דו"ח טכנולוגי
איך החליטה פייסבוק שגולשים לא מתעניינים בסיפורי חדשות?
הרשת החברתית טענה שוב ושוב שרק 5% מהתוכן בפידים הוא חדשותי - אך עתה מסתבר שהמספר הזה שויף מכל צדדיו, מדוע סוגרת ויקיפדיה את מיזם המידע השיתופי שלה באפריקה ואיך מתקבלים ליחידת העילית בצבא הטרולים של פוטין
מארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, אמר לא פעם שתכנים חדשותיים לגיטימיים מהווים רק 5% מכל המידע שברשת החברתית. הוא חזר על הטענה הזו שוב ושוב, כדי להמעיט בחשיבות פייסבוק ככלי לצריכת חדשות ובהתאם - להרחיק את הטענות לפיהן חורשי רעה מנצלים את הרשת החברתית להסתה, דיסאינפורמציה ופייק ניוז.
אבל רגע, מאין הגיע המספר הזה? פייסבוק לא מגלה. כשאתר באזפיד פנה לחברה וביקש לקבל תוקף לטענות, החלה פייסבוק במחול הסתרה. קודם כל, אמרו שם, חמשת האחוזים האמורים לא כוללים את שיתופי הפעולה בין ארגוני חדשות ובין החברה. בנוסף, אמרה פייסבוק שהיא לא סופרת את המשתמשים שמחפשים ידיעות חדשותיות באופן אורגני, או מגיבים עליהן.
מנכ"ל יקר, איך הגעת ל-5%? צילום: בלומברג
אז איך הגיעה פייסבוק דווקא ל-5%? הנימוק של החברה הוא "הערכה מיטבית בהתבסס על כמה מתודולוגיות שמראות את אותה התוצאה", שבלי להציג את המתודולוגיה עצמה נשמעת כמו ניחוש אקראי. פייסבוק לא כל כך טובה עם מספרים, ונוהגת לשפר אותם לטובתה. למשל, נתפסה כשהיא מפברקת נתונים בשערוריית המעורבות הרוסית בבחירות 2016 - החברה אמרה שהתעמולה של פוטין זכתה לעשרות מיליוני חשיפות, כשבפועל היה מדובר במיליארדים.
טוויטר, מאחוריך
במקביל, טוויטר מתמודדת עם בעיית דיסאינפורמציה משלה. בסוף השבוע נכנס רוצח ניאו נאצי לבית ספר בפלורידה ופתח בטבח. הוא הרג 17 איש ופצע רבים אחרים. האירוע לא יורד מהכותרות בארה"ב.
והוא התחיל, כרגיל, במבול דיסאינפורמציה בטוויטר. בחלק מהמקרים, היו דיווחים שקריים על זהותו של היורה, והיו דיווחים על נוכחותם של שני יורים. מספר אנשים הואשמו על לא עוול בכפם בהיותם הרוצחים, ביניהם אדם שהימין מיהר לזהות - בטעות - כחבר תנועת אנטיפה. שני ציוצים היו ניסיונות דיסאינפורמציה רציניים יותר: אחד מהם התחזה לכתבת המיאמי הרלד אלכס האריס, שכביכול שאלה האם היורה היה לבן, והאחר היה כתבה מפוברקת, שכותרתה "מדוע אנחנו צריכים לקחת דווקא עכשיו את רוביהם של אנשים לבנים". הכותב לכאורה היה ריצ'י הורוביץ, שם יהודי מובהק.
דיווח חדשותי בטוויטר, במהלך אירוע הירי
השימוש בטוויטר כדי להפוך עיתונאים למטרה חדש יחסית, וטוויטר לא כל כך יודעת מה לעשות בנושא. הוא מצטרף לרשימת כאבי הראש של טוויטר, בכל מה שקשור לניטור של תוכן, אחרי שהשירות שלה הפך למדגרה של פסיכים שהפיצו תיאוריות קונספירציה ונתונים מפוברקים כאילו אין מחר. חשבון הטוויטר שעוקב אחרי קמפייני דיסאינפורמציה רוסית בטוויטר ,Hamilton 68 , ציין שמאז הבחירות ב-2016, החשבונות הרוסיים ממקדים את תשומת הלב שלהם באירועי ירי. המטרה, כרגיל, היא זריעת כאוס וסכסוכים בין אמריקאים.
בינתיים, טוויטר מתנהגת כמו צבי שנלכד באור הזרקורים. האריס דיווחה על השקרים עליה לפני יומיים, אבל טוויטר עוד לא פעלה. מהתגובה הרשמית שלה נראה שהיא מבחינה בין מקרים שבהם חשבון שלם מזויף, שאז היא תפעל, ובין מישהו שמפיץ צילומי מסך מזויפים של חשבונות טוויטר, כלומר מוציא עליהם דיבה, שזה מצב שבו היא לא תעשה דבר כי היא לא רוצה להיות "הקובעת של מהי אמת".
