דו"ח טכנולוגי
קריפטו-קולוניאליזם: מדינת הביטקוין של פוארטו ריקו
משקיעים במטבעות וירטואליים מנסים להקים להם בסיס פעולה חדש במדינה מוכת האסון, למה אובר וליפט לא רוצות תהיה לך מכונית אוטונומית משלך, איך משפיעה אמזון על כלכלות של ערים וסטיב ווזניאק מציג את הנוסחה לאושר
הנה אסון, למה שלא ננצל אותו?
מאחורי כל הסחרור של הביטקוין ויתר המטבעות הווירטואליים, נוטים לשכוח, עומדת אידיאולוגיה ליברטריאנית שמבחינתה כל הגבלה על הרכוש הפרטי היא גזל. "חירות", במונחים שלהם, הוא חופש מתשלום מסים, החופש של העשירים להישאר עשירים בכל מחיר. קבוצה גדולה למדי של משקיעים מהסוג הזה, שהרוויחו לא מעט כסף בזינוק של מטבעות הקריפטו ושנמאס להם מההגבלות עליו בארצות הברית, רוצים להקים לעצמם סוג של קהילה עצמאית בפוארטו ריקו.
למה שם? כי אין שם מסים, וכי שם הכל זול יותר, הודות לסופה מאריה שהפכה את האי לעיי חורבות. המשקיעים מחפשים שטח שיספיק לבניית עיירה עצמאית, שבה הכל ירוץ על בלוקצ'יין. החוזים יהיו אוטומטיים, ללא מגע יד אדם. אחרים מתלבטים בין בניית עיירה עצמאית - שם מוצע: Puertopia, שם בעייתי מבחינת הלטינית, או Sol - ובין השתלטות על החלקים ההיסטוריים של הבירה סאן חואן.
ניצולי אסון הטבע בפוארטו ריקו צילום: איי פי
לא ברור מה ממשלת פוארטו ריקו תרוויח מהגירה של אוטופיסטים עם כסף - ביניהם אחד המייסדים של Tether, המטבע שמתיימר להיות קשור לדולר מבלי שיש לו עתודות דולרים לשם כך – אבל חלק מהתושבים כבר מתחילים לקלוט שהגיע אליהם סוג חדש של כיבוש: קריפטו קולוניאליזם. "אנחנו מגרש המשחקים של העשירים", אומרת אחת המקומיות, "הם מקבלים פטור ממס ואנחנו לא מקבלים רשיונות בניה".
לליברטריאנים יש היסטוריה ארוכה וכושלת של נסיונות לבנות קהילות משלהם. ניסיון בצ'ילה קרס כשהסתבר שהיזם ברח עם הכסף של כולם – דוגמה נפלאה לקפיטליזם בפעולה – ויקיר המדור פיטר ת'יל מדבר כבר שנים על בניית seasteads, התנחלויות על ספינות בלב הים, הרחק מכל ריבונות. רוג'ר ור (Ver), שזכה לכינוי Bitcoin Jesus, כבר עסק לפני מספר חודשים בנסיונות להקים ריבונות ביטקוין כלשהי. נעדכן כשהיוזמה תטבע.
קץ החלום
אם חשבתם לרגע שהרכב העצמוני ישנה גם את חייכם, שגם אתם - במיוחד אלה מכם שאין להם רשיון - תוכלו יום אחד לקנות רכב עצמאי, להשתמש בו למעט הנסיעות שלכם ואז להשכיר אותו לאחרים, תשכחו מזה. אובר וליפט הולכות לעשות כמיטב יכולתן כדי לוודא שזה לא יקרה.
שורה של חברות רכב חכם (אובר וליפט בולטות בהן, אבל גם דידי הסינית שם; וויימו של אלפבית בולטת בהיעדרה) חתמו על הצהרה משותפת, שדורשת שכלי רכב בסביבות עירוניות יופעלו רק בציים משותפים. לטענת ההצהרה, ציים כאלה יחסכו בזיהום, יסייעו לבטיחות, ויוסיפו ליעילות.
