סייבר בישראל: ירידה באקזיטים ובכמות ההשקעות

מגמת הירידה באקזיטים ובהשקעות בתחום אבטחת המידע ב-2017 שזוהתה ברמה העולמית הגיעה גם לישראל; על פי נתוני IVC, מספר הרכישות של סטארט-אפים בתחום האבטחה ירד בשנה שעברה ל-13 (לעומת 14 ב-2016 ו-20 ב-2015).

במהלך 2017 עמד היקף ההשקעות הכולל של קרנות הון סיכון בחברות אבטחת מידע על 791 מיליון דולר, לעומת 595 מיליון דולר ב-2016 ו-585 מיליון ב-2015. ואולם, בוצעו פחות השקעות בפועל: ב-2017 בוצעו 65 השקעות, לעומת 73 ב-2016 ו-87 ב-2015. הנתון נובע גם מהתבגרות חברות, שמגייסות יותר כסף בפחות סבבים, אך גם ממיעוט צמיחת חברות חדשות. האקזיטים אמנם התמעטו, אך סכום הרכישה הכולל צמח: החברות שנמכרו ב-2017 הכניסו לבעליהן 1.4 מיליארד דולר, לעומת 563 מיליון בלבד ב-2016.

אקזיט כתוצאה של מיקוד. עופר בן נון, מייסד ארגוס צילום: עמית שעל

יש מספר סיבות להאטה בשוק הסייבר, כמו הקושי לפתח מוצר חוצה וקטורים ופלטפורמות שיוכל לספק מענה לצורכי ארגונים רבים - מה שמוביל לשוק עמוס מוצרים צרים. מבנה זה גרם ללקוחות ארגוניים לצמצם את רכישות מוצרי סייבר, כדי לפשט את תפעול מערכי האבטחה שלהם.

גם המשקיעים מבינים שיש גבול להחזרים שהם עשויים לקבל על חברות סייבר, ומחפשים חברות עם פוטנציאל רכישה מובהק; האקזיטים הגדולים של 2017 היו חברות שמספקות פתרונות ייחודיים בתחומים ממוקדים כאבטחת כלי רכב מקוונים, כדוגמת רכישת ארגוס בידי קונטיננטל (ב-430 מיליון דולר), או שמספקות סל פתרונות שמאפשרים לרוכש להיכנס לשוק חדש כפי שקרה ל-Skycure ו-Fireglass שנרכשו בידי סימנטק (ב-280 ו-250 מיליון דולר בהתאמה).

יזמים בתחום הסייבר צריכים להבטיח שהמוצר שלהם, הצוות שלהם והמודל שלהם יכולים לספק את אחת הדרישות הללו, שכן נגמרו הימים בהם יכלו לגייס הון בקלות.