ובכן, זו לא עמדה שאפשר להחזיק בה יותר. אתם פלטפורמת תוכן. אם היא משמשת להפצת שקרים, במיוחד הוצאת דיבה, אתם צריכים לעשות משהו.
מצטערים, אנחנו מנתקים אתכם
לוויקיפדיה היתה יוזמה ראויה לשבח באפריקה: היא קראה לה Wikipedia Zero. ההנחה היתה שלרוב תושבי אפריקה אין גישה לרשת WiFi רגילה, ושעל גלישה סלולרית הם משלמים הון. ויקיפדיה הגיעה להבנות עם חברות הסלולר ביבשת, שאיפשרו לאנשים לקבל גישה חינמית אליה. ידע להמונים, באפס עלות.
משנה פניה באפריקה. ויקיפדיה צילום: seoclerk
השנה, למרבה הצער, ויקיפדיה מפסיקה את המיזם. יש לכך כמה סיבות, חלקן חיוביות. בתור התחלה, המצב בשטח השתנה. לחלק ניכר מהאפריקאים יש כעת חיבור סלולרי במחיר סביר לגמרי. למעשה, אפריקה היא כר פורה למיזמים סלולריים.
שנית, ויקיפדיה – למרות מאמצי קהל העורכים הנאמן שלה – לא מוכרת באפריקה כפי שהיא מוכרת מחוצה לה. אנשים לא מחפשים בה אוטומטית. מהבחינה הזו, יש ירידה של תועלת לעומת עלות בהסכמים עם חברות הסלולר המקומיות. עם זאת, דווקא עכשיו הקהילה הקטנה שקיבלה את ויקיפדיה בחינם מפסיקה לקבל אותה. זה לא נראה הוגן.
קצרצרים
1. עוד מידע זורם החוצה על קמפיין הדיסאינפורמציה הרוסי בבחירות 2016. אחד המשתתפים בו, מראט מינדיארוב, אמר לוושינגטון פוסט שהוא הוזמן לקמפיין משום שהיה מורה ודיבר אנגלית יוצאת דופן. לא כל אחד התקבל: מינדיארוב נדרש להפגין יכולת באנגלית מדוברת על ידי כתיבת מאמר בנושא צמחונות - ומאמר שמטרתו להכפיש את המועמדת לנשיאות הילארי קלינטון. מינדיארוב, שעיקר הפעילות שלו היתה הפצת תעמולה של המשטר הרוסי באתרים דוברי רוסית, אמר שרוסים לא התייחסו ברצינות לתגובות: הם זיהו תעמולה מקילומטרים. האמריקאים, לדבריו, היו הרבה יותר תמימים.
השמצת אותה? התקבלת צילום: רויטרס
2. פולקסווגן, מאחוריך: דיימלר, יצרנית המכוניות הגרמנית המובילה, התקינה בחשאי תוכנה על חלק מכלי הרכב שלה שמזייפת את רמת פליטות הגזים של המכוניות. כך דיווח העיתון הגרמני בילד אם סונטאג. כפי שגילו משתמשי אפל לאחרונה, כל מה שיש בו רכיב של תוכנה יכול להונות את המשתמש ביוזמת היצרן - ולמשתמש לא יהיה מושג שעובדים עליו.
3. בעלי חשבונות גדולים של מטבעות קריפטו חוששים מאוד ממקרי שוד. בחודשים האחרונים היתה שורה של מקרים שבהם פושעים חטפו בעלי חשבונות קריפטו, והוציאו מהם באיומים את הסיסמאות לחשבונות שלהם. ברגע שהסיסמה היתה בידי התוקפים או החוטפים, הם העבירו את הכסף לחשבונות שלהם – וזהו, המשחק נגמר. אם מישהו היה מוציא כסף מהבנק שלך, או היה שודד רכוש מבוטח שלך, היית נשאר עם הטראומה של חטיפה ואלימות, אבל הבנק היה מבטל את ההעברה ויש סבירות מסוימת שחברת הביטוח היתה משלמת לך מה שמגיע. במקרה של מטבעות קריפטו, הכל מתנדף לאוויר.
4. פוארטו ריקו עדיין מתאוששת מהסופה מריה, וכידוע נאלצת להתמודד גם עם הגירה של ארבה ליברטריאני - אך יש חדשות טובות: פרויקט לון של גוגל פועל במלוא הקיטור להשבת תשתית בסיסית של תקשורת לאי, בדגש על SMS וקישורי אינטרנט. Loon הוא הפרויקט שבמסגרתו בלונים מרחפים ממטירים פס רחב על השטח שמתחתיו. במקור הוא נועד למדינות אפריקה ואזורים בעייתים אחרים מבחינת תשתיות, לא לטריטוריה של ארה"ב; אבל קשה להפריז ביכולותו של ממשל טראמפ להתעלם ממשברים הומניטריים.