מכונית אוטונומית של אובר צילום: רויטרס
ובאותה הזדמנות, יישלטו על ידי חברות ענק. אתה רוצה את הרכב העצמוני שלך? אם זה תלוי באובר, אתה תצטרך להיות חלק מהצי שלה. אחרי הכל, היא לא הוציאה את כל הכסף הזה על שבירת שוק המוניות רק כדי שמישהו שקנה רכב יוכל לשבש את ההכנסות העתידיות שלה. המטרה של ההצהרה המשותפת הזו היא להפוך לחוק בכמה שיותר מקומות, והנה עוד סיבה להרוג את הרעיון הזה כשהוא קטן.
הנה, קח קצת חרוזי זכוכית
ב-2012, כשחלקים ניכרים מארה"ב עוד לא התאוששו מהמשבר הכלכלי, בנתה אמזון מרכז מחסנים סמוך לעיר העניה למדי סן ברנרדינו שבקליפורניה. בעיר בירכו על היוזמה. שש שנים אחר כך, התחלפו הברכות בקללות.
אמזון, ייאמר לזכותה, הציעה לעובדים שכר גבוה משכר המינימום ושורה של הטבות שמקומות עבודה רבים לא מספקים – אבל את ההטבות הללו אתה מקבל רק אחרי שנה של עבודה, ורוב העובדים לא שורדים שנה. העבודה מפרכת, השעות ארוכות, חלק מהעבודות עונתיות - מצב שבו העובד לא יודע כמה שעות עבודה יהיו לו בכלל. התוצאה היא שרוב העובדים לא מקבלים את ההטבות הללו.
מחסן של אמזון צילום: בלומברג
ב-2011, שנה לפני כניסת אמזון, שיעור העוני בסן ברנרדינו היה 23.4%; ב-2016, השנה האחרונה שלגביה יש נתונים, הוא עלה ל-28.1%. השכר החציוני בעיר ב-2016 עמד על 38,456 דולר - 4% פחות מאשר ב-2011. הבעיה הזו לא מוגבלת למחסנים של אמזון בקליפורניה: אחד מכל עשרה עובדים שלה באוהיו מקבל שכר כל כך נמוך, שהוא זכאי לתלושי מזון ממשלתיים.
אחד העובדים במחסן של אמזון בסן ברנרדינו למד באיחור שאחיו עובד אצל חברה מתחרה, גם הוא בתור עובד מחסן. אבל בחברה המתחרה, כל העובדים היו מאוגדים (אמזון שוברת בשיטתיות כל נסיון להתאגדות של עובדיה), השכר היה כפול, כל העובדים קיבלו פנסיה וביטוח רפואי, ומי שעובר את ממוצע הטיפול בפריטים מקבל תוספת שכר.
עובדים אחרים במתקני אמזון בקליפורניה מציינים שהחברה שינתה ללא התרעה את מינימום הזמן הנדרש לטיפול בחבילה אחת: משש דקות לארבע דקות ו-12 שניות. העובדים נתנו לשיטה שם חדש: משחקי הרעב.
קצרצרים
1. סטיב ווזניאק, החצי האנושי והנחמד בצמד שברא את אפל, מסביר את נוסחת האושר שלו לחיים. הוא אומר שהבין בשלב מוקדם שאם ימות וסביבו יהיו יאכטות וכל השאר הדברים החומריים, הוא עדיין לא יהיה מאושר כמו בזמן שהוא צוחק. אז הוא עבד על נוסחה, ועכשיו הוא חושף אותה: א = ח – ה (אושר שווה חיוכים פחות החמצת פנים). החלק הקשה, כפי שידע כבר בודהה, הוא איך להתחמק מהחמצת הפנים. ווז'ניאק אומר שצריך לשמור על רוגע. דברים רעים יקרו בחיים; קבל אותם. אל תתלונן, אל תאשים אחרים ואל תשפוט אותם - זה רק יוביל לעוד סבל. השלווה הבודהיסטית הזו איפשרה לווזניאק, למשל, לנצח את מערכת הביטקוין: הוא קנה ביטקוין כשמחירו היה 700 דולר ומכר אותו בשיא - פשוט משום שלעקוב אחרי התנודות שלו נהיה יותר מדי כאב ראש. מצד שני, האיש מיליארדר. מצד שלישי, הוא באמת עשה את הכסף בעבודה קשה ומעולם לא היה חלאן. אולי משם צריך להתחיל.
