלא כמו בביטוח של כרטיסי אשראי. טלפון שישלב בתוכו חומרה ותוכנה שישמרו על המטבע יכול להיות מאוד חשוב. אני מאמין שבעתיד גם יצרניות מכשירים דוגמת סמסונג יפתחו מכשירים שיכללו תמיכה בבלוקצ'יין. אני לא בטוח שסירין היתה צריכה לגייס לצורך זה סכום כזה גבוה אבל אני לא ממש בקיא בזה".  

היכן נראה אתכם משקיעים?

"אנחנו נכנסים בשלבים המוקדמים, נשקיע פרה-סיד וסיד וארלי סטייג' לחברות לפני שהן הולכות להנפקת מטבע כאשר הן בונות מוצר ומערך שיווק. אנחנו מעורבים היום בחברות שקודם מגייסות כסף באקוויטי בסיד, בונות מוצרים ויוצאות לגיוס מטבע כאשר האקוסיסטם מוכנה לקבלתו".

"אני מעריך שנראה בתחום הזה שינוי ועולם חדש. הדרך הראשונה היא דרך מטבעות שאותן תחלק החברה בשלב ההנפקה ואנחנו נוכל לממש את המטבעות הללו. כרגע יש הרבה מגבלות על הנזלת הכסף בארץ אבל ברגע שתנוח הדעת של הרגולטור אנחנו נראה יותר משקיעים שייכנסו ויממשו מטבעות. אני מאמין שכבר בשנה הקרובה נראה שינוי אצל הרגולטור בתחום".