סטיב ווזניאק צילום: עמית שעל
2. אם חשבתם שפה קבוצות הווטסאפ המשפחתיות הן משהו בלתי נסבל, עוד לא ראיתם את הודו. המבנה התרבותי של המשפחה מנהל בצורה מאוד פעילה את חיי כל בניה, ומי שמתנתק מקבוצת ווטסאפ משפחתית הוא בגדר בוגד. נמעה K, אשת תקשורת ממומביי, פרשה מהקבוצה המשפחתים והודיעה על כך בפומבי – וזכתה להמון תגובות חיוביות מהודים אחרים. המהלך שלה הפך לחדשות לאומיות. היא עזבה את הקבוצה, לדבריה, כי "אם האמונות שלך קורסות כאשר זה מגיע לשיחה עם האנשים הקרובים ביותר אליך, הן לא באמת האמונות שלך". לא כולם אהבו את המהלך: חלק מכלי התקשורת בהודו האשימו אותה שנקטה בפעולה "אכזרית". היי חזקה, נמעה, אנחנו בעדך.
3. בסוף השבוע התפרסמו ידיעות על כך שהאגודה למלחמה בסרטן לא מצאה קשר בין שימוש בסלולר ובין עליה בסרטן. ובכן, בשבועות הקרובים צפוי להתפרסם מחקר ענק בנושא בארה"ב, שכבר מעורר ויכוח למרות שהמידע טרם פורסם. מה שכן פורסם הוא שנמצא מתאם גבוה בין עכברושים (אבל לא עכברושיות) שנחשפו לקרינה סלולרית ובין גידולים סרטניים סמוך ללב. מה זה אומר? אלוהים יודעת: אי אפשר לבצע אקסטרפולציה ישירה בין עכברושים ובני אדם, ופריצת דרך במכרסמים מעידה כהוא זה על בני אדם במקרים רבים.
4. לידיעת גלי צה"ל ומשרד החוץ: יוטיוב הודיעה שכחלק ממאמציה להילחם בתעמולה, היא תתחיל להטביע סימן על שידורי רשויות ממשלתיות כדי שהצופה יוכל לדעת שמאחוריהם עומדת מדינה בעלת אינטרסים. השידורים של החינוכית בארה"ב, למשל, יסומנו כ"שידור ציבורי שממומן ע"י ממשלת ארה"ב", ו-RT הרוסית תסומן כ"ממומנת חלקית או במלואה על ידי הממשלה הרוסית".
5. פייסבוק הגיעה לבית משפט צרפתי בשל תמונת עירום. מורה צרפתי, פרדריק דוראן, פרסם ב-2011 את התמונה הידועה "מקור העולם", של גוסטב קורבה מהמאה ה-19. זמן קצר לאחר שדוראן העלה את התמונה לחשבון שלו, פייסבוק חסמה את החשבון; לדברי דוראן היא עשתה זאת ללא כל אזהרה או הסבר (כמו תמיד). דוראן תבע מיד את פייסבוק על פגיעה בחופש האמנותי שלו, ודרש שהיא תפעיל מחדש את החשבון; החברה טענה שכל המידע שלו הושמד 90 יום לאחר החסימה. פייסבוק טוענת שאמנם היא שינתה את כללי השימוש שלה ב-2015 והם מאפשרים כעת עירום אמנותי, אבל ב-2011 הם אסרו על כך, ואם דוראן היה קורא את סעיף 6,937 לפני שחתם עליו, היה יודע זאת. בית דין גבוה בפריז ימסור את פסיקתו בעוד חודש וחצי. פייסבוק דורשת יורו סימלי מדוראן בשל הטרדה משפטית.
